אחת ולתמיד: האם תרופות השינה "זודורם" ו"סטילנוקס" ממכרות?
אלפי ישראלים, בהם גם צעירים בשנות העשרים והשלושים, סובלים מנדודי שינה ונוטלים את התרופות סטילנוקס וזודורם. עד כמה הן מסוכנות בשימוש יומיומי, והאם הן אכן ממכרות?
זו "מכת מדינה" שרק הולכת ומחריפה: עשרות אלפי ישראלים סובלים מנדודי שינה, רבים מהם מטופלים בתרופות להשראת שינה ובראשן זודורם וסטילנוקס. אז עד כמה זה מסוכן?
אנחנו מבלים כשליש מחיינו בשינה, החשובה לא רק לתפקוד היומיומי אלא גם לעיבוד המידע ותהליכי החשיבה, ואפילו לפעילות ההורמונלית בגוף. על פי ההערכות, כ-10 אחוז מהישראלים סובלים מהפרעות שינה, כשהמצב השכיח בצעירים הוא הקושי להירדם.
הבעיה רק הולכת ומחריפה בעשורים האחרונים, עם התקדמות הטכנולוגיה, החשיפה למסכים, ואורח החיים האינטנסיבי. וכך עלתה גם הפופולריות של השימוש בתרופות שינה בקרב צעירים, לעתים אף משנות העשרים לחיים.
התרופות להפרעות שינה מחולקות לתכשירים המיועדים להשראת שינה אצל אלה הסובלים מקשיי הירדמות, ובהם זודורם וסטילנוקס, ואלה המאריכות את זמן היקיצה, דוגמת "נוקטורנו" ו"אמביין".
התרופות החדישות, בניגוד לתרופות וותיקות יותר, נחשבות לבטוחות, ומתפנות מהגוף בתוך שעות ספורות. התרופות להקלת קשיי הירדמות בטוחות עוד יותר, כשהן פועלות בתוך כחצי שעה מנטילתן, למשך שעות ספורות, ומתפנות מהגוף הרבה לפני היקיצה.
עד כמה התרופות הללו בטוחות? "תרופות השינה מהדור החדש סטילנוקס וזודורום פועלות על תת קולטן ספציפי במוח מסוג גאבא ועל כן פועלות ביעילות עם מיעוט תופעות לוואי" מסביר פרופ' אביב גולדברט, מומחה לרפואת ריאות ילדים והפרעות שינה מהמרכז הרפואי סורוקה, "מחקרים הראו שאין עלייה בתחלואה נלווית בקרב מי שצריך זודורם או סטילנוקס לאורך שנים".
"הפרעות שינה פוגעות קשות באורח החיים ומלוות בתחלואה גבוהה מעבר לקושי לתפקד ולסכנה בנהיגה בזמן עייפות", מסביר פרופ' גולדברט, "תרופות השינה הביאו למהפיכה בטיפול בסובלים מהפרעות שינה. כל עוד אין עלייה במינונים של התרופה, והרופא קבע שיש בה צורך אחרי שהקפדה על כללי היגיינת השינה לא הועילו, השימוש בתרופה נחשב לבטוח, גם לאורך שנים".
הכללים שיעזרו לכם לישון טוב יותר
רגע לפני שאתם ממהרים לרופא כדי שירשום לכם כדורי שינה, ממליץ פרופ' גולדברט להקפיד על כללי היגיינת שינה: "הימנעו משתיית משקאות וצריכת מזונות המכילים קפאין שלוש שעות לפני השינה, הימנעו מפעילות גופנית נמרצת סמוך לשינה, הקפידו על חדר שינה שקט וחשוך עם טמפרטורה נוחה והיוועצו ברופא לאיתור מחלות או הפרעות העלולות גם כן לפגוע בשינה".
וכמה בפועל אתם ישנים בלילה? על פי סקרים שנערכו בשנים האחרונות בישראל, שעות השינה של הישראלי הממוצע נמוכות בהרבה מההנחיות הממליצות על 7 עד 8 שעות בשינה: הישראלי הממוצע ישן 6 שעות ו-55 דקות בממוצע. עם הגיל קיימת ירידה בשעות השינה בשני המינים, למעט עלייה קלה אחרי גיל 65.
בני 21-34 ישנים ביממה כ-7 שעות לעומת בני 45-54 הישנים 6 שעות ו-50 דקות. בני 65 ומעלה ישנים 6 שעות ו-50 דקות. אגב, על-פי מחקר שנעשה על-ידי האיחוד האירופי בשנים 1998-2002, במרבית המדינות באירופה ישנים בממוצע כ-8 שעות ביממה.
ואם אתם מחסידי ה"סייסטה" או ה"שלפשטונדה", אתם לא לבד: כשליש מהישראלים ישנים בצהריים, וזמן השינה הממוצע בשעות אלה עומד על כשעה ורבע.
את שיטת השנ"ץ-קפה כבר ניסיתם? כך זה הולך למי שגמור מעייפות בצהריים:
לפנייה לכתב/ת 
