הלל יפה: הגיעה עם חתך ביד, יצאה ללא הזרת
אישה בשנות החמישים לחייה הגיעה לבית החולים לאחר שנחתכה באצבע הקטנה בכף היד. על פי כתב תביעה שהגישה באחרונה האישה, טיפול רשלני גרם לכך שנאלצה לכרות את האצבע לאחר מספר חודשים
האם בעקבות חתך סכין בכף היד אפשר לאבד אצבע? מסתבר שעד כמה שהיא מזעזעת, התשובה היא חיובית, ותלויה בעיקר באיכות הטיפול הרפואי שניתן מיד לאחר הפציעה - אם לא מתבצעי מספר כללים רפואיים בהפרש זמן קצר, שיכולים להביא להבראה מלאה - גם פציעה קלה עלולה להתסיים בנכות.
זה מה שקרה לאמנית ויוצרת תכשיטים, מצפון הארץ שנאלצה לעבור כריתה של הזרת, כך על פי כתב תביעה שהוגש באחרונה לבית משפט השלום בתל-אביב נגד משרד הבריאות ובית החולים הלל יפה בחדרה.
בכתב התביעה, שהגיש פרקליטה של האמנית, עו"ד רן שפירא ממשרד אלמוג שפירא, נטען כי האמנית, בשנות החמישים של חייה, נחתכה לפני חמש שנים במהלך עבודתה ביצירת תכשיטים בזרת כף יד ימין. כתוצאה מהפציעה נגרם לה חתך באורך 2 ס"מ, ללא היווצרות מגבלת תנועה כלשהי.
הרופאים בחדר מיון של הלל יפה ביצעו תפירה מיידית של הפצע וחבשו לאמנית את היד לאחר חיטוי בפולידין. כמו כן, ניתן לה חיסון טטנוס. לאחר מכן שוחררה האמנית לביתה עם משככי כאבים ומעקב של רופא המשפחה בקהילה.
לאחר עשרה ימים הוסרו התפרים, אך האמנית התלוננה על החמרה במצבה עם כאבים קשים. היא לא הצליחה להזיז את היד, שקיבלה עיוות עם סטייה הצידה בשל כיפוף האצבע, ללא שליטה עליה.
לאחר כחודש התלוננה האמנית בפני הרופא על חוסר תחושה באצבע, כאבים לאורכה, הקרנה לכוון כף היד ורדימות. רק אז קיבלה האמנית הפנייה לאולטרה סאונד ובדיקה אצל מומחה לכירורגיה של כף היד שאבחן צלקת בעצב. בהמשך, ארבעה חודשים לאחר אירוע הפציעה, האמנית עברה ניתוח בכף היד.
הכאבים לא עברו בחלוף חצי שנה נוספת. האמנית התלוננה על כאבים קשים באצבע, בכף היד ובאמה הימנית עד למרפק. כמו כן, היא לא היתה מסוגלת ליישר את האצבע ובכלל התפקוד שלה ביד ימין נפגע, עד כי לא הצליחה לחזור לעבוד.
במהלך הניתוח הנוסף, שבוצע בבית החולים איכילוב קרוב לשנה וחצי אחרי הפציעה, הרופאים נאלצו לכרות את הזרת הפגועה.
חוות דעת: "הטיפול היה רשלני"
לפי חוות דעת רפואית של ד"ר צבי גורן, מומחה בכירורגיה אורתופדית, שצורפה לכתב התביעה, למרות ניסיונות שחזור העצב האמנית פיתחה נוקשות מלווה בכאבים בשל נזק עצבי ולכן בסופו של תהליך, מאחר שהסיכוי להצלחה בהתערבות ניתוחית היה מאוד נמוך, הרופאים נאלצו לכרות את הזרת.
לפי חוות הדעת, לאמנית ניתן טיפול רשלני במיון של בית החולים הלל יפה, ואילו הצוות הרפואי היה נוקט בפעולות הנדרשות ומוכרות במקרה כזה היה ניתן להגיע להבראה מלאה של האצבע מבלי שהיתה נוצרת במקום צלקת עצבית.
עוד לדברי ד"ר גורן, היה על הצוות הרפואי לנקוט בפעולת אקספלורציה - "חקירה" מקומית לעומק החתך שמלווה באולטרסאונד, כדי לברר מה הפגיעה כתוצאה מהחתך בעומק כף היד, במקום לתפור באופן שסוגר מיד על החתך. כמו כן, על הצוות הרפואי היה להפנות את האמנית לבדיקה אצל מומחה לכירורגיה של כף היד. כל הפעולות האלו, שלפי התביעה הן בסטנדרט הרפואי המקובל במקרה של חתך בכף היד, לא ננקטו במקרה הזה.
לכן, מסכם ד"ר גורן, נכשלו כל הניסיונות לכרות את הצלקת העצבית שנוצרה - והביאו לכריתת האצבע.
"על פי הידוע היטב בספרות הרפואית חתכים בכף היד מסכין או זכוכית או חפץ חד כלשהו, לעיתים קרובות מסתירים פגיעה אנטומית נוספת, כאשר הכאב מגביל את הבדיקה הפיזיקלית הראשונית", נכתב בחוות הדעת. "למשתנה הזמן בפגיעות בכף יד משמעות ניכרת. תזמון תיקון של קרעים בגידים או בעצבים היא קריטית להצלחת הטיפול. במקרה זה בוצעה תפירה ללא ניתוח חוקר של החתך לגבי הנזק שנגרם. כמו כן, האמנית לא הוזמנה לביקורת במרפאת כף יד למחרת אלא הופנתה להמשך טיפול אצל רופא משפחה בקופת חולים".
ממשרד הבריאות ובית החולים נמסר: "התביעה טרם התקבלה. התייחסות תועבר בערכאות ובצינורות המקובלים לאחר בדיקה מעמיקה".
לפנייה לכתב/ת 
