המחיר הבריאותי של צום הרמדאן: זינוק בשבץ מוחי ואבנים בכליות
חוקרים מהמרכז הרפואי סורוקה מצאו עלייה בשכיחות מקרי שבץ מוחי ואבנים בכליות בקרב האוכלוסיה הבדואית בנגב בזמן חודש הרמדאן. ההמלצות: להיוועץ עם רופא המשפחה, לעדכן את הטיפול התרופתי ולהרבות בשתייה בשעות המותרות
הצום כנראה שאינו טוב לבריאות: חוקרים מבית החולים סורוקה מצאו עלייה משמעותית בסיכון לשבץ מוחי ולאבנים בכליות בקרב האוכלוסייה הבדואית בזמן צום הרמדאן.
הרופאים ממליצים להיוועץ ברופא המשפחה, לעדכן את הטיפול התרופתי בזמן הצום ולהרבות בשתייה בשעות המותרות. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי Journal of American heart Association.
שבץ: אחת הסיבות השכיחות למוות
שבץ מוחי איסכמי מהווה את אחת הסיבות השכיחות לאשפוזים ולמוות בעולם המערבי ונקשר לגורמי סיכון רפואיים מגוונים, כמו: יתר לחץ דם, סוכרת, פרפור עליות, אורח חיים כמו עישון וגורמים סביבתיים כמו אקלים וזיהום אויר.
כ-23% מאוכלוסיית העולם הם מוסלמים - נתון אשר משתקף גם באוכלוסיית הנגב שכ-20% מתושביה הם בדואים מוסלמים שמקיימים מדי שנה את צום הרמדאן במשך חודש, מצאת החמה ועד השקיעה שאחריה נוהגים לאכול ארוחה גדולה.
בחודש זה נהוג גם להרבות בתפילה ולהימנע מקיום יחסי מין ומעישון. חודש הרמדאן חל בכל שנה בתאריך אחר, בהפרש של 10-11 יום מוקדם מבשנה הקודמת. צום הרמדאן חל השנה מתאריך 15.5 ועד 14.6.
במחקר שבצעו חוקרים מהמחלקה לנוירולוגיה בשיתוף המרכז למחקרים קליניים בסורוקה, נערכה השוואה בין היארעות של שבץ מוחי בחודש הרמדאן לעומת שאר חודשי השנה, בקרב האוכלוסיה הבדואית לעומת שאר האוכלוסיה, בין השנים 2012 – 2016.
המחקר כלל כ-5,750 מקרי שבץ, שמתוכם כ-4,727 מוגדרים כשבץ איסכמי. מתוכם, כ-564 מטופלים זוהו כבדואים, על פי כתובת מגורים באחד מ-18 יישובי הקבע הבדואים בנגב.
במהלך כל שנות המחקר, זוהו כ-51 מקרים של שבץ איסכמי בקרב בדואים בזמן הרמדאן. אולם, בשל העובדה שתאריכי הרמדאן במהלך שנות המחקר היו בחודשי הקיץ (יוני-אוגוסט), תוקננו תוצאות המחקר לטמפרטורה ממוצעת שבועית ולעונת הקיץ.
"להתייעץ עם רופא המשפחה לפני תחילת הצום"
ניתוח הנתונים הראה שבקרב אוכלוסיית הבדואים, חודש הרמדאן מהווה גורם סיכון עם עלייה של כמעט פי 1.5 בסיכוי להיארעות שבץ איסכמי לעומת שאר חודשי השנה. הסיכון מוגבר בעיקר בשבועיים הראשונים, בהם יש עלייה של עד 73% בסיכוי להיארעות שבץ. כצפוי, ביתר אוכלוסיית הנגב לא נרשם סיכון מוגבר לשבץ בחודש הרמדאן."אנו מעריכים שהסיכון המוגבר בזמן הרמדאן קשור בשינוי אורחות החיים (תזונה, שינה ועישון) בתקופה זו, נטייה להתייבשות, אי נטילת תרופות וחוסר איזון של מחלת הסוכרת, יכולים להוות טריגר לאירועים קרדיווסקולריים", מסביר פרופ' גל איפרגן, סגן מנהל המרכז הרפואי סורוקה, מנהל המחלקה לנוירולוגיה ויו"ר החטיבה לרפואת המוח, "לפני תקופת הרמדאן מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה, לעדכן את הטיפול התרופתי ואת אופן נטילתו בזמן הצום, להרבות בשתייה בשעות המותרות ולהקפיד על איזון סוכרת".
במחקר נוסף שנערך אף הוא בסורוקה, נמצאה עלייה של 27% בשיעור המוסלמים הפונים עם אבנים בדרכי השתן לחדר המיון, במהלך חודש הרמדאן.
אבנים בדרכי השתן עלולות לגרום לכאב ולסבל רב עד כדי פגיעה כלייתית כרונית, ומהוות סיבת פנייה שכיחה לחדרי מיון. קיימים כמה גורמים לשכיחות מוגברת של אבנים, ביניהם טמפרטורת סביבה חמה ושתייה בכמות מועטה.
במסגרת המחקר, ביצעו החוקרים ניתוח יומי של כלל הפונים למלר"ד (מחלקה לרפואה דחופה) סורוקה בשנים 2004 עד 2015. הנתונים תוקננו לעונתיות ולטמפרטורה היומית שכאמור משפיעה על היארעות אבנים בדרכי השתן.
במחקר נמצא שבקרב 18,163 מטופלים אשר פנו במהלך תקופת המחקר לחדר המיון עם אבנים בדרכי השתן, שיעור המוסלמים היה 25% למרות ששיעורם הכללי בקרב אוכלוסיית הדרום עומד על כ-20%. כל קבוצות המחקר הראו קשר מובהק בין עלייה בטמפרטורה היומית לבין סיכון מוגבר לפתח אבנים בדרכי השתן.
במהלך השבועיים הראשונים של חודש הרמדאן, נמצאה עלייה של 27% בכמות הפניות היומית של מטופלים עם אבנים בדרכי השתן בקרב האוכלוסייה המוסלמית, בעוד שבקרב האוכלוסייה היהודית לא חל כל שינוי בתקופה זו.
"חודש הרמדאן הינו החודש החשוב ביותר למיליוני מוסלמים בעולם כולו", אמר ד"ר יפתח שגיא, מומחה ברפואה פנימית בסורוקה, מצוות החוקרים, "הגברת המודעות לסיכון לפתח אבנים בדרכי השתן במהלך חודש זה, ובמיוחד בשבועיים הראשונים של הצום, חשובה במיוחד בקרב קבוצות פגיעות, כמו קשישים וחולים שסובלים מחלות רקע כמו אי ספיקת כליות.
"שתייה מוגברת בשעות הערב, ומתן אישור לשתייה גם במהלך שעות הצום לקבוצות חולים אלו עשוייה להקטין את הופעת האבנים, ולסייע לעבור את הצום בביטחה".
לפנייה לכתב/ת 
