יש הנחיות, אין תקציב: שירותי בריאות? רק לדוברי עברית
בשנת 2011 פרסם משרד הבריאות חוזר שמטרתו יצירת סטנדרט אחיד לנגישות מוסדות בריאות לאלו שאינם דוברי עברית. החוזר לא קובע מקורות תקציב ליישום ההנחיות החשובות ומשרד הבריאות לא ערך בקרה ייעודית על יישומן. התוצאה – רק כ-20% מהשלטים בבתי החולים עומדים בדרישות ו-0 פסיכיאטרים דוברי אמהרית נמצאים במערכת
לא מדברים באותה שפה: אברהם (שם המשפחה שמור במערכת, א.ע.) נכנס בשערי בית החולים בצעדים מהוססים כשהוא מלווה בבתו, עליזה. הגבר בן ה-66, אשר עלה ארצה מאתיופיה לפני כעשור, סובל מכאבים באזור הבטן והאגן. בתו מספרת כי אם היא לא הייתה מלווה אותו, ספק רב אם היה עולה בידו של אביה לעבור את הבדיקה.
אברהם אינו מדבר עברית ובתו מתארת כי ללא התיווך שלה הוא היה נותר חסר אונים: "אין שלטים באמהרית בשום מקום בבית החולים וגם במודיעין כנראה שלא היו יכולים לעזור לו", מפרטת עליזה, "אני לא בטוחה שהוא בכלל היה מגיע למקום שהוא אמור לעשות את הבדיקה. גם אם הוא היה מגיע למקום הנכון, מי היה מתרגם לו את הדברים שאומר הרופא? הוא מחכה כבר יותר מחודש לבדיקה הזו. כואב לו. אין לי ולאחים שלי ברירה אלא להפסיד כמה שעות בעבודה וללוות אותו".
אברהם לא לבד. דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הממ"מ, שפורסם בתחילת החודש שעבר מבקר בחריפות את מידת הנגישות של מערכת הבריאות לאלו שאינם דוברי עברית.
יש הנחיות אך אין תקציב
בשנת 2011 פרסם משרד הבריאות חוזר מנכ"ל בעל חשיבות רבה. מטרת החוזר - הבטחת יכולתם של מי שאינם דוברי עברית לקבל שירותים רפואיים. בחוזר מתואר כי המניע ביצירת סטנדרט אחיד להנגשה לשונית של ארגוני הבריאות הינו "צמצום פערים בבריאות בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית, תוך העצמת כלל הקבוצות החלשות בה".
חרף חשיבות הרבה של החוזר, זה אינו מפרט את המקורות התקציביים ליישום ההנחיות. החוזר גם קבע מועד יישום ההנחיות במלואן – שנת 2013, אלא שעד כה משרד הבריאות לא ערך בקרה על יישומן.
התוצאה – רק 22% מהשלטים בבתי החולים עומדים בדרישות החוזר, לא כל טפסי הסכמה להליכים רפואיים תורגמו לפי הנדרש ושירותים רבים זמינים רק בשפה העברית.
אף פסיכיאטר ורק שתי פסיכולוגיות דוברי אמהרית
מהדו"ח עולה תמונה עגומה במיוחד בכל הקשור לנגישותם של עולים חדשים למערכת הבריאות הנפשית. חבלי הקליטה שעימם מתמודדים העולים גורמים לתחלואה נפשית מוגברת בהשוואה ליתר קבוצות האוכלוסייה. כך למשל, שיעור המתאבדים בקרב גברים יוצאי אתיופיה גדול פי 5.5 משיעור השמים קץ לחייהם בקרב ילידי הארץ.
למרות הצורך האקוטי של אוכלוסיית עולי אתיופיה בשירותי בריאות נפשית, במערכת הבריאות בישראל אין אף פסיכיאטר דובר אמהרית ויש רק שתי פסיכולוגיות שדוברות את השפה.
חוזר המנכ"ל שאמור היה להסדיר את חוסר הנגישות קובע הוראות מפורטות – בין היתר מצוין חוזר כי מוסדות בריאות ציבוריים מחויבים להפעיל מוקדי שירות טלפוניים עם מענה בערבית, רוסית, אנגלית ואמהרית וכך גם ביחידות לפניות הציבור. טפסים המיועדים לחתימת המטופלים והשילוט במוסדות, כך מפורט בחוזר, צריכים גם הם להיות נגישים עבור אלו שאינם דוברי עברית.
החוזר אינו נוקב במקורות התקציביים שיעמדו לטובת המוסדות הרפואיים כדי לבצע את ההוראות. "המשרד רואה ביעדים אלה חלק מאחריות הליבה אשר אינה מותנית בהגדרתה בתוספת תקציב למערכת", נכתב בחוזר.
כאמור, מהדו"ח של הממ"מ לוועדת העלייה והקליטה של הכנסת, עולה כי משרד הבריאות לא ביצע בקרה ייעודית על יישום הוראות חוזר המנכ"ל שפרסם. "בעת כתיבת המסמך אין בידי משרד הבריאות סיכום של סטטוס היישום במערכת הבריאות", מציין המרכז למחקר ומידע של הכנסת.
בתשובתם לדו"ח מתארים במשרד הבריאות כי יישום ההוראות נבדקות במסגרת ביקורות שהם עורכים בשגרה בקופות ובבתי החולים, אך הממ"מ מציין בדו"ח כי בביקורות השגרתיות יש רק התייחסות חלקית לדרישות החוזר. עוד נכתב בדו"ח כי "בבדיקה של מדגם אקראי של דוחות הבקרה של המוסדות לאשפוז גריאטרי ממושך לסיעודיים ותשושי נפש לא מצאנו התייחסות להיבטים של הנגשה לשונית. אפשר להניח שעולים קשישים ותשושי נפש יתקשו במיוחד להסתגל למוסד שבו אין הנגשה לשונית".
החוזר של משרד הבריאות קובע כי יש להימנע ככל האפשר מסיוע של בני משפחתו של המטופל בתרגום, אלא אם כן זוהי בקשתו המפורשת של המטופל, אך משרד הבריאות בעצמו מודה בפני הממ"מ כי בפועל עדיין נעזרים לעיתים בבני משפחת המטופל לצורך תרגום, "אך השימוש בפתרון זה הצטמצם בשנים האחרונות", לשון תשובת משרד הבריאות לממצאי הדו"ח.
באתר משרד הבריאות ניתן לברר לגבי זכאות לשירותים רפואיים ומידע על הביטוחים של הקופות באמצעות מערכת "כל הבריאות", אך מערכת זאת מופעלת בעברית בלבד.
60% מהשילוט במיון - בעברית בלבד
הדו"ח של הממ"מ מפנה למחקר שביצעו אירית אלרועי, מיכל שוסטר ועידו אלמקייס ממרכז סמוקלר לחקר מדיניות הבריאות, כי רק 22% מהשלטים בבתי חולים ענו על דרישות החוזר והכילו כיתוב גם בערבית ובאנגלית. סקירת 35 בתי חולים גילתה כי 60% מהשלטים במחלקת המיון של בתי החולים, 69% מהשילוט במרפאות החוץ ו-68% מהשלטים במחלקות הפנימיות הם בעברית בלבד.
במאגר הסתדרות הרופאים ישנם 163 טפסי הסכמה שעל החולה למלא בטרם קבלת הליך רפואי. 32 מהם אינם מתורגמים לערבית, 36 מהם אינם מתורגמים לאנגלית ו-37 מסוגי הטפסים לא תורגמו לרוסית. באתר של הסתדרות הרופאים לא נמצאו טפסים בשפה האמהרית. לפי משרד הבריאות, תרגום הטפסים נעשה ביוזמת ארגוני הבריאות. משרד הבריאות מסר בהקשר זה לממ"מ כי "נעשה ניסיון לאגם משאבים ולתרגם טפסים הנמצאים במוסדות אשפוז בצורה מרוכזת, אך הניסיון לא צלח".
עוד עולה מהדו"ח כי השירותים המקוונים של קופות החולים, כגון הזמנת תורים, קבלת תוצאות בדיקות והתייעצות עם רופא, ניתנים בעברית בלבד.
הממ"מ מסכם את ממצאי הדו"ח וכותב כי "חוזר המנכ"ל לא הקצה תקציב ליישומו ועל כל אחד מארגוני הבריאות ליישם אותו ממקורות פנימיים".
הפער התקציבי, כך מצוין בדו"ח, גורם למחסור בתשתיות מותאמות ומחסור באנשי מקצוע המשמשים כמתורגמנים וכמגשרים תרבותיים. "משרד הבריאות אינו מתייחס בראייה כוללת ליישום חוזר המנכ"ל ובעת כתיבת המסמך אין בידיו דו"חות ייעודים על בקרות נושא זה", מסכם הדו"ח.
משרד הבריאות: התקבלו לאחרונה תקציבים לתרגום שלטי הכוונה
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות פועל כדי לצמצם אי-שוויון, בין היתר על רקע פערים שפתיים ותרבותיים. מתוך תפיסה זו, פורסם חוזר מנכ"ל ראשון מסוגו ויחיד מבין משרדי ממשלה המטיל חובות לצד המלצות על ארגוני בריאות בנושא זה.
"במסגרת זו פעל המשרד כדי לממן תשתיות המבטיחות הטמעתו דוגמת מוקד התרגום הטלפוני הלאומי המטפל ב-16,000 פניות בשנה בחמש שפות ואלפי הדרכות לצוותים והכשרות בתחום הכשירות התרבותית לעובדי המערכת.
"אכן, תקציבים תוספתיים יעודיים לנושא יכולים לסייע בהטמעה נוספת של כשירות תרבותית במוסדות. כך למשל, בזכות תקציבים של משרד העבודה והרווחה ניתנו לאחרונה תקציבים יעודיים לבתי החולים הממשלתיים לטובת תרגום נוסף של שלטי הכוונה בשפות.
"ביחס לביקורות המשרד בנושא, המשרד מבצע בקרות על החוזר בדומה לכל נוהל וסטנדרט, באמצעות בקרים יעודיים של המשרד הבוחנים גם היבטים הקשורים בנוהל המדובר. דו"חות הבקרה מתפרסמים באופן שוטף באתר המשרד. לאחרונה, יצא המשרד בבקרה יעודית מקיפה בקרב בתי חולים ומרפאות בקהילה בנושא כשירות תרבותית והנגשת שירותים לעולים שאת תוצאותיה נפרסם עם סיום הליך הבקרה.
"ביחס לצורך בעובדים בתחום בריאות הנפש יוצאי אתיופיה, המשרד מודע לצורך בהגדלת מספר העוסקים בבריאות הנפש בקרב קבוצות שונות דוגמת יוצאי אתיופיה וערבים. למשרד תוכניות בשלבי הכנה בנושא זה, דוגמת תוכנית המתגבשת בימים אלו עם הרשות לפיתוח חברתי כלכלי של מגזר המיעוטים במסגרתה אנו מתכוונים לפעול להגדלת אנשי הבריאות בתחום בריאות הנפש".
לפנייה לכתב/ת 
