חג המצות הוא חג העצירות: זהו הטיפול היעיל

זו אחת התופעות השכיחות ביותר בעולם המערבי, ובמהלך הפסח היא מתגברת: אלפי ישראלים סובלים מעצירות כרונית, אצל רבים התופעה מופיעה לראשונה או מחמירה בחג, בעקבות אכילת מצות ומוצרים המכילים קמח מצה. למה זה קורה, ואיך אפשר למנוע את התופעה ולטפל בה כשהיא מתרחשת? הנה מדריך מלא.

מהי עצירות?

ההגדרה המסורתית של עצירות היא קושי בהעברת צואה, קשיון צואה או תחושה של ריקון לא שלם, אולם כיום רוב הרופאים המדברים על עצירות מתכוונים למצבים חוזרים ונשנים של אי יציאת צואה או קושי בהעברת צואה אפילו במשך יותר מיומיים. הבעיה שכיחה בעיקר בקרב קשישים המרותקים למיטתם, חולים כרוניים, אנשים שאינם עוסקים בפעילות גופנית, ויותר מכול מי שהתפריט היומי שלו אינו מכיל די סיבים תזונתיים, כלומר לפחות 35 גרם ביום. 

המכה ה-11. עצירות(צילום: shutterstock)

מהם הגורמים לעצירות?

העצירות נחלקת לשני סוגים: חדה או כרונית. עצירות חדה מתרחשת בעת שינוי בהרגלי תנועת המעיים, ומתבטאת בצואה קשה שאינה עוברת בקלות את תעלת המעיים. שינוי פתאומי כזה מרמז לרוב על בעיה גופנית: חסימת מעיים, חבלות, זיהומים בחלל הבטן, תגובה להרדמה כללית או לתרופות מסוימות וכו'. כאשר השינוי מתמשך, חוזר על עצמו או מחמיר, יש חשד לחסימה של המעי על ידי גידול - שפיר או ממאיר.

עצירות כרונית מוגדרת ככזו הנמשכת יותר משלושה שבועות. היא עלולה לעיתים להתרחש אפילו חודשים ובמקרים מסוימים גם שנים. הסיבה לכך לא תמיד ידועה, אולם בדרך כלל היא תוצאה של שימוש קבוע במשלשלים. אלה מונעים מן המעי את הצורך להתכווץ כדי לדחוף את הצואה, ולאורך זמן הוא הופך להיות "עצל" ומפסיק לבצע את ההתכווצויות החיוניות הללו.

סיבות אחרות לכך עלולות להיות דלקת, תת-פעילות של בלוטת התריס, יתר סידן, גידול חוסם, מחלה נוירולוגית כמו פרקינסון, שבץ מוחי, פגיעה בחוט השדרה או אפילו מום מולד. העצירות הכרונית שכיחה בעיקר אצל קשישים שאינם מקפידים על פעילות גופנית וניזונים מתזונה דלת סיבים.

למה זה קורה יותר במהלך הפסח?

עצירות מחמירה בדרך כלל במהלך הפסח, או שהיא מופיעה פתאום במהלך החג, מאחר שהמצות מכילות אחוז נמוך של נוזלים וכמות נמוכה מאוד של סיבים תזונתיים. התוצאה היא גזים, נפיחות ויציאות קשות ואיטיות. במצב כזה כדאי להעדיף מצות העשירות בסיבים תזונתיים, להרטיב את המצה ככל האפשר או לשתות כמויות נוזלים גדולות מדי יום ולהרבות באכילת פירות וירקות במהלך החג.

עוד כתבות:

כך תעברו את פסח בלי לעלות במשקל - 10 עצות

כמה דקות צריך לרוץ כדי לשרוף קלוריות של מצה?

מה הסכנות?

עצירות גורמת לכאבי בטן, לבחילות, לתחושת מלאות ולנפיחות בבטן. ככל שהעצירות מתארכת הצואה מתקשה יותר, משום שהנוזלים נספגים במעי הגס, והדבר עלול לגרום לפציעות במעי ובפי הטבעת, לדימומים מקומיים ולכאבים עזים. במצבים קשים במיוחד עלולה להיווצר חסימת מעי גס מוחלטת.

מכילות כמות קטנה של נוזלים. מצות(צילום: shutterstock)

איך מאבחנים?

כאשר מדובר בעצירות כרונית הנמשכת מעל שלושה שבועות ברציפות, בטרם ימליץ הרופא על תרופות וטיפולים עליו להוציא מכלל חשבון כמה מחלות באמצעות בדיקה רקטלית וקולונוסקופיה. בזו האחרונה מחדיר הרופא סיב אופטי ובקצהו מצלמה, שבאמצעותה אפשר לצפות במעי הגס ובסיבות האפשריות לעצירות. בדיקות נוספות הנדרשות הן ספירת דם ובדיקות בלוטת התריס. יש חלופה לבדיקת קולונוסקופיה והיא חוקן באריום - צילום מעיים באמצעות חומר ניגוד.

איך מונעים?

ישנם כמה כללי "עשה" ו"אל תעשה", שבאמצעותם אפשר להימנע מהעצירות. הנה כמה מהם:

1. עסקו בפעילות גופנית כיוון שהיא המשפרת את זרימת הדם למעיים ואת התנועתיות.

2. הקפידו על תפריט עשיר בסיבים תזונתיים, המצויים בין השאר בפירות, בירקות, בלחם מלא, בזרעי פשתן ובדגני בוקר. הסיבים מגדילים את נפח הצואה, מה שמגרה את דופנות המעי ומסייע לפעילותו התקינה.

3. שתייה מספקת של שמונה כוסות נוזלים ביום לפחות מסייעת בריכוך הצואה, בהגדלת נפחה ובהעברה חלקה ותקינה של הפסולת אל מחוץ לגוף.

4. הרבו באכילת מוצרים המכילים חיידקים פרוביוטיים, כמו יוגורט ביו, משום שאלה מונעים גם עצירות וגם שלשול וגם דלקות מעיים.

5. השתדלו להמעיט באכילת סוכרים וממתקים, שבהם ריכוז גבוה של קלוריות ללא סיבים.

איך מטפלים?

אם בתהליך האבחון נמצא הגורם לעצירות, הטיפול נבחר בהתאם לכך: תת-פעילות של בלוטת התריס, למשל, תדרוש טיפול הורמונלי; גידול במעי ידרוש כריתה חלקית או שלמה של המעי; ומום מולד ידרוש ניתוח מתקן בהתאם. אם הסיבה אינה ברורה, יש כמה טיפולים אפשריים:

תכשירים אוסמוטיים: פגלקס ונורמלקס הם תכשירים בצורת אבקה. מערבבים אותה בכוס מים עד להתמוססותה בנוזל. את התכשיר נוטלים לפחות במשך חודש, ועד הופעת יציאות רכות עד שלשוליות. ברגע זה יורדים במינון לחצי, וממשיכים תקופה נוספת. זהו קו הטיפול הראשון בעצירות כרונית. התכשיר אינו נספג בגוף ואינו גורם להתמכרות, עם זאת משתמשים רבים מתלוננים על תופעת לוואי של גזים ונפיחות בימים הראשונים לטיפול. את ה"פגלקס" ו"נורמלקס" ניתן לרכוש ללא מרשם רופא.

חומרים משלשלים: באלה יש להשתמש בזהירות, בהתייעצות עם רופא, שכן שימוש בהם יותר מכמה ימים גורם, כאמור, ל"התרגלות" המעיים ולהחמרת הבעיה. נוסף על התרופות מצוי בבתי המרקחת גם שוקולד משלשל, המכיל חומרים שמגרים את פעילות המעיים, וגם הוא עלול לגרום להתמכרות המעיים בשימוש ממושך.

מרככים: שמן פראפין ונרות גליצרין. הראשון נחשב יעיל, אולם יש המתקשים להתרגל לטעמו ולמרקם שלו. הנרות מוחדרים דרך פי הטבעת, מרככים את הצואה ומגרים את המעי ופי הטבעת לפליטת הצואה. יש לזכור שמרככים מסוימים פוגעים בספיגתם של ויטמינים מסיסי שומן (כמו K ,E ,D ,A), ולכן אסורים לשימוש ממושך.

משפרת את תנועתיות המעיים. פעילות גופנית(צילום: shutterstock)

תוספי מזון: חליטת שזיפים, בעיקר כשהיא נלגמת בבוקר לאחר הקימה, מגבירה את פעילות המעיים, אולם יש אנשים שהיא גורמת להם שלשול חריף. סובין מגדיל נפח צואה ומסייע בוויסות פעילות המעי.

צמחי מרפא: צמחים המעודדים את תנועתיות דופן המעי ובכך גורמים לשלשול. עם צמחים אלה נמנים הסנה ועץ הקסקרה.

לא לעולם חוקן

אחת הדרכים האגרסיביות יותר לטיפול בעצירות היא באמצעות חוקן, כלומר הזרמת מים חמים לחלחולת, באמצעות שפופרת המוחדרת לפי הטבעת. אלא שרופאים רבים מזהירים משיטה זו.

החוקן מיועד לטיפול חד-פעמי בעצירות קשה שלא מגיבה לטיפולים אחרים, זאת משום שהגוף עלול להתמכר לכך, ואם הדבר לא נעשה כראוי הוא אף עלול לגרום לפציעה. שימוש נוסף לחוקן הוא כהכנה לקראת לידה, לניתוח, או קולונוסקופיה.

תרופות

בשנים האחרונות הוכנסו לשוק שתי תרופות מירשם לטיפול בעצירות כרונית: אמיטיזה ורזולור (האחרונה מאושרת לשימוש בנשים בלבד, פשוט כי לא נעשו מחקרים על גברים. הן גורמות לפריסטלטיקה, כלומר תנועתיות במעי הגס, ובכך מתרחשת העברת הצואה מהר יותר אל פי הטבעת והחוצה מהגוף. התרופות נחשבות ליעילות מאוד, ויש ליטול אותן מידי יום. על אף יעילותן, הן כוללות תופעות לוואי שלעתים מקשות על התמדה בטיפול, ובהן בחילות, גזים, והופעת תחושת רעב מדומה.

ומה כשלילד יש עצירות?

עצירות מוגדרת אצל ילדים כקושי בהעברת צואה, או כאבים בהעברת צואה. בהיבט זה חשוב לציין כי לא כל התינוקות מעבירים צואה מידי יום, ולרוב גם פעם ב-5 ימים של העברת צואה שאינה מלווה בכאבים או אי שקט נחשבת תקינה.

1. לא להשתהות - אם הילד מרגיש דחף להתפנות. אם הוא צריך, הולכים באותו הרגע.

2. זמן רגוע על האסלה - כדאי לקבוע שעה ביום שבה יש לילד זמן רגוע לשבת על האסלה. אל תזרזו את הילד כשהוא יושב בשירותים.

3. סיבים תזונתיים - כדאי לעודד את הילד לצרוך סיבים בתזונה שלו, כמו פירות וירקות. כדאי לנסות להוסיף רסק פירות וירקות עם הקליפה.

4. שתייה מספקת - חשוב לוודא שהילד שותה מספיק נוזלים לריכוך הצואה.

5. ישיבה נכונה על האסלה - וודאו שהרגלים של הילד לא תלויות באוויר אלא נתמכות על ידי דרגש.

6. חוויה מהנה - הליכה לשירותים צריכה להיות חוויה מהנה. אם צריך אפשר לדאוג לפעילויות מהנות, כמו קריאת ספר, תליית ציורים ועוד.

7. אם העצירות נמשכת, פנו לרופא לטיפול מתאים.