סרטן ריאה: חשיבות האבחון המוקדם לצורך הטיפול הכי יעיל
אבחון מוקדם הוא אחד הפרמטרים החשובים לטיפול בסרטן ריאה, גם לצורך קביעת טיפול מתאים מתקדם ויעיל מוקדם ככל האפשר וגם להגדלת סיכויי הריפוי וההחלמה. כך זה אפשרי
ההצלחה במלחמה במחלת הסרטן בכלל וסרטן הריאה בפרט תלויה במשתנים רבים אשר בראשם צמצום גורמי הסיכון ומניעת המחלה, אבחון מוקדם וטיפול נכון אך לכולם משותף פרמטר קריטי: זמן.
מחלה אגרסיבית כמו סרטן הריאה מחייבת את כולנו, מערכת הבריאות והמטפלים לפעול מהר ומוקדם ככל הניתן. ההבדל באפשרות לרפא את מי שחלה ומחלתו נמצאת בשלבים מוקדמים לעומת מי שאובחן עם מחלה מפושטת ומתקדמת הוא הבדל עצום.
לא פעם חשים המטופלים שזה עתה אובחנו עם המחלה ואף המטפלים ככאלו שנמצאים במרוץ כנגד הזמן, לטפל מהר במחלה ולנסות לעצור אותה. אכן, הזמן יקר מפז, גם בצורך לאתר מוקדם את המחלה וגם בצורך לתת טיפולים מתקדמים בשלב מוקדם ככל שניתן.
כשליש מהתמונה הסרטנית בישראל
סרטן הריאה גובה מחיר כבד ומהווה כשליש מהתמותה הסרטנית בישראל. בעולם, כ-1.5 מיליון חולי סרטן מאובחנים מדי שנה ברחבי בעולם, מרביתם ציבור מעשן. גם בישראל, התמונה עגומה.
מדו"ח שר הבריאות שהוגש בימים אלו לכנסת עולה כי שיעור המעשנים בישראל גבוה מ- 20% ועל אף ניסיונות שונים שיעורי המעשנים לא ירד משמעותית ב-6 השנים האחרונות.
בדו"ח מבקר המדינה האחרון עולה כי קיימת עלייה בעישון בקרב צעירים. את הרגלי העישון חייבים לעקור מן השורש לאור נזקיו הרבים והאכזריים וטוב נעשה שבימים אלו הוחלו מספר הגבלות חדשות בנושא, בין היתר בכל הנוגע לעישון במקומות ציבוריים לרבות בתי חולים.
לצד זאת, עלינו גם החובה לנהוג באחריות כלפי המעשנים, אותם המכורים המעשנים או שעישנו שנים רבות ונמצאים בסיכון גבוה לחלות. לפיכך, עלינו לבדוק את אותם אלו שנפגעו מנוהג זה ולטפל באלו שחלו באמצעים הטובים ביותר בכל שלבי המחלה.
1. אפשר לגלות את המחלה מוקדם
גילוי מוקדם של סרטן הריאה הוא כמעט הדרך היחידה לרפא את המחלה. היות והמחלה אסימפטומטית בשלביה המוקדמים ולצערנו מרבית החולים מאובחנים כשהיא כבר מפושטת ולרוב לא ברת ריפוי.
כדי לתפוס את המחלה כשהיא בשלב מוקדם, ממוקדת ונתיחה עלינו לאתר אותה עוד לפני שמופיעים סימנים פיזיים אצל החולה. בדיקת CT ריאות בעוצמה נמוכה לאנשים המוגדרים בסיכון גבוה יכולה לאתר זאת. קבוצת הסיכון הדורשת סריקה שנתית היא אותם אלו המעשנים מעל 30 שנות חפיסה (לדוגמה 2 חפיסות ביום למשך 15 שנה) וגילם מעל 55 שנים.
מחקר ה-NLST שנערך בארצות הברית כלל 55,000 מעשנים שנסקרו באופן שנתי על ידי CT חזה בעוצמה נמוכה הפחית את התמותה הסרטנית בכ-20% והוביל לאימוץ רחב של ההמלצות ואישור התוכנית בארה"ב.
הבדיקה מובילה לאיתור המחלה בשלביה הראשונים, 85% מאלו שיגלו אצלם סרטן ריאה בבדיקת הסקר הסרטן יהיו בשלב 1 של המחלה כלומר אפשר יהיה לנתחם ולהציל את חייהם במחיר פעוט.
יותר מכך, עלות בדיקת הסקר למערכת הבריאות אינה גבוהה בהשוואה לעלות של הטיפול בכל חולה סרטן ריאה מתקדם, עלות המוערכת בחצי מיליון שקלים בממוצע לשנה. על אף היכולת לבצע שינוי של ממש והצלת חיים, הבדיקה לא נכנסה השנה לסל הבריאות והוגשה מחדש לדיוני הוועדה הבאים על-ידי העמותה הישראלית לסרטן ריאה.
2. לטפל מוקדם ולדחות את התקדמות המחלה
כאמור, מרבית החולים מאובחנים בשלב מתקדם עם מחלה מפושטת (שלב המוגדר שלב 4). כשליש מהחולים מאובחנים בשלב 3, קרי מחלה מקומית-מתקדמת, או כפי שהיא מכונה - מקומי פלוס.
בעשורים האחרונים הטיפול באותה קבוצת חולים זו זהה הינו שילוב של טיפולי כימותרפיה והקרנות. במקרים רבים טיפולים אלו מצליחים לעצור את המחלה ולאחריהם החולה נשאר במעקב בלבד.
עד עתה לא היה כל מענה תרופתי נוסף לחולים במצב זה אשר למעשה ממתינים עד להתקדמות המחלה. שכן אם החולה מידרדר לשלב 4 הוא יטופל בהתאם לאפשרויות הטיפול המגוונות שקיימות למחלה גרורתית.
במצב זה נותרה על כנה השאלה כיצד ניתן לטפל בחולה אשר סיים כימותרפיה והקרנות בשלב 3 וכיצד מאריכים משמעותית את משך הזמן שמחלתו תיעצר.
לאותו חלון זמן נכנסת כעת בשורה משמעותית בדמות טיפול אימונותרפי חדש. באימונותרפיה משתמשים ביכולת לעורר את מערכת החיסון לזהות תאי סרטן בגוף ולתקוף אותם ובשנים האחרונות כבר נמצאים בשימוש מספר טיפולים לחולים גרורתיים.
לראשונה, הוכח במחקר קליני רחב ש"אימפינזי" - אימונותרפיה מסוג מעכב PD-L1, הצליחה לעצור את התקדמות המחלה אצל חולים בשלב 3 למשך של 17 חודשים בממוצע לעומת 5.5 חודשים בלבד אצל אלו שטופלו רק על-ידי כימותרפיה והקרנות.
בנוסף לכך, לא נצפתה הרעה באיכות החיים ובתופעות הלוואי בין אלו שקיבלו את הטיפול החדש לבין אלו שלא. בשורה משמעותית זו מאפשרת אצל אותם חולים למתוח ולהרחיב את פרק הזמן שהמחלה לא מתקדמת ומעכבת את הידרדרות החולה לשלב הגרורתי ובימים אלו אף נודע כי המחקר הממשיך להתנהל השיג גם יעד נוסף והוכיח יתרון במדד ההישרדות הכוללת של לאותם מטופלים, נתונים מסקרנים העתידים להתפרסם בכינוס בינלאומי גדול שייערך בהמשך השנה.
3. להעדיף טיפולים יעילים ומתקדמים כבר בתחילת הדרך
חולים בשלב 4, אשר מאובחנים עם מחלה גרורתית זקוקים לטיפול מהיר יעיל ועם מיעוט תופעות לוואי עד כמה שניתן. אם בעבר, נהגנו "לשמור" טיפולים חדשים כ"נשק יום הדין" ולהשתמש בהם בשלבים בהם לא נותר עוד מה להציע לחולה, כיום המגמה היא להנגיש לחולה את הטיפול הטוב ביותר בשלב המוקדם ביותר שניתן.
פריצות הדרך הרבות שאנו עדים להם בתחום הטיפול מביאות מספר בשורות מכיוונים שונים. אחד הטיפולים היעילים לחולים עם מוטציה מסוג EGFR הוא טאגריסו. חולים עם מוטציה EGFR מהווים כ-15% מחולי סרטן הריאה ולרוב מדובר באוכלוסיה שלא בהכרח עישנה וחלתה כתוצאה מפגם בגן.
אלו חולים אשר מטופלים באחד ממעכבי ה-EGFR שכבר קיימים בסל התרופות. מחקר שפורסם לאחרונה מצא כי חולים שטופלו בתרופה כבר בשלב מוקדם השיגו בממוצע 19 חודשים של עצירת מחלה לעומת 10.2 חודשים שנצפו בממוצע אצל החולים שטופלו באחד הטיפולים הקיימים כיום שנבדקו באותו מחקר.
גם בתחום האימונותרפיה נרשמו בשורות בטיפול בחולים עם מחלה מפושטת. מחקר נוסף שפורסם לאחרונה והציג את היתרון הגדול שיש במתן של טיפול משולב הכולל כימותרפיה עם אימונותרפיה כטיפול ראשוני לחולים בשלב 4.
המחקר התפרסם בכנס ה- AACR של האיגוד האמריקאי לחקר הסרטן והוא כלל 616 חולים. המחקר השווה בין אלו שטופלו בשלב מוקדם באמצעות קיטרודה ביחד עם כימותרפיה לבין חולים שטופלו בכימותרפיה בלבד.
לאחר טיפול של שנה נראתה ירידה בתמותה בכמחצית החולים אצל אלו שטופלו בקומבינציה בהשוואה לאלו שקיבלו רק כימותרפיה. בנוסף, לאחרונה בכנס ה-ASCO של האיגוד האונקולוגי האמריקאי שהתקיים בשיקגו הוצג גם מחקר שהציג את מידת היעילות של אותה אימונותרפיה גם לחולי סרטן ריאה גרורתיים שרמת החלבון PD-L1 שלהם גבוהה מ-1%.
בעבודות קודמות הוכח כי רמה גבוהה של חלבון ה-PD-L1 בגידול, מעל ל-50%, מהווה סמן לתגובה טובה יותר של טיפולים המעוררים את מערכת החיסון. המחקר שכלל 1,274 חולים הוכיח שגם חולים בעלי רמת חלבון נמוכה מ-50% מפיקים תועלת מטיפולים אלו.
השרידות הממוצעת של חולים אלו שטופלו באימונותרפיה היה גבוה יותר מאשר מאשר אלו שטופלו בכימותרפיה - כ-17 חודשים אל מול כ-13 חודשים בהתאמה.
קומבינציה נוספת ומעניינת שהוצגה בכנס היא של תכשיר אימונותרפי נוסף, טסנטריק, שנבדק אצל חולים שקיבלו אותו ביחד עם כימותרפיה וטיפול ביולוגי נוסף. מחקר זה הדגים חציון הישרדות של 19 חודשים והפחתת תמותה בכמחצית לאלו אשר טופלו במשלב המשולש.
הפיתוחים החדשים מהווים את התקווה הבאה בטיפול במחלה ובנוסף אנו מקווים לאימוץ ההמלצות הבינלאומיות לאבחון מוקדם של סרטן הריאה על-ידי בדיקת הסקר ובכך להביא לשינוי של ממש באופן יעיל, מהיר וכלכלי.
הכותב הוא מנהל המערך האונקולוגי, ביח' סורוקה, וראש תחום סרטן הריאה, איגוד רופאי הריאה האירופאי.
לפנייה לכתב/ת 
