לראשונה בישראל: השמנה הוכרזה כמחלה
בהכרזה היסטורית קבעה הבוקר ההסתדרות הרפואית בישראל יחד עם החברה לחקר וטיפול בהשמנה כי השמנה היא מחלה ויש לטפל בה כמו בכל מחלה אחרת. "מדובר במחלה כרונית ולא בכשל התנהגותי"
החברה לחקר וטיפול בהשמנה וההסתדרות הרפואית קובעים לראשונה בישראל היום (ד') כי השמנה היא מחלה. החלטה רפואית זו מצטרפת לארגוני בריאות בינלאומיים, כמו ההסתדרות הרפואית האמריקאית, ארגון הבריאות העולמי והאגודה האירופית לחקר ההשמנה, אשר הגדירו השמנה כמחלה. השמנה היא גורם המוות ה-5 בעולם, והיא גורמת לשורה של מחלות כדוגמת: סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם, מחלות סרטן ועוד.
על פי הנתונים שמתפרסמים היום: כ-4,000 איש מתים בכל שנה בישראל כתוצאה מהשמנה מתוכם 1410 מתים ממחלות לב הנובעות מהשמנה, 532 מסוכרת 2 הנובעת מהשמנה, 546 מאי ספיקת לב, 446 משבץ ו-347 מסרטן מעי גס, ועוד.
25% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל חולה בהשמנה, 12.5% מהילדים בכתה ז׳ חולים בהשמנה, 70% מהאנשים החולים בהשמנה, חולים גם במחלה המטבולית כמו סוכרת, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם וכדומה. ההערכות הן שכ 2.8 מיליון איש מתים בכל שנה מעודף משקל בעולם.
שיעור השמנים באוכלוסייה עולה עם הגיל
שיעור האנשים עם השמנה בישראל עולה ככול שעולה הגיל, כאשר בקרב בני 55 ומעלה כשליש מהם עם השמנה. נשים בממוצע בעלת שכיחות גבוהה יותר של מחלת ההשמנה מגברים: 25% בממוצע, לעומת 22% מהגברים. ככל שהמעמד הסוציו-אקונומי נמוך יותר, שיעור האנשים עם השמנה גבוה יותר.
שיעור האנשים החולים בהשמנה במרכז נמוך מאשר בפריפריה. המצב גרוע בהרבה בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל: כמחצית מהנשים ממוצא ערבי בגילאי 50-60 עם השמנה, לעומת כשליש מהנשים היהודיות.
שיעור הסיכון של אנשים עם השמנה לחלות בשורה של מחלות עולה באופן דרמטי: הסיכון לפתח אסתמה עולה ב- 43% בגברים ו-78% בנשים, הסיכון לפתח אי ספיקת לב עולה ב- 78%, הסיכון לפתח סוכרת עולה פי 6 בגברים ופי 11 בנשים וכך גם ביתר לחץ דם שעולה ב 84% ואצל נשים ופי 1.5 ובגברים. גם הסיכון למחלות סרטן עולה באופן משמעותי כמו סרטן מעי גס שהסיכון של אנשים עם השמנה לחלות בו עולה ב 95% אצל גברים ו- 66% בנשים.
הנתונים מראים עודף משקל משפיע על תוחלת החיים וכי לעומת סיכוי של 80% מהאנשים עם משקל תקין להגיע לגילאי ה- 70, הרי ככול ה- BMI (מדדת מסף הגוף) עולה, כך פוחת סיכוי זה.
בקרב אנשים עם השמנה (BMI 35-40) רק ל- 60% יש סיכוי להגיע לגיל 70, ורק 50% מאלה עם BMI 40-50 הם בעלי סיכוי לכך.עוד נמצא כי אנשים עם השמנה בדרגה 1 (BMI 30-35) חיים בממוצע פחות 2-4 שנים מאנשים עם BMI תקין. אנשים עם השמנה חמורה יותר (BMI גבוה מ- 35) חיים בממוצע 10 שנים פחות.
להשמנה יש השפעה מזיקה דומה לעישון טבק, שבממוצע מקטין את תוחלת החיים ב 10 שנים. המחקרים מראים כי משקל עודף אחראי ל- 80% ממקרי הסוכרת מסוג 2, ל- 35% ממקרי אי ספיקת לב ל- 55% מיתר לחץ דם, ו- 7-41% ממקרי סרטן מסוימים. הסיכון לפתח מחלות אלה עולה באופן משמעותי עם BMI מעל 35.
"להקים מערך לאומי לטיפול בהשמנה"
להחלטה להגדיר את השמנה כמחלה יש משמעות רפואית על מערכת הבריאות, על צוות הרפואי ואף החולה עצמו. אנשים עם השמנה סבלו מבושה, לחץ וסטיגמות ולעתים אף אפליה חברתית ורפואית, אשר פגעה בבריאותם.
הכרזה זו מאפשרת לקבוע בצורה ברורה כי מדובר בחולים, הזקוקים לסיוע וייעוץ רפואי. אדם עם מחלת השמנה זקוק לייעוץ וטיפול כדי לשנות את מצבו. רק 10% מהאנשים שהפחיתו משקל על ידי שינוי אורח חיים בלבד הצליחו לשמר את הפחתת המשקל למשך שנה. לכן, יש צורך בהתייחסות לאומית לטיפול במחלה ובהגדלת הנגישות לטיפולים רב מערכתיים תוך הקצאת המשאבים הנדרשים להקמת מרפאות השמנה, הגדלת היקף הצוותים הרפואיים בעלי מומחיות בתחום, והכללת כל הטיפולים הרפואיים המוכחים בסל הבריאות.
בחברה לחקר וטיפול בהשמנה ובהסתדרות הרפואית קוראים להקים מערך לאומי לטיפול בהשמנה, אשר ינגיש את הטיפולים הרב מקצועיים המוכחים והקיימים, להקים מרפאות לטיפול במחלת השמנה בבתי החולים ובקהילה. כיום, למרות היקף ההשמנה בישראל, פועלות פחות מעשר מרפאות וגם הן ללא תיקנון ותקצוב ראוי ולהנגיש את כל הטיפולים הרפואיים המוכחים באמצעות סל הבריאות לכל תושבי ישראל הזקוקים לכך.
המחקרים העדכניים מראים כי שינוי אורח חיים בלבד אינו יעיל בשימור הפחתת משקל לאורך זמן. הנתונים מראים כי גם אלה שהצליחו להפחית ממשקלם באופן משמעותי, העלו את מרבית הפחתת המשקל ולעיתים אף חזרו למשקל גבוה מזה שהתחילו לפני השינוי. הסיבה לכך היא שמדובר בהפרעה במנגנונים פיזיולוגיים-גנטיים המושפעים על ידי סביבת החיים המשמינה, ולא בהכרח בכשל התנהגותי.
אצל החולים בהשמנה יש חוסר איזון במערכת בקרת השובע במוח. כתוצאה מכך, מגדיר הגוף בטעות משקל עודף כמשקל תקין. כתוצאה מכך, כל ניסיון של האדם להפחית ממשקלו ובכך להפחית את רקמת השומן בצורה משמעותית מוביל לכך שהגוף מפעיל מנגנונים שונים שגורמים לו להעלות חזרה את המשקל.
ד"ר דרור דיקר, יו"ר החברה לחקר וטיפול בהשמנה: "ההסתדרות הרפואית והחברה לחקר וטיפול בהשמנה מבקשות להוביל לשינוי תפיסתי בקרב מנהיגי מערכת הבריאות והצוות הרפואי, ולהפנמה כי מדובר במחלה כרונית ולא בכשל התנהגותי.
"כיום הצוות המטפל נעדר יכולות לטפל בצורה יעילה במחלת ההשמנה, והתקווה היא שהדבר יוביל לניהול אקטיבי והתמודדות מערכתית עם מחלת השמנה, שאם תטופל כראוי, תוביל להפחתה משמעותית ואף להיעלמות של חלק התחלואות הקשורות בה ובכך לקדם את הבריאות הכוללת של האנשים הלוקים בה ולהפחית את העלויות הקשורות בסיבוכי מחלת ההשמנה".
לפנייה לכתב/ת 
