האנטיביוטיקה שכמעט הביאה למותה של אורית

הבילוי הנינוח של אורית חן בת ה-47 בבית הקפה בנתניה בשבוע שעבר היה רחוק רק כמה דקות מסיום טרגי. יועצת המערכות הבכירה בחברת היי-טק פיתחה תגובה אלרגית חריפה לתרופה האנטיביוטית אוגמנטין, שאותה נטלה במהלך פגישה עם חברה.

אורית מתארת כי רק בזכות הטיפול המהיר שהעניקו לה הפרמדיקים של מגן דוד אדום היא שרדה את האירוע: "בתסריט אחר יכולתי לקחת את הכדור, להיכנס למיטה ולהיחנק למוות. זו טראומה. במחלקה אמרו לי 'עוד חמש דקות ומד"א היו כבר מיותרים'".

קיראו עוד:

מספטמבר: כיתות נקיות מאלרגיות

"הרגשתי שאני מאבדת את הילד שלי"

אורית מפרטת כי נטלה את התרופה האנטיביוטית בשל דלקת בחניכיים שממנה היא סובלת. "זו לא הפעם הראשונה שאני לוקחת את התרופה או אנטיביוטיקה ממשפחת הפניצילינים", היא מספרת. "בעבר הייתה לי תגובה של גרד קל לאנטיביוטיקה, אבל כפי שאמר לי הרופא בדיעבד, זו לא תופעת לוואי שבגללה נמנעים ממתן התרופה. בבית החולים הסבירו לי שאלרגיה יכולה להתפרץ בפתאומיות, בעיקר בקרב אנשים שגילו רגישות בעבר".

"הסתכלתי על היד שלי וראיתי שהאצבעות שחורות". אורית חן(צילום: באדיבות המצולמת)

"לקחתי את הכדור בזמן שישבתי לקפה עם חברה, ואחרי כמה דקות התחלתי לחוש עקצוץ בפה. חשבתי בהתחלה שזה בגלל משהו בסלט", משחזרת אורית. "מיד אחרי כן התחלתי להתגרד, לדמוע ולהרגיש חום פנימי שממש שרף אותי.

"הרגשתי בחילה והקאתי בלי שליטה כמה פעמים. נשכבתי על הספה בבית הקפה ולא הצלחתי לקום. הראייה שלי התחילה להיות מטושטשת, והרגשתי שאני מתחילה להיחנק".

ומה הקשר בין אנטיביוטיקה להידבקות בחיידקים עמידים? צפו: 

"אמרתי לפראמדיק שאני לא רוצה למות"

חרף מחאותיה של אורית, חברתה הזמינה עבורה ניידת של מד"א. "הפראמדיקים אולג לדיז'נסקי ודניאל סילוק, שהגיעו למקום, הבחינו שהלשון שלי נפוחה והחליטו לפנות אותי מיד. הטיפול המהיר שלהם הציל את חיי.

"במהלך הפינוי התחלתי לרעוד בלי שליטה. אני זוכרת שהפרמדיק ביקש ממני רשות להסיר את הטבעות מהידיים שלי כי האצבעות שלי התחילו להתנפח. הסתכלתי על כף היד שלי וראיתי שהאצבעות שלי שחורות. בשלב הזה כבר נלחצתי מאוד. אמרתי לאולג שאני לא רוצה למות ושאלתי אותו למה האצבעות שלי שחורות. הוא ענה שזה בגלל המחסור בחמצן, אבל הרגיע אותי והבטיח שאין סיכוי שאמות במשמרת שלו".

"המזל שלי היה שקיבלתי טיפול בזמן". ביה"ח לניאדו(צילום: עידו ארז)

אורית פונתה לבית החולים לניאדו בנתניה, שבו קיבלה טיפול לתגובה האלרגית והושארה להשגחה באשפוז למשך 72 שעות. "גם בבית החולים פגשתי בצוות מקצועי ואכפתי", היא משבחת, "המזל הגדול שלי היה שקיבלתי טיפול בזמן.

"המסר מהאירוע הוא שאם מישהו חש בתגובה קיצונית של הגוף, הוא חייב להתפנות במהירות. אני מודה לאלוהים שהייתי עם אנשים שהבינו שמשהו מאוד לא בסדר איתי והתעקשו שאקבל טיפול. תמיד קוראים בעיתונים על אנשים שמתים מתגובה אלרגית. זה לא נשמע לך הגיוני שמשהו כזה יקרה גם לך, אבל זה יכול לקרות, אפילו בתגובה לתרופה שכבר התנסית בה בעבר, כמו במקרה שלי".

פרופ' זאב הנדזל, מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ומנהל המרפאה לאלרגיה ילדים בבית החולים קפלן, מסביר כי אחוזים בודדים באוכלוסייה אלרגיים לאנטיביוטיקה. "רגישות לאנטיביוטיקה נפוצה יותר בקרב ילדים", מפרט המומחה, "הפניצילינים מככבים בראש הרשימה של התרופות האנטיביוטיות שאנשים אלרגיים אליהן, ואוגמנטין ומוקסיפן אף ביתר שאת".

פרופ' הנדזל מוסיף ואומר כי "ברוב המקרים התגובה האלרגית אינה מסכנת חיים ובאה לידי ביטוי בעיקר בהופעת פריחה או גרד קלים. ישנם מקרים נדירים של תגובות קשות ומסכנות חיים, כפי שאירע לאותה אישה.

"תופעת הלוואי של הגרד הקל שממנה היא סבלה בעבר הייתה נורת אזהרה לרגישות שלה. יש אפקט מצטבר בחשיפה לגורם האלרגיה - כל חשיפה כזו מחמירה בדרך כלל את התגובה של הגוף. אם מישהו חש גרד או פריחה קלה בעקבות נטילת תרופה, עליו להפסיק את נטילתה ולגשת מיידית לרופא לצורך קבלת ייעוץ".