"האח הזריק קרוב לעצב, כף רגלה של המטופלת שותקה"

"לא מדובר במקרה ספורדי או חד-פעמי. אחים, חובשים, פראמדיקים ועוזרי פראמדיקים מעניקים באופן קבוע למטופלים טיפול שאסור להם להעניק על פי הוראות משרד הבריאות. החריגות הללו גורמות לטעויות, ואם זה יימשך זה גם יכול להוביל לאסון", תיאר רופא ממרפאה במחוז מרכז של הרשת.

עוד בנושא:

באה עם שטף דם מוחי ל"טרם" - הרופא שלח אותה לישון

מוקד "טרם" שחרר בת 4 הביתה - והיא מתה כעבור שעות

רופאים לא מנוסים, החלטות שגויות: מה קורה ברשת מיון טרם?

תביעה שהוגשה לאחרונה לבית משפט השלום בירושלים מדגימה, לכאורה, את התוצאות ההרסניות שעלולות להיות למתן זריקה להקלה על כאבי גב.

מ', תושבת אזור המרכז בת 77, פנתה לרופא האורתופד של קופת החולים שלה בפברואר 2016 בעקבות כאבים בגב העליון. הרופא הזריק לה וולטרן לשריר והורה על המשך מתן הזריקות בשלושת הימים הבאים.

"התובעת הגיעה על רגליה וחזרה לביתה בכיסא גלגלים"

יומיים לאחר מכן פנתה מ' למרפאת "טרם" במודיעין לקבל זריקת וולטרן נוספת. על פי הנטען בכתב התביעה, אשר הוגש על ידי עו"ד ריטה שולמן ועו"ד אליאור רוזנווסר, לאחר המתנה נקראה התובעת לחדר הבדיקה של המרפאה. "אח שהיה במקום ביקש ממנה לשכב על המיטה ונתן את הזריקה. הזריקה ניתנה בסמוך לעצם הזנב ומיד לאחריה חשה התובעת שיתק של רגל שמאל".

כשניסתה התובעת לקום מהמיטה, כך מתואר בתביעה, היא לא הצליחה לעמוד על הרגל. האח שביצע את הזריקה, אמר למ' כי "זה חלק מהתופעה של הזריקה, ככה מרגישים בהתחלה ועם הזמן זה עובר".

בתביעה נטען כי "בניגוד לכל נוהל אין בסיכום הביקור במרפאה כל תיעוד למצבה של התובעת לאחר מתן הזריקה ולא נרשמו תלונותיה. חמור מכך, לא ניתן כל טיפול לתובעת שהגיעה על רגליה לקבלת זריקת וולטרן וחוזרת על כיסא גלגלים לביתה".

במהלך סוף השבוע בו ניתנה הזריקה למ' לא חל שיפור במצב כף רגלה. ביום ראשון היא פנתה לרופא המשפחה שלה שהמליץ על טיפולי קומפרסים. ארבעה ימים לאחר מכן, ולאחר שהמלצת הרופא לא היטיבה את מצבה, הפנה רופא המשפחה את מ' לבית החולים השרון.

מומחה מעריך: 30% נכות בגלל הזריקה

בבית החולים אובחנה התובעת כסובלת מצניחת כף רגל. בדיקת רופא מומחה שעברה העלתה כי נגרם לתובעת נזק בעצב השת, העצב המתחיל בקצה התחתון של חוט השדרה ומגיע עד כפות הרגליים. בחוות דעת מומחה שצורפה לתביעה נכתב כי "מדובר בתמונה טיפוסית של נזק עצבי כתוצאה מהזרקה לתוך סיבי העצב. אירוע כזה לא היה צריך לקרות אם הזריקה ניתנת במקום הנכון הרחק מאזור מעבר העצב באיזור העכוז".

המומחה כותב כי התובעת סובלת מרגישות רבה למגע באזור השוק וכף הרגל והעריך את נכותה בשיעור של 30 אחוזים.

בכתב התביעה טוענת מ' כי רשת המרפאות לא נקטה באמצעים בהתאם להוראות חוזרי משרד הבריאות וכי לא וידאו כי איש הצוות שנתן את הזריקה היה מיומן. סך הכל דורשת מ' לפצותה בסכום של עד 2.5 מיליוני שקלים.

"רשת המרפאות לא נקטה באמצעים בהתאם לחוזרים"(צילום: חיים צח)

בדו"ח ביקורת של משרד הבריאות, שבוצעה בחודש אוקטובר 2016, נמצא כי "בפרוטוקולים הטיפוליים של 'טרם' יש חריגה מסמכויות הצוות – האחות/ פראמדיק/ סטודנט לרפואה יכולים כבר בטריאז' (מיון ראשוני, ע.א.) לתת למטופל ללא בדיקת רופא והוראת רופא טיפול כגון זריקת וולטרן לשריר, מתן תרופות בהזלפה לווריד, אינהלציות, הפניה לבדיקות דם ובדיקות הדמיה מבלי שהמטופל נבדק על ידי רופא".

ממסקנות הביקורת של משרד הבריאות עולה כי "חובשים וסטודנטים לסיעוד מועסקים כצוות סיעודי למרות שעל פי החוק אינם יכולים לעבוד כצוות רפואי במוקד הרפואי, לבצע טריאז', לקחת בדיקת דם, להרכיב עירויים וכו'. קיימים נהלים של טרם לגבי הסמכויות של בעלי תפקידים שאינם מוכרים במשרד הבריאות".

מרשת טרם נמסר בתגובה: "הזריקה בוצעה על פי הפרוטוקול הרפואי המקובל ללא כחל ושרק. פגיעה עצבית לאחר זריקה היא מקרה נדיר אך מוכר ברפואה, והוא אחד הסיבוכים הידועים והמוכרים והוא אינו מעיד בהכרח על מיומנות או טיב אנשי הצוות".