ילדת המבחנה השלישית בישראל שהפכה לחוקרת עוברים

צילום וידאו: נתנאל אייזיק

לא מעט פרסים הוענקו בחודש שעבר בטקס החגיגי בכנס הסאמיט. הכנס השנתי של הקריה הרפואית רמב"ם שנערך השנה לרגל חגיגות ה-80 להיווסדה. אבל פרס אחד, שהעניקה אישה צעירה אחת לפרופסור אחד מסוים, עורר התרגשות רבה במיוחד.

את הפרס הגישה ד"ר נעמה פלינט ברודסלי, ומקבל הפרס היה פרופ' יוסף איצקוביץ אלדור, שזכה בהוקרה על "הישגיו הרפואיים והמדעיים בתחום המחקר בתאי גזע עובריים ובהפריה חוץ גופית". לפני 33 שנים היה זה פרופ' איצקוביץ שעזר להביא את נעמה לעולם בהפריה החוץ גופית השלישית שהתבצעה בישראל, והראשונה בבית החולים רמב"ם.

פרופ' איצקוביץ עם נעמה פלינט ברודסלי ואימה בטקס הענקת הפרס(צילום: נתנאל אייזק)

"פרופ' איצקוביץ בעצם אחראי על הימצאותי כאן", אמרה ד"ר פלינט ברודסלי ל-ynet. "אימא שלי לא יכלה ללדת בצורה טבעית, והטכנולוגיה של הפריות המבחנה הייתה אז ממש בחיתוליה בישראל. אימא הגיעה לפרופ' איצקוביץ ברמב"ם והייתה בין הראשונות בארץ שעברו את התהליך. וכך אני נולדתי".

"הדרך שלי להגיד תודה"

הפעם הראשונה שלפלינט ברודסלי נודע מעמדה המיוחד הייתה בגיל 10. "באו לראיין אותנו לאחד ממגזיני הנשים, ואז התוודעתי לראשונה לסיפור שלי. זה סיפור מעניין, אנקדוטה טובה להביא כשאת מגיעה למקום חדש ומבקשים מכל אחד לספר משהו על עצמו. זה חוסך לי את המחשבה", היא צוחקת.

טכנולוגיה בחיתולים. לידתה של נעמה - 1985(צילום: ארכיון רמב"ם)

הסיפור עורר בה סקרנות, והיא החלה להתעניין בעולם הביולוגיה. במהלך השנים נשארו המשפחות בקשר, ופרופ' איצקוביץ עזר לה גם בלימודיה המתקדמים. "הסיפור שלי מאוד עניין אותי, והתחלתי להיות סקרנית בכל מה שקשור אליו, זה הוביל אותי באופן טבעי להתעניין גם בביולוגיה. כשסיימתי את התואר הראשון והחלטתי שאני רוצה להמשיך לתואר שני במחקר, פרופ' איצקוביץ עזר לי לחשוב ולדייק את תחום המחקר שלי, ובסוף חקרתי את תחום התפתחות העוברים".

לאחר התואר השני בפקולטה לרפואה של רמב"ם והטכניון, המשיכה פלינט ברודסלי למסלול הישיר לדוקטורט, ומספר ימים לפני הטקס היא קיבלה את התואר. "התרגשתי מאוד להעניק את הפרס לפרופ' איצקוביץ. זו הדרך שלי להגיד לו תודה, אם הוא לא היה חושב על זה ועוסק בזה, כנראה שלא הייתי כאן היום".