לקצין היה גידול במוח; הצבא טען שהוא סובל מחרדה
הקצין סבל מכאבי ראש, בחילות, וירידה במשקל והופנה לפסיכיאטר. רק לאחר השחרור מצה"ל נבדק בבית חולים והתבשר כי יש לו גידול של 6.5 ס"מ במוח
איך קורה שקצין מתלונן על תופעות רפואיות שונות במשך תקופה ארוכה וכל מה שיש למערכת הרפואית הצבאית לומר לו זה שהוא נתון בחרדה לפני שחרור?
זו השאלה שניצבה בפני בית משפט השלום בבאר שבע. בדיעבד התברר כי לקצין היה גידול במוח, שהתפתח לגודל של 6.5 ס"מ וגרם לו נזקים קשים.
הקצין פנה בפעם הראשונה למרפאה הצבאית באמצע 2003 והתלונן על ירידה בחדות הראייה. בסיכום הבדיקה נרשם כי הוא סובל מחרדה וניתנה לו המלצה להיבדק על ידי אופטומטריסט.
חודשיים אחר כך נבדק שוב, ושוב נאמר לו שהבדיקה הגופנית הייתה תקינה (למעט אבחון שהוא סובל מפזילה). במכתב הסיכום נאמר שככל הנראה הוא סובל מחרדה והוצע לו לשקול פגישה עם פסיכיאטר.
כעבור מספר שבועות חש הקצין חולשה, ובמקביל החל לסבול מהפרעות בתפקוד המיני. במהלך 2004־2005 היה במעקב במרפאה וקיבל תרופות לשיפור התפקוד המיני, אך אלה לא שיפרו את מצבו. גם הפעם נקבע כי הסיבה לבעיה היא כנראה פסיכולוגית. ב־2006 השתחרר הקצין משירות צבאי והמשיך לסבול מאותן תופעות.
נחשף גידול של 6.5 ס"מ
שנתיים אחר כך הוא הופנה על ידי פסיכיאטר לבדיקה במחלקה נוירו־כירורגית של בית חולים בעקבות תלונות על כאבי ראש, בחילות והקאות, הזעות ליליות, ירידה 16 ק"ג ממשקלו ופגיעה בתפקוד המיני.
בדיקות CT+MRI, פשוטות לכאורה, חשפו את האמת המרה: גידול במוח שהגיע למימדים של 6.5 ס"מ. הקצין לשעבר החל לקבל טיפול תרופתי והופנה לניתוח שבמהלכו הופחת הגידול ב־50% בלבד מפני שלא היה אפשרי לכרות את כולו.
הקצין טען בתביעה שהגיש לבית משפט השלום בבאר שבע, באמצעות עו"ד אלי סבן, כי בעקבות רשלנות בטיפול ואיחור באבחון הוא סובל כיום מסוכרת, פגיעה בחוש הריח, פגיעה בתפקוד המיני, פגיעה בראייה, פגיעה בבלוטת התריס, תסמינים נפשיים וחולשה ביד ימין וברגליים.
רופא מטעם משרד הביטחון טען כי אין קשר בין תנאי שירותו של הקצין לצמיחת הגידול וכי לא ניתן לייחס לצבא איחור באבחנה. לעומתו, רופא מטעם התובע קבע כי ההתעלמות מתלונותיו בדבר הפגיעה בתפקוד המיני ואי הפנייתו לבירור הורמונלי בארבעה ביקורים שונים, מהווים חריגה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת.
בסופו של הליך שנמשך שנתיים, אישר בית המשפט הסכם פשרה שלפיו משרד הביטחון יכיר באחריותו לאיחור באיבחון בשיעור של 75%.