כך הצילו 2 רופאים ומדען את הרגל של טראק מכריתה
רגלו של צעיר עמדה לפני כריתה בעקבות פצע מזוהם בחיידק עמיד לכל סוגי האנטיביוטיקה. כמוצא אחרון החליטו רופאים מבית החולים הדסה וחוקרים מהאוניברסיטה העברית להזריק לפצע וירוסים שתקפו את החיידקים, והצילו את הרגל מכריתה
רגלו של צעיר ניצלה מכריתה בעקבות טיפול חדשני: לראשונה בישראל, הזריקו רופאים מהדסה וחוקרים מהאוניברסיטה העברית וירוסים ייחודיים (בקטריופאג'ים) לפצע מזוהם. הווירוסים תקפו את החיידקים והביאו לריפויה של הרגל.
בעשורים האחרונים הולכת ומתגברת העלייה בזיהומים הנובעים מחיידקים עמידים, והרופאים נותרים חסרי אונים נגד מצבים רבים בהם החולים מידרדרים ללא כל מענה טיפולי.
אחד הפתרונות המבטיחים לבעיה הוא השימוש בבקטריופאג'ים (או בקיצור פאג'ים), נגיפים התוקפים ביעילות ובדיוק רב את חיידקי המטרה שלהם בלבד. בניגוד לתרופות אנטיביוטיקה, הפאג'ים אינם גורמים לפגיעה בכלל החיידקים ה"טובים" בגופנו (המיקרוביום).
בקטריופאג'ים למעשה הם פרזיטים בעלי מעין ראש וזנב. הזנב מאפשר להם לחדור לתאי החיידקים ולהזריק לתוכם את ה־DNA שלהם, השמור בראש הפאג'. ברגע שהם עושים זאת, גוף החיידק המארח מתחיל בעצמו לייצר נגיפים חדשים רבים.
ההתרבות הזאת, בד בבד עם שיתוק מנגנוני החיידק והרס מבנים הכרחיים שלו, גורמת לחיידק לקרוס ולמות. הפאג'ים אינם פועלים באופן זהה על כל חיידק, כלומר לכל חיידק יש פאג'ים ספציפיים המסוגלים לחסל אותו.
יתרון משמעותי נוסף של הפאג'ים על פני האנטיביוטיקה הוא שבהיותם אלמנטים גנטיים ניתן לשנות אותם ולשפר אותם, כך שגם אם מתפתח חיידק עמיד כנגדם עומדים בידי הרופאים כלים רבים להמשך הטיפול. מדובר בחלק מהפילוסופיה של "רפואה מותאמת אישית" הגורסת שאת הטיפול יש להתאים לחולה באופן אישי ומדויק.
עד לשנים האחרונות ניתן היה לקבל טיפול בפאג'ים רק במקומות בודדים במזרח אירופה בצורה לא מבוקרת אולם כעת בעקבות מספר טיפולים מוצלחים בארה"ב תחת רגולציה מערבית, מביעות רשויות הרפואה וגופי מחקר ברחבי העולם עניין רב בטיפול זה.
"משחק שחמט אבולוציוני"
בישראל, החליט צוות ברשותם של פרופ' רן ניר פז מהמחלקה למחלות זיהומיות בהדסה עין כרם ושל ד"ר רונן חזן, מיקרוביולוג מהפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית, ליישם את הטיפול בפאג'ים כאן. בנוסף להם כולל הצוות את מנהל המחלקה למחלות זיהומיות פרופ' אלון מוזס, ד"ר שונית קופנהגן-גלזר ותלמידי המחקר סיון אלקלעי-אורן, לירון כאליפה ודניאל גלמן.לאחר שהצוות ביצע מחקר נרחב בשנים האחרונות שכלל בידודי פאג'ים חדשים וטיפולים מוצלחים במודלים במבחנה במעבדה ובחיות, הוחלט להתקדם לטיפול בבני אדם. לשם כך יצר הצוות קשר עם הקבוצה האמריקאית שטיפלה עד כה במספר חולים. האמריקאים נענו ושלחו את הפאג'ים לטיפולים הראשונים.
חוקרים ברחבי העולם גילו כבר כי פאג'ים נמצאים בכל מקום: במי קולחין ומי ביוב, באדמה, במי הים ואפילו במעיים. למעשה, זהו הסוג הנפוץ ביותר של נגיף, ויותר מכך — זהו האורגניזם הנפוץ ביותר בעולם: מספרם של הבקטריופאג'ים החיים על כדור הארץ מוערך ביותר מטריליון פעמים טריליון.
החולה שנבחר לטיפול הראשון הוא תושב שועפט בן 42 שלקה בזיהום ברגלו בעקבות תאונת דרכים, בעקבותיה עבר מספר רב של ניתוחים להצלת רגלו. הוא סבל מפצע ברגלו שהזדהם בחיידק אצטינובקטר באומני העמיד לכל סוגי האנטיביוטיקה. הזיהום ברגלו של הצעיר היה כה חמור, עד כי הרופאים הזהירו שהוא עלול לעבור כריתה מחשש שהחיידק יחדור לזרם הדם ויסכן את חייו של הצעיר.
החולה טופל במחלקה האורטופדית של בית החולים כשהוא מקבל עירויי פאג'ים לתוך הווריד עד לפני כשבועיים. תוך מספר ימים נסגר הפצע והראה החלמה מרשימה עד כדי כך שהחולה עמד על רגליו ויצא לביתו לחגוג את עיד אל פיטר. במקביל לטיפולים, נוטר החולה ונבדק קצב הכחדת החיידק המדבק והשינויים שעבר.
כעת החוקרים מתכוונים לפתח פאג'ים נוספים שיהיו יעילים נגד חיידקים נוספים: "במשחק שחמט אבולוציוני ננחית מט על החיידק המדבק, מה שאינו אפשרי בשימוש באנטיביוטיקה הקונבנציונלית", אמר ד"ר חזן.
"השימושים האפשריים בפאג'ים נרחבים והשמים הם הגבול" אומר פרופ' ניר-פז, "להערכתנו ניתן יהיה להשתמש בהם בעיקר ברפואה אך גם בענפים אחרים כמו חקלאות, וטרינריה ואפילו טיהור שפכים".
לפנייה לכתב/ת 
