יולדת: נכנסתי לניתוח הקיסרי בריאה ויצאתי משותקת
יולדת תובעת את בית החולים רמב"ם בטענה כי זריקת ההרדמה שניתנה לה לפני הניתוח הקיסרי פגעה בחוט השדרה שלה והפכה אותה למשותקת בשתי רגליה. "היולדת נכנסה לבית החולים כאישה בריאה ויצאה ממנו משותקת", מתארת התובעת שטוענת בנוסף כי ברמב"ם הסתירו מפניה מידע
על פי הנטען בכתב התביעה, אשר הוגש לבית המשפט המחוזי בלוד על ידי עו"ד ענת מולסון, האישה הגיעה בחודש אוקטובר האחרון לבית החולים כדי לבצע ניתוח קיסרי שתוכנן מראש.
עוד בנושא:
רשלנות רפואית בלידה: כל מה שחשוב לדעת
לראשונה: נחשפים נתוני הרשלנות הרפואית בישראל
תביעה: הרופאים סירבו לחלץ עובר מת - ההרה כמעט מתה
לפני ביצוע הניתוח ניתנה לאישה זריקת הרדמה ספינלית – הרדמה מקומית המבוצעת באמצעות זריקה לאזור חוליות המותן. ההבדל העיקרי בין הרדמה ספינלית והרדמה אפידורלית הוא בטכניקת ההזרקה. הרדמה אפידורלית נעשית באמצעות צנתר המוחדר לחלל שמעל למעטפת חוט השדרה. הרדמה ספינלית מוזרקת במינון נמוך יותר, ישירות לחלל השדרה. הרדמה זו היא עמוקה וממושכת יותר.
התובעת טוענת כי לאחר שהרופאה המתמחה החלה בהזרקת החומר המאלחש היא אמרה "לא נכנסתי טוב, אני מנסה שוב". בזמן שניסתה הרופאה להחדיר בשנית את המזרק לגבה של התובעת, זו חשה בכאב חדש ברגלה השמאלית. "במקביל חשה התובעת גם בזרם חשמלי המפלח את רגלה שנמתחה באופן לא רצוני", נכתב בתביעה. בתגובה, כך מתואר בתביעה, צעקה הרופאה על היולדת והמשיכה בהזרקת החומר, "בעוד שהתובעת מתייסרת מכאבי תופת", לשון התביעה.
גם לאחר הניתוח הקיסרי המשיכה התובעת לסבול מכאבים עזים ברגלה השמאלית. בשל הכאבים בוצעה לתובעת בדיקת MRI שגילתה בצקת בחוט השדרה שלה והיא הועברה לאשפוז ביחידה לטיפול נמרץ ניורוכירורגי.
ממצאי הבדיקות הנוירולוגיות שבוצעו ליולדת העלו, כך על פי טענתה, כי היא סובלת מפגיעה טראומטית בחוט השדרה שנגרמה עקב ביצוע הזריקה במיקום שגוי.
בחוות דעת מומחה בתחום הנוירולוגיה, שצירפה התובעת מתואר כי זריקת אלחוש צריכה להתבצע במקום נמוך מגובה חוט השדרה, וזאת כדי שלא לפגוע בחוליות. המיקום השגוי במתן הזריקה, כך מציין המומחה, הותיר את התובעת משותקת בשתי רגליה. שיעור הנכות שנקבע לתובעת על ידי ביטוח לאומי הוא של 100%.
למרות שלדברי התובעת הסיבה לנזק שנגרם לה נמסרה לה ולבעלה באופן מפורש במספר הזדמנויות על ידי הרופאים שטיפלו בה, רופאי רמב"ם נמנעו מלציין זאת ברישום הרפואי. "בפועל שוחררה התובעת מאשפוז שבמכתב הסיכום לא נרשם הסבר כלשהו לעובדה שהיא התקבלה בבית החולים לצורך ניתוח קיסרי כאישה בריאה ויצאה ממנו משותקת בשתי רגליה עקב פגיעה טראומטית בחוט השדרה", נכתב.
"לא ניתן להפריז בתיאור סבלה של התובעת שבגיל צעיר הפכה מאישה בריאה, אמא לילדים צעירים, לנכה, משותקת בשתי רגליה, שאיבדה את יכולתה להתנייד באופן עצמאי. אירוע שהיה אמור להיות אחד המשמחים בחייה הותיר אותה נכה עם מוגבלות תפקודית קשה ביותר", מתארת התובעת.
"בית החולים הסתיר מידע"
"מעבר לנזק העצום שנגרם לתובעת אשר הפכה משותקת בפלג גופה התחתון וסובלת מכאבים בלתי נסבלים, אני רואה בחומרה רבה עוד יותר את הסתרת המידע מהמטופל", מציינת עו"ד מולסון, שכאמור מייצגת את התובעת.
עורכת הדין מוסיפה כי "מדובר במקרה בו נאמר למטופלת ובעלה מפורשות על ידי הצוות הרפואי כי נעשתה טעות חמורה, שכן זריקת ההרדמה בוצעה גבוה מדי מעבר למותר ולכן נגרמה פגיעה קשה ביותר בחוט השדרה.
"מסקנה זו התקבלה לאחר ביצוע צילומים ומדידות למחרת הלידה שביצע רופא מבית החולים באמצעות הטלפון הסלולרי שלו. פנייתנו כעורכי דינה לקבלת הצילומים והמדידות שבוצעו למחרת הלידה, כל הבירורים והבדיקות של בית החולים אודות המקרה ודיווח למשרד הבריאות זכו להתעלמות במשך חודשים רבים.
"רק בבוקר הגשת התביעה נמסר כי הצילומים האמורים לא נשמרו. בית החולים אף לא מצאה לנכון לדווח על המקרה למשרד הבריאות. מטופלת בריאה לחלוטין הפכה למשותקת כתוצאה מטעות חמורה וזוכה ליחס מקומם של הסתרת מידע".
היולדת דורשת מרמב"ם לפצותה בסכום גדול יותר מ-2.5 מיליוני שקלים.
מבית החולים רמב"ם נמסר בתגובה: "כתב התביעה טרם התקבל אצלנו. נגיב כמקובל בבית המשפט על טענות. יחד עם זאת ברצוננו לציין שבניגוד לנטען – מכתב השחרור שניתן למטופלת היה אינפורמטיבי ומלא".
לפנייה לכתב/ת 
