שיני בינה: האם הן עלולות להזיק - ומתי צריך לעקור אותן?
כמה שיני בינה יש לנו, מתי הן מופיעות, האם הן עלולות לגרום לנזק והאם עקירה שלהן עלולה להיות מסוכנת? כתבת מדריך
מדוע יש שיני בינה כלואות?
בתהליך האבולוציה של האדם, חלה הקטנה משמעותית בגודל הלסתות אך גודל השיניים לא השתנה באופן משמעותי. מצב זה של חוסר מקום מספיק מונע משיני הבינה לבקוע. כתוצאה מכך שיניים אלו אינן בוקעות במקומן המיועד ואינן משתתפות בתהליך הלעיסה. כמו כן לא ניתן לנקותן בצורה נאותה.
קיראו עוד כתבות על בריאות השן
מדוע יש לעקור את שיני הבינה הכלואות?
להלן מקרה שמסביר את אחת הבעיות שיוצרות שיני בינה כלואות. המטופלת הגיעה לייעוץ והומלץ לה לעקור שן בינה. המטופלת סירבה. כך זה נראה בתוך הפה:
פגיעה בשן סמוכה – עששת
שן בינה כלואה נמצאת בצמוד לטוחנת השנייה ועלולה לגרום, במהלך הזמן, לדלקת ואיבוד עצם סביב הטוחנת השנייה או לנגע עששתי בנקודת המגע בין השיניים.
היווצרות ציסטה
במקרים רבים ניתן לראות היווצרות של ציסטות סביב שיני הבינה הכלואות. הציסטה הינה מבנה דמוי בלון מלא בנוזל המקיף חלק מהשן וגורם להרס מקומי של הרקמות מסביב כולל העצם והשן עצמה. ציסטות אלו עלולות להזדהם.
צפיפות
שיני בינה כלואות נחשבות כאחד הגורמים לצפיפות שיניים. מצב זה נצפה בעיקר בשיניים הקדמיות התחתונות ובעיקר במטופלים שעברו יישור שיניים על-ידי אורתודנט.
במקרים רבים מבוצעות עקירות של שיני בינה תחתונות על מנת למנוע מצב של דחיפה ותזוזה של השיניים לאחר שעברו יישור שיניים.לא רק צפיפות עלולה להיגרם מ"דחיפה" זו, אלא גם נזק לשן הסמוכה.
זיהום
שיני הבינה הכלואות לעיתים חשופות בצורה מינימלית לחלל הפה ועל כן לא מאפשרות ניקוי מתאים דבר המעלה את הסיכון לזיהום. הבעיה הנפוצה ביותר הינה זיהום מקומי סביב השן הכלואה אשר מלווה בכאב, נפיחות ועד קושי בפתיחת הפה וסכנה לנתיב אויר.
מהם הסיכונים שבעקירת שיני בינה?
לאחר כל עקירה כירורגית ניתן לצפות בצורה נורמלית לרמה מסוימת של כאב ונפיחות מקומית לכשלושה ימים לאחר העקירה, החומרה משתנה מאדם לאדם.
אלו הסיבוכים המשמעותיים שעלולים להתרחש:
הנתונים המדעיים בפרסום זה לקוחים ממחקר קליני מקיף בנושא עקירות שיני בינה במבוגרים וצעירים שבוצע במרכז הכירורגי שוורץ-ארד. המחקר בוצע רטרואקטיבית בהשתתפות של 500 מטופלות ומטופלים במרכז כירורגי שוורץ-ארד שעברו עקירה של שיני בינה על ידי ד"ר דבורה שוורץ-ארד בשנים 2001-2011, במהלך שנים אלו נעקרו 1,035 שיני בינה.
אחת המסקנות החשובות ממחקר זה היא שאחוז הסיבוכים עולה ככל שגיל המטופל מבוגר יותר. על פי מחקרנו, אחוז הסיבוכים הנמוך ביותר כ-5% נמצא בקבוצת הגיל של 10-18 בהשוואה למטופלים מעל גיל 36 בהם הסיכון לסיבוכים גבוה בהרבה. הסיבוכים אמנם זמניים, אך מהווים מטרד (להלן "מכתשית יבשה").
1. מכתשית יבשה
מצב זה המלווה בכאבים לאחר העקירה הינו הסיבוך הנפוץ ביותר לאחר עקירה כירורגית. על פי מחקרנו מצב זה מהווה כ-10% מכלל מקרי הסיבוכים לאחר עקירות. מצב זה מתרחש כתוצאה מיציאה מוקדמת של קריש הדם מהמכתשית הריקה שנותרה בעצם לאחר עקירת השן.
למרות שמצב זה יכול להתרחש בשתי הלסתות, לרוב נצפה במצב זה לאחר עקירת שן בינה בלסת התחתונה. על פי מחקרנו, מצב זה נפוץ יותר במטופלות בין הגילאים 20-40 כאשר עישון מעלה את הסיכון פי 3 בהשוואה למטופלים שאינם מעשנים.
הטיפול פשוט ביותר וכולל שטיפה של אזור העקירה והנחת תחבושת תרופתית על מנת להקל על הכאבים עד לריפוי. ההקלה בכאבים מיידית. הסיכון למכתשית יבשה יורד ככל שגיל המטופל צעיר יותר.
2. פגיעה בעצב תחושתי
שיני הבינה בלסת התחתונה ממוקמות מבחינה אנטומית בקרבת עצב תחושתי העובר בתעלה בתוך עצם הלסת ואחראי על התחושה באזור השפה התחתונה ועור הסנטר של אותו הצד.
על פי צילום פנורמי והדמיית CT ניתן לראות בתלת מימד את יחס תעלת העצב לשן המיועדת לעקירה ועל ידי כך לתכנן את העקירה בצורה הבטוחה ביותר. יחד עם זאת, קיים עדיין סיכון נמוך לפגיעה בתחושה, כאשר מבחינה סטטיסטית על פי המחקר שבוצע במרפאתנו הסיכוי לפגיעה נמוך בהשוואה לדיווחים בספרות.
הסיכוי לפגיעה תחושתית זמנית (שבועות עד חודשים) באזור השפה התחתונה ועור הסנטר הינו 2.6% כאשר הסיכון לפגיעה בתחושה בלשון של אותו הצד עומד על 2.1%
גם במקרה זה הסיכון לפגיעה תחושתית יורד ככל שגיל המטופל צעיר יותר. על פי המחקר המצוטט, לא היו פגיעות תחושתיות קבועות ב-500 המטופלים שנבדקו.
3. שן בינה בלסת העליונה והקשר לסינוס המקסילרי
שיני הבינה בלסת העליונה ממוקמות בקרבת הסינוס המקסילרי, הסינוס אינו איבר אלא חלל מלא אוויר. אם השן המיועדת לעקירה נמצאת בצמידות לקיר הסינוס, קיים סיכון כי לאחר העקירה ייווצר חיבור בין חלל הסינוס לחלל הפה.
מצב זה לרוב מתרפא ללא התערבות כירורגית נוספת אך במידת הצורך ניתן לסגור את הפתח על ידי התערבות מינימלית בעת העקירה.
ד"ר דבורה שוורץ-ארד , הינה מומחית לכירורגיה פה ולסת
לפנייה לכתב/ת 
