הנחיות חדשות: המאכל הנפוץ שיעביר לכם את השיעול
המלצות חדשות בבריטניה מנחות רופאים להדריך את המטופלים הסובלים משיעול לנסות תחילה דבש ותרופות ללא מרשם. המטרה: להילחם בשימוש היתר באנטיביוטיקה המוביל להיווצרות חיידקים עמידים
תרופת הסבתא שעושה קאמבק: כבר מאות שנים שהדבש נחשב לתרופת פלא, וכעת הטיפול בו, לפחות לשיעול, נכנס להנחיות רפואיות של ממש. המלצות חדשות בבריטניה קובעות שיש לטפל בשיעול בשלב ראשון בדבש או בתרופות ללא מרשם, זאת במטרה להילחם בשימוש היתר באנטיביוטיקה.
תופעה זו, בה ניתנים מרשמים אנטיביוטיים שלא לצורך, לרוב גם למחלות ויראליות החולפות מאליהן, גורמת להיווצרות חיידקים עמידים.
בהנחיות החדשות נקבע כי כטיפול קו ראשון בשיעול קל, כלומר כזה שאינו מלווה בתופעות לוואי חמורות, יש לנסות תרופות לשיעול ללא מרשם תוך מעקב אחר המצב ופנייה לרופא המטפל בכל החמרה או חוסר שיפור.
עוד קובעות ההנחיות כי ניתן להוסיף לטיפול הראשוני גם דבש, אם כי לא צויינה הכמות המדויקת של הדבש אותו יש ליטול. על פי ההנחיות, ישנה עדות מדעית חלקית לכך שדבש עשוי להקל על התסמינים של השיעול. את הדבש אסור לתת לילדים מתחת לגיל שנה, מחשש להרעלה בחיידק בוטולינום העלול להימצא בו.
על פי ההמלצות החדשות, יש להמתין בטיפול האנטיביוטי ולהתחיל בו רק כאשר משוכנע הרופא כי המדובר בדלקת ריאות חיידקית וכי ללא הטיפול האנטיביוטי החולה ימצא בסיכון להחמרת מצבו.
שיעול: מתופעה חולפת עד לסכנת חיים
שיעול הוא רפלקס טבעי בגוף שמסייע להיפטר מהפרשות, חלקיקים וגופים זרים. במהלך השיעול אנו שואפים את האוויר ונושפים אותו בלחץ גבוה ובמהירות עצומה, לעיתים גדולה מ-100 קמ"ש.
הלחץ הזה מאפשר לפלוט החוצה כיח ורסיסי רוק עמוסים בחיידקים, או באופן שכיח יותר את הווירוסים. במקרים נדירים שיעול שנמשך מעל חודשיים רצופים עלול להיות תסמין למחלות כרוניות, אסתמה או לאלרגיה.
ברוב המקרים השיעול נגרם על ידי מגוון עצום של נגיפים. אז הגוף משחרר כמויות גדולות של ריר וכיח, שמכילים שיירים של נגיפים עם תאי דם לבנים הנלחמים בהם. השיעול, כאמור, נועד להיפטר מהכיח הזה. לרוב שיעול נגיפי (ויראלי) מלווה בתקופת חום קצרה של עד שלושה-ארבעה ימים, והשיעול בדרך כלל מחמיר או מתגבר דווקא בלילה.
במיעוט המקרים, נגרם השיעול מחיידקים, כשהשכיח בהם הוא פנאומוקוקוס פנאומוניה (או בקצרה: פנאומוקוק). כאשר השיעול הוא באופיו "התקפי", הנשמע כ"צרור יריות" לאורך כל היממה, שבמהלכן פני הילד ועיניו מאדימים, אחריהן יש הפוגה, וכעבור מספר דקות שוב צרור התקפי של שיעול והאדמה של הפנים - עולה החשד שמדובר במחלת השעלת.
מה אפשר לעשות?
שיעול הוא כאמור תופעה טבעית ותקינה של הגוף. אם אין עלייה של חום גבוה, ומצבו הכללי של החולה טוב כשהוא חיוני ועירני, ככל הנראה מדובר במחלה ויראלית.
חשוב לציין כי נגד וירוסים, אנטיביוטיקה איננה משפיעה כלל, ולכן הטיפול היחיד הוא מה שנקרא בשפה הרפואית "שמרני", שנועד רק להקל על הילד. הטיפול העיקרי הוא אינהלציות. האדים הנוצרים נשאפים לקנה הנשימה ולריאות, שם הם מגבירים את הלחות, מרככים את הכיח הצמיגי ומסייעים להוצאתו באמצעות השיעול מהריאות ומקנה הנשימה החוצה. הלחות גם מקלה על הנשימה.
כדי להקל עוד על השיעול ניתן להוסיף טיפול גם בסירופ מכייח. עם זאת אין הוכחות מדעיות חד משמעיות שסירופים אלה אכן מביאים להקלה משמעותית. במקרה שמופיע חום גבוה מעל 38.5 מעלות הנמשך מעל 48 שעות ברציפות, הילד במצב בינוני, סובל מקוצר נשימה ניכר או מהקאות מרובות - יש צורך בצילום חזה שידגים האם קיים תסנין (ממצא המעיד על דלקת ריאות) ועל הצורך באנטיביוטיקה.
מתי יש צורך בבדיקת רופא דחופה?
נשימה מהירה מהרגיל (מעל 40 נשימות בדקה בתינוק, מעל 20 נשימות בדקה אצל ילד או מבוגר).
שימוש בשרירי עזר בעת הנשימה (נחיריים רחבות, צלעות בולטות).
הכחלה סביב הפה הנראית היטב גם באור לבן חזק.
הקאות מרובות בכל נסיון שתייה במשך מספר שעות.
חוסר הכרה וישנוניות יתר.
כך תימנעו משימוש יתר באנטיביוטיקה. צפו:
לפנייה לכתב/ת 
