מילד בודד לנער מאושר: המכשיר ששינה את חייו של ויליאם

כבר בשבוע הראשון לחייו של ויליאם בירד (היום בן 11) מאנגליה, הוא נכשל במבחן השמיעה הסטנדרטי ליילודים בבית החולים שבו נולד. אמו, לוריין, שמעה בעצת הרופאים, שאמרו שככל הנראה מדובר באובדן שמיעה זמני שישתפר עם הזמן, והחליטה שלא לדאוג לשמיעה של בנה.

אבל כשוויליאם הגיע לגיל שנה וחצי, לוריין כבר הבינה שמשהו חמור למדי מתרחש באוזן של בנה הפעוט. ויליאם המשיך לסבול מזיהומים תכופים שלא הגיבו לטיפולים אנטיביוטיים, ומאוזנו החל לנדוף ריח חריף "שאפשר היה להריח גם אם ישבתי בצד השני של הספה", כפי שמתארת האם.

כשהיה בן שנתיים, קיבל ויליאם את האבחנה הנדירה. כולסטאטומה - גידול שפיר, אך אגרסיבי, באוזן התיכונה, שהורס בשיטתיות את העצמות שבתוך האוזן. כל הניתוחים שעבר ויליאם, כולל ניתוח להסרת תעלת האוזן, לא הצליחו לשפר את מצבו. הוא הלך ואיבד את שמיעתו.

ויליאם בירד. גידול נדיר ואגרסיבי באוזן(צילום: Med-El)

"כשגיליתי שוויליאם סובל מאובדן שמיעה, הייתי נסערת", משחזרת לוריין. "הוא היה צעיר מכדי להבין לגמרי את האבחנה, אבל אני זוכרת אותו אומר לי: 'למה אני ולא אחי?' הוא לא ממש הבין את משמעות הדברים ואפילו פחד להיפגש עם האודיולוג שלו".

אובדן השמיעה הקשה על חייו של ויליאם, שהפך לילד מסוגר, עייף ובודד. ויליאם התקשה בכל פעולה, החל מלימודים בבית הספר, דרך משחקי ספורט, צפייה בטלוויזיה ומשחק אונליין בפלייסטיישן ביחד עם חבריו. היה לו קשה להתרכז בכל סביבה רועשת.

עוד כתבות:

הרופאים נדהמו: מה הסתתר באוזן של רני שמנע ממנו לשמוע

בדיקת שמיעה בילדים ותינוקות: שלב אחר שלב

"באופן כללי, הבן שלי היה עייף ולא מאושר - הוא היה מגיע מבית הספר עם כאבי ראש והולך מיד לחדרו בשביל ליהנות מקצת שקט. זו הייתה הדרך היחידה שבה הצליח להתמודד, ועבורנו כהורים היה מדובר בשיברון לב", מעידה אמו. "בנוסף, במרבית השיחות איתו נוצר הרבה בלבול, היו פעמים רבות שחזרנו על דברים ובעקבות כך נוצרו גם הרבה אי הבנות ותסכול".

מילד עצוב ומבודד לנער אנרגטי ומאושר

במהלך השנים הוצעו למשפחה מגוון פתרונות שמיעה עבור הבן. "חקרנו כל אפשרות לעומק. רצינו למצוא פתרון שיאפשר לו לשחק רוגבי עם חבריו וליהנות מהחופש של להיות ילד". בשלב כלשהו ניסה ויליאים להיעזר במכשיר שמיעה שהוצמד לראשו באמצעות סרט. המכשיר גרם לו להרגיש חוסר ביטחון וחרדה מתמדת מחשש שהמכשיר לא מוחזק היטב במקומו ופשוט ייפול.

"חבישה יומיומית של הסרט המסורבל הייתה גם אתגר חברתי עבורו", מספרת אמו, "הסרט מאוד בלט על ראשו ובמספר מקרים הוא הדגיש בפנינו כי הוא מרגיש שהוא נראה כמו ילדה – דבר שפגע בו, כמו גם העובדה שהמכשיר היה גלוי באופן שהדגיש את השוני שלו. הוא היה מאוד מבודד בבית הספר, הוא הרגיש שונה והמצב השפיע על היכולת החברתית שלו – הילד היה בודד". 

חזר לשחק רוגבי. ויליאם במהלך משחק(צילום: Med-El)

ויליאם זכה להיות אחד הראשונים בעולם להתנסות במכשיר שמיעה חדשני בשם ADHEAR, שעל פי עדות אמו הפך את חייו של הנער ושינה אותם ב-180 מעלות. "מאז שוויליאם החל להשתמש במכשיר הוא הרבה יותר מאושר", מספרת לוריין. "בגלל שהמכשיר מאובטח היטב לראש ולא זז, ויליאם מספר שהוא לפעמים אפילו שוכח שהוא נמצא עליו.

"ויליאם נהנה מצפייה בטלוויזיה עכשיו כשהסאונד ברור וצלול, וגם מרגיש בנוח לדבר כי הוא יכול לשמוע חברים ואנשים ללא התחושה שזה קורה רחוק ממנו. הוא הכיר חברים בבית ספר ונהנה משיחה קולחת איתם, ונהנה מפעילויות קבוצתיות ומצבים שבעבר הוא היה נמנע מהם", מספרת האם. "אחד הדברים המשמחים ביותר הוא החזרה של ויליאם למשחק הרוגבי. הוא הפסיק לחשוש מהפיזיות של המשחק והפך למשתתף פעיל על המגרש. אנחנו כל כך שמחים שהבן שלנו בטוח יותר, משולב יותר ומוכן לכל האתגרים העתידיים. אפילו הציונים בבית הספר השתפרו".

למה בטהובן נהג להלחין כשמקל עץ תחוב בין שיניו

כידוע, המלחין הגרמני המהולל בן המאות ה-18 וה-19 הלך ואיבד את שמיעתו לקראת סוף ימיו, וההשערה היא שאת חייו סיים כשהוא חירש לחלוטין. ויחד עם זאת, גם בשנים האחרונות המשיך בטהובן להלחין סימפוניות מורכבות. אחד העזרים שבהם נעזר המלחין היה מקל עץ שהיה תוחב בין שיניו כשהיה מנגן בפסנתר. את הקצה השני של המקל היה בטהובן מניח בתוך תיבת התהודה של הפסנתר, כך שהתדרים של הצלילים עברו דרך המקל כרעידות והגיעו עד שיניו של המלחין, ומשם אל האוזן התיכונה שלו.

איור הדגמה של בטהובן ומקל העץ. היה ככל הנראה חירש לחלוטין(צילום: Med-El)

ADHEAR: טכנולוגיה חדשנית לסובלים מאובדן שמיעה הולכתי

מכשיר השמיעה ADHEAR, שפיתחה חברת מד-אל (Med-El) האוסטרית ומגיע בימים אלו לישראל, עובד בעצם על עקרון הולכת העצם שבטהובן נעזר בו. המכשיר מיועד לסובלים מאובדן שמיעה הולכתי, כזה שמקורו באוזן החיצונית או התיכונה ונגרם כתוצאה מדלקות, גידולים שפירים (כולסטאטומה), נקב בעור התוף, טראומה ומומים באיזורים הללו, ולמעשה מעביר קול באמצעות הגולגולת ומספק לראשונה, כך לדברי חברת מד-אל, פתרון שלא כרוך בניתוח או חיבור מסורבל.

משמאל: המתאם שמודבק לעור, מימין: המעבד שקולט את הצלילים(צילום: Med-El)

איך זה עובד?

המערכת כוללת שני רכיבים חיצוניים - מתאם מיוחד שמודבק לעור מאחורי אוזנו של המשתמש, ומעבד אודיו - רכיב שקולט גלי קול, ממיר אותם לרטט ומעביר אותם אל עצם הגולגולת בעזרת המתאם. התנודות עוברות דרך הגולגולת לאוזן הפנימית, שם הן מעובדות והופכות לצלילים רגילים.

בדומה למקל העץ שהוליך את תנודות צלילי הפסנתר אל האוזן התיכונה של בטהובן דרך עצמות הגולגולת שלו, כך המערכת משתמשת בעצמות הגולגולת כדי להעביר גלי קול ישירות לאוזן הפנימית ויכולה להוות פתרון שמיעה עבור אנשים הסובלים מאובדן שמיעה הולכתי. במד-אל מסבירים שהטכנולוגיה יכולה לעזור גם לאנשים שאינם מתאימים לניתוח שתל שבלול או שאינם מעוניינים לעבור אותו. 

לדברי נאוה נקש, מנהלת תחום שתלי שמיעה ושבלול במדטכניקה אורתופון, הנציגה הרשמית של חברת מד-אל בישראל, "מכשיר האדהיר מהווה פריצת דרך טכנולוגית מהפכנית עבור אוכלוסיית המטופלים עם ירידות הולכתיות וירידות חד צידיות בכל הגילאים. לראשונה ניתן פיתרון אסתטי ויעיל שמיעתית באמצעות מכשיר המוצמד באמצעות מדבקה הניתנת להסרה. מטופלים שנאלצו להשתמש עד עתה באביזרים מגושמים בגלל בעיות שונות כמו עיוות האפרכסת, אוזניים כרוניות ומפרישות, אוזניים שנותחו ולא ניתן להרכיב בהן מכשירי שמיעה רגילים, וכאלה שלא נמצא עבורן פתרון יעיל ואסתטי, הם חלק מרשימה ארוכה של מטופלים מרוצים בארץ ובעולם אשר משתמשים כיום באדהיר לשביעות רצונם המלאה".

הכותבת הייתה אורחת של חברת מד-אל במפעלי החברה באינסברוק, אוסטריה