האתיקה בבחירת מין העובר - ואיפה צריך לעבור הגבול
האפשרות הטכנולוגית לבחור את מין היילוד מעלה סוגיות אתיות נרחבות כאשר היא מאפשרת לקיים את הבחירה גם למטרות שאינן רפואיות. הרב יובל שרלו, חבר בוועדה הארצית לברירת מין היילוד, קורא להסדיר את הכללים בחקיקה ולאפשר קריטריון אחד בלבד: ארבעה ילדים משותפים בני אותו מין
אין פתרונות ללא בעיות נוספות. זהו אחד הלקחים הנלמדים מניסיון החיים, והוא רלוונטי גם לדיון על ברירת מין העובר. הרקע המדעי והטכנולוגי ברור: האפשרות לעשות מיון גנטי לביציות שהופרו בהפריה חוץ גופית (PGD) קיימת כבר כמה עשרות שנים, והיא הביאה בכנפיה גאולה לזוגות שהם נשאים של תסמונות גנטיות.
הם יכולים להינשא, וכשהם מבקשים להביא ילדים לעולם הם עושים זאת בהפריה חוץ גופית, והביציות המופרות עוברות בדיקה גנטית. הבדיקה מאפשרת להשיב לרחם רק את הביציות ה"בריאות", ועל ידי כך להביא ילדים בריאים לעולם. השימוש הזה בטכנולוגיה כמעט נקי מבעיות אתיות, ועל כן הוא מוסכם על הכל.
אולם משעה שנפתחה האפשרות לעשות זאת למטרות רפואיות – הטכנולוגיה אפשרית גם לכל מטרה אחרת, למן הרצון לבחור במין היילוד ולהחזיר לרחם רק את המין הרצוי, ועד לסלקציה גנטית על בסיס כל פרמטר שייבחר. כאן מתערבת האתיקה, שכן היא מלמדת לשאול לא רק מה ניתן לעשות אלא גם מה ראוי לעשות.
כדרכן של סוגיות אתיות, המתאפיינות בשיקולים לכאן ולכאן היוצרים דילמה – גם בסוגיה זו יש נימוקים כבדי משקל לכיוונים שונים. השיקולים העיקריים שתומכים במתן האפשרות הזו הם הבחירה החופשית של בני האדם והעובדה שברירת מין העובר עושה אותם מאושרים, כמו גם מניעת הפלות על בסיס מין לא רצוי, ומנגד, השיקולים העיקריים שתומכים בהתנגדות הם ההימנעות ממשחקים גנטיים למטרות לא רפואיות, המשמעות המגדרית של הברירה, המדרון החלקלק המוביל לגזענות וכדומה. כמובן שיש להבחין בין סיבות שונות ובין מצבים שונים.
הגיע הזמן לחקיקה
דילמה היא סביבה מצוינת לדיונים עקרוניים, אך פעמים רבות נדרשת הכרעה. בישראל אין חקיקה ראשית העוסקת בנושא, אולם חוזר מנכ"ל ממאי 2005 מסדיר את הנושא, בעיקר בשלוש דרכים: קביעה עקרונית שברירת מין העובר למטרות לא רפואיות אסורה, הקמת ועדת אישורים למצבים חריגים וקביעת עקרונות המנחים את הוועדה הזו, שהם צירוף של קריטריונים אובייקטיביים (ארבעה ילדים משותפים בני אותו מין) בתוספת קריטריונים סובייקטיביים – המצוקה המשוערת של ההורים ושל הילד, קושי נפשי ועוד עניינים שונים.
אני תומך מאוד בגישה שנועדה להגביל את ברירת מין העובר, אך חלוק הן על קיומה של הוועדה והן על שילובם של הקריטריונים הסובייקטיביים. לאחר שנים רבות של חברות בוועדה זו נראה לי כי הדבר הנכון הוא לקבוע קריטריון אובייקטיבי אחד בלבד, והוא קיומם של ארבעה ילדים משותפים בני אותו מין. המצב היום גורם לחוסר קוהרנטיות, להשפעה ניכרת של הרושם שזוג מעורר, להכרעות קשות שניתנות לועדה, ולעוד בעיות בתחום.
התנהגות אתית היא אחד היסודות המהותיים ביותר של הקיום האנושי. אופייה של האתיקה הוא שיש בה נימוקים כבדי משקל לכיוונים שונים, והדיון בשאלות אלו חשוב לא רק בגלל ההכרעה שיש בו, אלא בגלל עצם החתירה המתמדת לחיים מוסריים וערכיים.
הרב יובל שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר וחבר בוועדה הארצית לברירת מין היילוד
לפנייה לכתב/ת 
