ניתן למנוע חורים בשיני ילדים - בישראל זה לא מתבצע
סאגת הפלרת מי השתייה עברה בישראל תהפוכות רבות ולמרות שנקבע כי היא תוחזר למי השתייה, בפועל זה לא קורה. מחקר חדש מגלה איזה השפעות יש להפלרה על בריאות שיני הילדים והמבוגרים כאחד
מחקר חדש שפורסם בימים אלה ובוצע על ידי מינהל בטיחות המזון באירלנד, קבע בנחרצות כי הפלרת מי שתייה אינה מזיקה ואינה פוגעת באוכלוסיית הילדים והמבוגרים. יחד עם זאת כבר שנים רבות (מעל ל-70 שנה) אנו מודעים ליתרונות של הפלרת מי שתייה ויתרונות הפלואור בכלל במניעת עששת (חורים) בשיניים.
קיראו עוד כתבות על בריאות השן
הפלרת מי שתייה הייתה קיימת בישראל במשך שנים רבות עד ששרת הבריאות לשעבר ח"כ יעל גרמן הפסיקה אותה בתחילת הקדנציה שלה כשרת בריאות.
למרות שביוני 2015 הוחלט על ידי שר הבריאות, הרב ליצמן להחזיר את ההפלרה, על פי המלצות אנשי המקצוע, עדיין ההפעלה מחדש של כל המערכת המורכבת של הפלרת מי שתייה לא חזרה לפעולה ורוב רובם של מי השתייה בישראל אינם מופלרים.
השרה גרמן עוד בהיותה ראש עיריית הרצליה עמדה בחוד החנית של בג"ץ שהוגש נגד משרד הבריאות שביקש להפסיק את ההנחיה להפלרה על ידי הרשויות המקומיות. ולמרות שבג"ץ החליט שההפלרה בטוחה ויש להמשיך בה, מיד עם התמנותה לשרת הבריאות החליטה השרה גרמן על הפסקת הפלרת מי השתייה בישראל.
נקבעה רמת סף לפלואוריד שמוסיפים למים
אירלנד היא אחת מ-30 מדינות בעולם בהן נהוגה הפלרת מי שתייה. מדינות כמו אנגליה, אוסטריה, ארצות הברית, קנדה, ברזיל, סינגפור, יו זילנד ועוד דואגות לבריאות הציבור על ידי הפלרת מי השתייה.
המחקר שבוצע באירלנד בשנים 2014-2016, בדק את פוטנציאל הנזק שעלול להיגרם מצריכה של פלואוריד מכל המקורות ובכלל זה מי שתייה בילדים בגיל 1-12 ובמבוגרים המתגוררים באירלנד.
ידוע כי ריכוזים גבוהים מאוד של פלואוריד אכן עלולים לגרום לנזק ולכן נקבעה רמת סף שרצוי לא לעבור אותה. המחקר באירלנד מצא כי ילדים חשופים לפלואוריד מכל המקורות, ולא רק ממי השתייה, הרבה פחות ממבוגרים.
נמצא כי הסיכון שילדים בגילאים 1-8 ו- 9-12 יעברו את רמת הסף נמוך ביותר והסיכון שמבוגרים יעברו את רמת הסף נמצא כנמוך. מכאן מסכם המחקר המקיף, כי אין כל בסיס מדעי לדאגה כלשהיא בדבר בטיחות ילדים ומבוגרים באירלנד בכל הנוגע לחשיפת יתר לפלואוריד.
הפלרת מי שתייה הוכיחה עצמה כבר כ-70 שנה בקרב 400 מיליון תושבים בעולם כיעילה ובטוחה למניעת עששת ומכאן מניעת כאב, סבל, הוצאה כספית נכרת למדינה ולאזרח ועגמת נפש שנגרמת מהמחלה.
במדינות אירופה שהחליטו על הפסקת הפלרת מי שתייה פיתחו תכניות חלופיות של הפלרה מהפלרת חלב, דרך הפלרה של מלח לבישול ולשימוש במזון, ועד פעילות בבתי הספר של הפלרה יזומה בריכוזים גבוהים של פלואוריד.
הפסקת הפלרה בישראל ללא תוכנית חלופית פגעה קרוב לוודאי בבריאות האוכלוסייה וגם כשהוחלט על השבת ההפלרה למי השתייה, המקורות הכספיים לחידוש ההפלרה ברמה הכלל ארצית לא נמצאו ולא גובשה תוכנית כלל ארצית לכך, מה שמצביע על כך כי ההפלרה של מי השתייה בישראל לא מתרחשת בפועל.
הכותב הינו הרופא הראשי של כללית סמייל
לפנייה לכתב/ת 
