בשורה לחולים: הוזלה של 5% צפויה במחירי תרופות יקרות
צו להורדת מחירי התרופות, שחתם עליו היום שר האוצר כחלון, כולל הידוק הפיקוח על תרופות מקור יקרות מחד, והקלה בפיקוח על תרופות גנריות זולות, שיוצרות תחרות בשוק, מאידך. על פי הערכה, יישומן של ההמלצות עתיד להוביל להוזלה במחירי התרופות היקרות בשיעור ממוצע של כ-5%
שר האוצר משה כחלון חתם היום (ב') על צו להפחתה משמעותית במחיר התרופות. על פי הערכות, שינוי במודל הפיקוח על תכשירי מרשם עתיד להוביל להוזלה ממוצעת של כ-5% במחירי התרופות היקרות ולחיסכון של 200-150 מיליון שקלים למשק.
בשנתיים האחרונות עובדים משרדי האוצר והבריאות על יישום רפורמה במנגנון קביעת המחירים המרביים של מחירי תרופות המרשם בישראל. עבודת מטה משותפת וארוכה כללה גיבוש המלצות על ידי צוות בין-משרדי וישיבות של ועדת המחירים.
המלצות ועדת המחירים כוללות הידוק הפיקוח על תרופות מקור יקרות וללא תחרות מחד, והקלה ברגולציה ורמת הפיקוח על תרופות גנריות זולות שיוצרות תחרות בשוק - מאידך. על פי הערכה, יישומן של ההמלצות עתיד להוביל להוזלה במחירי התרופות היקרות בשיעור ממוצע של כ-5%, לחיסכון של כ-200-150 מיליוני שקלים למשק, ולמניעת המשך שחיקת ההשתתפויות העצמיות שגובות קופות החולים.
המודל החדש: יותר פיקוח על היקרות, פחות פיקוח על הזולות
שוק תרופות המרשם עומד כיום על כ-12 מיליארד שקלים בשנה, כאשר מרבית ההוצאה (מעל 85%) מוטלת על קופות החולים. ההוצאה על תרופות עומדת על כ-20% מכלל ההוצאה הציבורית על בריאות. השוק מתאפיין בשנים האחרונות במגמה של התייקרות תרופות חדשות, כאשר עלות הטיפול לחולה עלולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בשנה.
השוק מתחלק לשני סוגי תרופות: תרופות מקור, בהן קיים פטנט ולכן התחרות בהן מועטה, ולרוב מחירן גבוה, ותרופות ללא פטנט בתוקף, שקיימת להן גרסאות גנריות מתחרות ומחירן לרוב נמוך.
המחירים המפוקחים הם מחירי מקסימום, ומחירי הרכש בפועל נקבעים בהסכמים בין חברות התרופות לקופות החולים. ההשתתפות העצמית שגובות קופות החולים ממבוטחיהן נגזרת ממחירי התרופות: תרופה שמחירה עד 17 שקלים - המטופל משלם את מחיר התרופה, תרופה שמחירה בין 160-17 שקלים - המטופל משלם 17 שקלים, ותרופה שמחירה גבוה מ-160 שקלים – המטופל משלם בין 15-10 אחוזים ממחיר התרופה (תלוי אם היא גנרית או לא).
על פי המודל הקיים כיום, מחירי התרופות נקבעים על פי המחיר הממוצע של התכשיר בבלגיה, הונגריה, ספרד וצרפת, או לפי מחירו לקמעונאי בהולנד – הנמוך מבין שתי האפשרויות. אם אין תכשיר תואם בשום מדינה מהמדינות הנ"ל, המחיר המרבי לקמעונאי נקבע לפי המחיר הממוצע לקמעונאי בבריטניה ובגרמניה.
מה קורה אם לא נמצא מחיר לתרופה באף אחת מהמדינות? על פי המודל הקיים כיום, המחיר ייקבע במחירון על בסיס הצהרת היצרן, ולאחר מכן התרופה תימצא תחת פיקוח של המפקח על המחירים במשרד הכלכלה. במקרים חריגים רשאי המפקח על המחירים במשרד הבריאות לקבוע מחיר גבוה מהמודל.
על פי המודל החדש תתבצע חלוקת הפיקוח על תכשירי מרשם לשתי קבוצות בהתאם לרמת התחרות: קבוצה א' – תכשירים עם תחרות - תרופות גנריות ותרופות המקור המקבילות, וקבוצה ב' - תכשירים ללא תחרות - תכשירי מקור שאין להם תכשיר גנרי.
כל התרופות בקבוצה א' יעברו למודל פיקוח ויהיו מחויבות פנייה אל המפקח על המחירים. המפקח יבדוק את הבקשה בהתאם לכללים המקובלים, ויאשר או ידחה אותה בהתאם לתוצאות בדיקתו. כל התרופות בקבוצה ב' - מחירן ייקבע על פי ממוצע 3 המדינות הזולות מבין המדינות הבאות - בלגיה, הונגריה, ספרד, צרפת, הולנד, בריטניה וגרמניה.
"צעד שיוריד את מחיר התרופות היקרות בכ-5%"
במשרד האוצר מסבירים שהמטרות של המודל החדש הן לגרום להפחתה מרבית במחירי התרופות תוך שמירה על יציבות השוק, להפוך את מודל הפיקוח הקיים כיום לפשוט יותר ולהפחית את רמת הפיקוח והרגולציה העודפת.
שר האוצר, משה כחלון: "מדובר בצעד נוסף להפחתת יוקר המחייה והנגשת הבריאות לציבור. המהלך צפוי לחסוך לציבור כ-200-150 מיליון ש"ח ולהוריד בכ-5% מחירים של תרופות יקרות. מהלך זה מהווה חלק משורת צעדים שקידמנו בשלוש השנים האחרונות לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית בישראל. בין צעדים אלה ניתן לציין תוספות תקציביות חסרות תקדים והכנסת שירותים חדשים כגון טיפולי שיניים לנוער וקשישים, הגדלת סל התרופות בסכום הגבוה ביותר אי פעם, תנופת פיתוח בבתי החולים ותקציבים משמעותיים לקיצור תורים. נמשיך לחזק את מערכת הבריאות הציבורית בישראל ולפעול למען ציבור החולים".
לפנייה לכתב/ת 
