סחרחורת תנוחתית, ורטיגו - ואיך אפשר להימנע מהם
סחרחורת תנוחתית היא תופעה שעלולה להופיע במהלך החיים והיא אחת הסיבות השכיחות לוורטיגו. היא מתרחשת כאשר מרגישים סחרחורת בשינוי תנוחה. האם היא מסוכנת, איך ניתן לאבחן אותה ומהו הטיפול היעיל שיצליח להעלים אותה?
סחרחורת תנוחתית הידועה בשמה גם כוורטיגו פרוקסזימלי פריפרי שפיר, היא אחת הסיבות השכיחות לוורטיגו. מדובר בתחושה של סחרור פנימי המתרחש בראש. התופעה מתבטאת בהתקפים קלים או קשים של סחרחורת בעיקר בזמן של שינויי תנוחה.
לדוגמה, הסחרחורת תופיע בעת שינוי כיוון בשכיבה במיטה, קימה משכיבה לישיבה, או לחילופין תוך כדי נסיעה ברכב במידה שמתרחש שינוי זוויתי במנח הראש.
תופעת הוורטיגו מסוג זה יכולה להיות מטרידה ולשבש את איכות החיים של האדם הסובל ממנה. בנוסף, בעת התקף, אם לא ננקטים אמצעי זהירות ראויים, הסחרחורת עלולה להגביר את הסיכון לנפילה.
החדשות הטובות הן שסחרחורת מסוג זה ניתנת לטיפול שמרני ואחוזי ההצלחה בטיפול הם גבוהים במיוחד, כ-90% הצלחה בטיפול קצר מועד.
מה נרגיש?
הסימנים והסימפטומים לסחרחורת תנוחתית עשויים לכלול תחושה של סחרור פנימי, תחושה שהסביבה שלך נעה או מסתחררת סביבך, תחושה של חוסר יציבות, בחילות והקאות.
הסימפטומים, כאמור, לרוב יופיעו לזמן קצר בעת ביצוע שינוי התנוחה, ויחלפו לרוב תוך חצי דקה עד דקה. כמו כן, ההתקפים לא בהכרח עקביים והם יכולים להיעלם ולשוב לאחר זמן מה.
ההתקפים של ורטיגו יופיעו לאחר שינוי זוויתי של מנח הראש בתנוחות שונות של שכיבה, ישיבה ואף עמידה והליכה. ההתקפים לרוב מלווים על ידי תנועות עיניים בלתי רצוניות - ניסטגמוס בשמם המקצועי.
ולמה אתם עולים להרגיש בחילות במהלך נסיעה?
למה זה קורה?
במצב בו הגורם לסחרחורת התנוחתית אינו ידוע - מדובר בוורטיגו אידיופטי. לעיתים הסחרחורת נקשרת לחבלת ראש או לפגיעה צווארית מסוג "צליפת שוט".
הסחרחורת בשכיחות פחות גבוהה יכולה להיות קשורה לנזקים ישירים לאוזן הפנימית, למשל במקרים של אחרי ניתוח. הוורטיגו יכול ללוות גם אירועים של מיגרנה, דלקת אוזניים, ומחלת מנייר.
ההסבר הפיזיולוגי
בתוך האוזן קיימים אברוני שיווי המשקל הכוללים את הנאדון, השקיק ושלוש תעלות חצי עגולות המכילות נוזל וחיישנים המבקרים את התנועה הסיבובית המתרחשת בראש.
כאשר הראש מסתובב, הנוזל מפעיל לחץ על קולטן חישה. אותו חיישן מעביר מסר למוח על תנועת הראש שהתבצעה. בנוסף, באנטומיית האוזן קיימים קריסטלים שהינם גבישי סידן פחמתי. הם רגישים לתחושת כוח הכבידה. כאשר הם ניתקים ממקור מושבם בנאדון, הם מתמקמים בתוך התעלות החצי עגולות.
כאשר הראש אינו בתנועה כמו במצב של שכיבה ממושכת, כוח הכובד גורם לקריסטלים להתמקם ולהתגבש בתעלה. אי לכך, כאשר מתרחשת תנועה של הראש, החיישן בבסיס התעלה מגורה ושולח אותות שווא למוח המייצר תחושה של סחרחורת בנוסף לתנועות עיניים בלתי רצוניות.
הסיבה הנפוצה ביותר של ורטיגו פרקסזומלי תנוחתי שפיר, תנבע מגבישים שהשתחררו בתוך התעלה החצי עגולה האחורית.
שכיחות התופעה באוכלוסייה
סחרחורת תנוחתית יכולה להופיע אצל גברים ונשים כאחד, אך שכיחה יותר אצל נשים. היא יכולה להופיע בכל גיל אך אופיינית יותר סביב גיל ה-50 ומעלה. כפי שצוין, חשיפה לחבלת ראש או כל פגיעה אחרת באיברי שיווי המשקל תגביר את הסיכוי לתופעה.
הסחרחורת התנוחתית אמנם עלולה להשפיע על איכות החיים אבל לרוב זה יסתכם בכך, ולא יהיו סיבוכים נוספים. הסכנה היחידה ממנה יש להישמר היא נפילה העלולה להתרחש בעקבות איבוד שיווי משקל כתוצאה מהסחרחורת.
כיצד נאבחן?
ניתן לאבחן סחרחורת תנוחתית בעיקר באמצעות הסיפור הקליני בשילוב עם סימנים כגון ריצוד העיניים (ניסטגמוס). המטופל יתאר ורטיגו תנוחתי כהתקף קצר של סחרחורת בן פחות מדקה בעת שינוי תנוחה, למשל בזמן סיבוב במיטה, קימה לישיבה ובעת הפניית ראש ומבט בזמן הליכה. בנוסף, הוא יתאר את הסביבה מסתובבת ומסתחררת.
לעיתים הסחרחורת מלווה גם בבחילה ואף בהקאה, אך מצב זה אינו מחייב. הסחרחורת תגרום לתחושה גם של איבוד שיווי משקל וחוסר איזון זמני וקיימת סכנה אמיתית לנפילה במצב נתון זה.
הבדיקה הקלינית שתבוצע על מנת להפיק את אותו ריצוד עיניים לא רצוני היא בדיקת תמרון על שם דיקס - הולפייק בו משכיב הבודק את המטופל באופן מבוקר על גבו עם הראש מופנה בזווית מכוונת, זאת על מנת להפיק את הסימפטומים הנלווים לסחרחורת תנוחתית. באמצעות כך מזהה המאבחן את כיוון התעלה ומיקום הקריסטלים הבעייתיים.
ניתן להיעזר במשקפי פרנזל (כמו במצלמות טלוויזיה) על מנת להדגיש את כיוון ריצוד העיניים אותו מחפשים.
הבדיקה הקלינית עשויה להיות מלווה במספר בדיקות נוספות כגון בדיקת אלקטרוניסטגמוגרפיה באמצעות אלקטרודות או וידאוניסטגמוגרפיה לשם איתור תנועות עיניים אבנורמליות.
הרופא המטפל יכול להחליט על ביצוע בדיקת הדמיה מגנטית על מנת לשלול מצבים ופתולוגיות שונות כגון גידולים או שבץ מוחי. בדיקה זו לא תסייע באבחון הוורטיגו התנוחתי אך כן תדע לשלול, כפי שצוין.
בנוסף, הרופא יכול לבקש להסתייע בבדיקת שמיעה על מנת לזהות מחלות של האוזן הפנימית כגון מחלת מנייר או דלקות שונות.
האם ניתן לטפל בסחרחורת תנוחתית?
ורטיגו פרוקסזימלי תנוחתי שפיר יכול להיעלם בהדרגה ללא התערבות תוך מספר שבועות או חודשים. יחד עם זאת, ניתן לזרז את הליך ההחלמה בעזרת טיפול שמרני קצר וקל שיבוצע על ידי מומחה בתחום כגון רופא או פיזיותרפיסט.
הטיפול יכלול סדרה של תנועות ראש מבוקרות והנחיות לשמירה על מנח הראש לפרק זמן קצוב, שכן הטיפול עוסק בהשבת הקריסטלים למקומם והוצאתם מהתעלה בה התבצרו.
כל תנוחת ראש תוחזק במשך כחצי דקה על מנת לעקוב אחרי הופעת סימפטומים כגון סחרחורת או ריצוד עיניים. את המהלך הטיפולי לרוב יש לבצע כפעמיים על מנת שיהיה אפקטיבי וההצלחה הטיפולית תהיה גבוהה. עם זאת, הממצאים מצביעים על הישנות התופעה אצל כ-50% מהחולים במהלך חמש השנים שלאחר הטיפול.
במצבים נדירים בהם הטיפול השמרני אינו עוזר, ישנם פתרונות אחרים כגון התערבות כירורגית, החוסמת באופן מכני את התעלות החצי עגולות מלהגיב לתנועת החלקיקים הנגרמת מסיבובי הראש. לפתרון הכירורגי דיווחים של אחוזי הצלחה גבוהים אך כמובן שלכל התערבות ניתוחית יש את המשמעויות והסכנות הכרוכות בה.
הכותבים: אילנית אברון MSc.PT,, סאם חמיס MSc.PT, איימקס - המרכז הישראלי לניתוח תנועה וספורט
לפנייה לכתב/ת 
