שושנת יריחו: עשרות פניות למרפאות, 8 ילדים אושפזו בשיבא
ההדבקה בטפיל הלישמניה, "שושנת יריחו" נמשכת בכל הארץ, 8 ילדים אושפזו בבית החולים שיבא בשל זיהום חמור בעקבות עקיצת זבוב החול. מומחה: "מדובר בקטסטרופה לאומית". מי צריך טיפול ומתי לרוץ לרופא?
זבוב החול ממשיך לעקוץ ולהדביק בשושנת יריחו בכל הארץ: בשבועות האחרונים אושפזו שמונה ילדים בבית החולים שיבא. בנוסף, ל-ynet נודע כי לרופאי קופות החולים הגיעו בימים האחרונים עשרות פניות לטיפול רפואי מחשש לעקיצת זבוב החול.
"מדובר במכת מדינה", אומר ל-ynet הפרופ' אלי שוורץ, מנהל מרפאת המטיילים בבית החולים שיבא המתריע כבר שנים מפני ההתפרצות בישראל, "יש עשרות מקרים בשנה והמספרים רק עולים. זוהי קטסטרופה לאומית שרק תחמיר בחודשים הקרובים אם משרדי הממשלה לא ינקטו בפעולות למיגור התופעה".
כאמור, במרכז הרפואי שיבא אושפזו בשבועות האחרונים שמונה ילדים כשהם סובלים מפצעים מזוהמים לאחר שנעקצו על ידי זבוב החול המעביר את הטפיל משפני הסלע. הילדים נעקצו לאחר ששהו באזורי ההדבקה. הם מטופלים בעירוי לתוך הווריד. עשרות נוספים פנו בשבועות האחרונים לטיפול בבית החולים בעקבות פצעים קשיי ריפוי באזורי העקיצות.
"לישמניה עורית היא מחלה מאוד קשה עבור ילדים", אומרת ד"ר שושי גרינברגר, מנהלת שירות עור ילדים בבית החולים ספרא בתל השומר, "כל פצע של לישמניה מותיר צלקת, אצל רבים מאוד מהילדים הנגעים הם בפנים, והצלקת מותירה השפעה פסיכולוגית בהמשך חייהם".
שושנת יריחו – שאלות ותשובות:
עד כמה נפוצה מחלת שושנת יריחו בישראל?
מאז שנות התשעים חלה עלייה של כ-300 אחוזים בשיעור מקרי ההדבקה במחלת הלישמניה. המחלה מועברת על ידי זבוב החול, וגורמת לפצעים מכאיבים ומוגלתיים שעלולים לפגוע בחולים במשך חודשים ארוכים.
על פי נתוני משרד הבריאות, בשני העשורים האחרונים חלה עלייה דרמטית בהיארעות המחלה והיא החלה להופיע באזורים בהם לישמניה לא הייתה ידועה לפני כן. שיעורי היארעות המחלה ל-100 אלף תושבים עלו מ-1.3 בשנת 2003 ל-4.5 בשנת 2012. מנתוני משרד הבריאות עולה כי מתחילת ינואר 2018 ועד היום דווח על לפחות 114 ישראלים שנדבקו במחלה.
מה גרם להתפשטות המחלה?
על פי ההערכות, הסיבה היא ככל הנראה תוצאה של שינויים במערכות אקולוגיות כתוצאה מפיתוח, שינויים דמוגרפיים ושינויים בשימושי קרקע אשר גרמו ליצירת תנאי מחיה מטיבים לזבובי חול ולחיות המאגר לטפיל הלישמניה כמו שפן הסלעים המארח את הטפיל עד שהוא נמצץ שוב על ידי זבוב החול ומועבר לאדם.
הרחבת יישובים קיימים והקמת יישובים חדשים מצמצמות מרחקים בין היישובים ומאיצים ככל הנראה את קצב התפשטות המחלה למקומות חדשים בארץ. על אף ההדבקה הנרחבת, כיום אין דרכים יעילות למנוע את המחלה.
מהי לישמניה?
ישנם שני סוגי טפילי לישמניה שגורמים לשני סוגים של נגעים. נגעי לישמניה עורית הנגרמים על ידי הטפיל "לישמניה מייג'ור", יחלימו ברובם בתוך 12-6 חודשים. הנגעים הנגרמים על ידי "לישמניה טרופיקה", לעומתם, יחלימו ברוב המקרים בתוך 24 חודשים. לעיתים מדובר גם בנגעים קשים, מודלקים ומכאיבים, שדורשים אשפוז תחת טיפול תרופתי לתוך הווריד וטיפולי אלקטרותרפיה או לייזר.
המחלה נקראת "לישמניאזיס עורי" וביטויה הקליני הוא נגעים הפוגעים במראה החיצוני, מוכרת כאמור גם בשמות העממיים "שושנת יריחו" ו"חבורת יריחו". היא מוכרת בישראל מאז שנת 1949 ומועברת על ידי שני מיני טפילים המדביקים את בני האדם דרך זבוב החול. הטפיל נישא על ידי המכרסמים, פסמון ומריון או שפנים.
הטפיל מסוג L.tropica הגורם למחלה שוכן סביב הכנרת, גב ההר ביהודה ושומרון, מרכז הגליל ובקעת הכנרת. הטפיל השני הגורם למחלה - L.major קיים בבקעת בית שאן, בנגב המערבי, בהר הנגב ובערבה. המחלה קשה מאוד לטיפול, ודורשת פעמים רבות אשפוז לצורך קבלת עירוי לווריד.
כיצד עוברת המחלה לבני האדם?
מסלול ההדבקה בלישמניה מתחיל בטפיל הלישמניה העובר לשפני הסלע (לישמניה טרופיקה, באזור השומרון וצפון הארץ) או פסמונים (לישמניה מייגו'ר באזור הדרום) על ידי עקיצת זבוב החול.
הזבוב מחדיר לתוך שפן הסלע או הפסמונים טפילים והופך אותו למאחסן. הטפיל מתרבה בגופו של שפן הסלע. הזבוב עוקץ שוב את שפן הסלע, שואב ממנו טפילים, עוקץ את בני האדם ומחדיר אליהם את הטפיל.
אזור העקיצה הופך דלקתי וכואב מאוד. לישמניה עורית הנפוצה בישראל אינה מסכנת חיים, אולם כאמור גורמת לכאב רב, פצע קשה לטיפול ומותיר פעמים רבות צלקת על העור.
מתי צריך לגשת לרופא?
מרבית העקיצות בישראל אינן של זבוב החול, והן חולפות תוך מספר ימים. במקרה של נגע שאינו מתרפא בתוך כשבועיים, מכאיב ומפריש נוזל עכור, יש צורך להגיע לרופא.
כיצד מאבחנים לישמניה?
במקרה של חשד לנגע לישמניה, רופא נוטל דגימה מהנגע שנשלחת למעבדה לזיהוי הטפיל, לבדיקה הנקראת PCR. מדובר בבדיקה רגישה ומדויקת המאתרת את המטען הגנטי של הטפיל. הבדיקה לא מתבצעת בקופות החולים, אלא במספר מרכזים רפואיים בארץ ובהם מחלקות העור בבתי החולים תל השומר, שניידר, הדסה וסורוקה. התשובה מתקבלת תוך מספר ימים.
האם כל עקיצה חשודה בלישמניה דורשת טיפול?
לא, הטיפול מורכב, אינו תמיד מצליח ומתבצע רק כאשר קיימת הוכחה מעבדתית להדבקה בלישמניה.
כיצד מטפלים בלישמניה?
הטיפולים המקובלים בישראל כוללים טיפולים מקומיים במרפאות עור או מרפאות מטיילים, וטיפולים סיסטמיים בעירוי לתוך הווריד.
הטיפולים המקומיים הם:
- הזרקת התרופה Pentostam לתוך הנגע, אחת ל-1 עד 3 שבועות. מדובר בטיפול כואב שאינו מתאים לילדים.
- מריחת המשחה LeshcutanR פעמיים ביום למשך כשלושה שבועות. תופעת הלוואי בטיפול זה כוללת גירוי של העור וגרד עז. טיפול זה אינו מתאים לנגעים בפנים, מאחר שהוא יוצר דלקת עור.
- צריבת הנגעים בחנקן נוזלי, אחת לשבוע, למשך 20 שניות בכל פעם. נדרשים מספר טיפולים בהתאם לגודל הנגע. טיפול זה יכול לגרום לצביעה של העור ואינו מתאים לטיפול בנגעים בפנים או לטיפול בילדים.
- חשיפה למנורות אור אדום. טיפול זה כולל 4 עד 10 טיפולים בהפרש של שבוע עד שבועיים בין הטיפולים.
הטיפולים הסיסטמיים כוללים מתן עירויי תרופות במסגרת אשפוז מלא או אשפוז יום במחלקת עור. במקרים מסוימים ניתן טיפול בכדור Impavido במינון של 150 מיליגרמים ליום למשך חודש. טיפולים אלה ניתנים רק במקרים קשים, וכוללים תופעות לוואי רבות.
לפנייה לכתב/ת 
