להפסיק את הפגיעה בחולים האונקולוגיים

קצב פיתוחן של תרופות וטכנולוגיות רפואיות הואץ בשנים האחרונות. בכל שנה מאושרות על ידי הרשות הרגולטורית האמריקאית (FDA) כ-14 תרופות ואינדקציות חדשות אנטי סרטניות.

זהו עידן של חדשנות בתחומים רבים ברפואה, נראה כי התחום האונקולוגי בולט מעל לכולם. התהליך המואץ מביא בשורה אמיתית לחולי הסרטן והוא מהווה שיפור ניכר בטיפולים.

מדינת ישראל נמצאת בפתחו של עידן מאתגר בתחום הבריאות - עידן שיחייב שינוי מגמה והגדלה משמעותית ושיטתית בתקציב הבריאות. חדשנות ברפואה והזדקנות של רובד רחב באוכלוסייה נראים יחדיו כשילוב מבורך.

לא להשאיר חולים אונקולוגיים ללא תרופות(צילום: shutterstock)

מדינת ישראל נעה בעצם, בכיוון ההפוך, עובדה שאמורה להדאיג כל אזרח ואת קברניטי המדינה. מאז שנחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי בשנת 1995 ישראל צועדת בצעדים "גדולים ובטוחים" אחורה.

כך קורה שבשני העשורים האחרונים חציון ההוצאה הציבורית לבריאות עלתה במדינות ה-OECD מ- 5.5% ל – 7% מהתמ"ג. בישראל הצטמקה ההוצאה הציבורית לבריאות מ -5.5% ל- 4.4% מהתמ"ג.

סל התרופות, סובל מתת תקצוב חריף, אלפי חולים מוצאים את עצמם ללא תרופות חיוניות לעומת אזרחים אשר זוכים להם במסגרת עדכון הסל. חברי וועדת הסל צריכים לשאול את עצמם ולהתחבט בשאלה הנוקבת ממי למנוע תרופות חיוניות ביותר ולא רק למי לאפשר לקבל במסגרת סל הבריאות.

לכן מתעוררת בעיה אנושית חברתית קשה כאשר מאות חולים נותרים ללא תרופות חיוניות מרחפת הסכנה על עתידו של סל התרופות-מגמה הנמשכת לאורך ציר הזמן כבר שנים רבות.

הגירעון בסל התרופות מוערך על ידי כלכלנים הבכירים כמו פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה היוצא ופרופ' קובי גלזר מאוניברסיטת ת"א, ב 4 מיליארד ש"ח. בנוסף צריך גם לעדכנו כל שנה באופן קבוע בסכומים משמעותיים יותר מההקצבות השנתיות כיום.

סל התרופות האונקולוגיות חייב להתעדכן משמעותית יותר כל שנה

בחמש השנים האחרונות 26 תרופות אונקולוגיות המוגדרות כמאריכות/מצילות חיים דורגו על ידיו בוועדת הסל כחיוניות ( בדירוגי 9/8A שהם תרופות חשובות) אך לא נכנסו באותה שנה לסל הבריאות משיקולי תקציב בלבד.

כך קורה שחולים אונקולוגים רבים הנאלצים לפנות לערוצים אחרים לסיוע דרך עמותות חולים, רשתות חברתיות, תרומות ועוד, לצורך קבלת תרופות חיוניות שידם אינה משגת. החולים האונקולוגים הללו מופלים לרעה לעומת חולים אחרים אשר התרופות עבורן נמצאות בביטוח המשלים של הקופות, עליו משלמים רוב מבוטחי הקופות כסף רב.

יחד עם זאת, סגן השר ליצמן פועל מאז כניסתו לתפקיד במשרד הבריאות להחזרת התרופות האונקולוגיות לשירות ביטוח הבריאות (שב"ן) של הקופות למרות התנגדות של גורמים שונים וכל זאת למען ציבור החולים הקשים. בשנת 2007 ליצמן בלחץ האוצר הוציא את התרופות האונקולוגיות משב"ן ומכה על חטא מאז מהלך זה.

הדבר גרם בקרב רבים מהחולים להפחתה באופן דרמטי של הנגישות לתרופות אלו, והשאירה את הנגישות רק למי שיכול לאפשר לעצמו ביטוח פרטי.

באותה תקופה במסגרת הפוליסות שהוצעו על ידי חלק מהקופות – ניתנו התרופות האונקולוגיות ללא כל השתתפות עצמית ובתשלומים של שקלים בודדים. מכבי שירותי בריאות הסבירה לדוגמה בדיון בוועדת הבריאות של הכנסת כי בתקופה שבה נכללו תרופות מצילות חיים בביטוחי השב"ן קיבלו כ-2,500 מבוטחים תרופות מצילות חיים לארבע שנים ללא השתתפות עצמית בעלות של כחמישה ש"ח לחודש.

אם יועברו המיליארדים החסרים לסל התרופות והוא יעודכן באופן ראוי וקבוע הרי שכלל אזרחי ישראל יזכו לקבל את התרופות החיוניות המתקדמות ביותר .מאחר ואנו ערים למגבלות התקציב וחוסר הוודאות לגבי היכולת של הסל הממלכתי לכסות כראוי את כל התרופות המאריכות ומצילות החיים, הפתרון הריאלי הוא הגדלה משמעותית של הסל והחזרת הזכות לתרופות מאריכות/מצילות חיים לשב"ן בקופות.

פרופ' יהודה אדלר, קרדיולוג, דיקן למנהל בריאות במרכז ללימודים אקדמיים-מל"א. יו"ר האיגוד האירופי למחלות קרום ושריר הלב