חדשות רעות: שיעור סרטן הערמונית בישראל - מהגבוהים בעולם
נתונים חדשים של האגודה למלחמה בסרטן לרגל יום המודעות לסרטן הערמונית מגלים כי ישראל במקום ה-11 בעולם בשכיחות הסרטן השכיח ביותר אצל גברים. הנתונים המעודדים: חלה עלייה בשיעור ההישרדות מהמחלה, בזכות האבחון המוקדם והטיפולים החדישים
שיעורי סרטן הערמונית בעלייה: נתונים חדשים של האגודה למלחמה בסרטן לרגל יום המודעות למחלה מגלים כי סרטן הערמונית הוא השכיח ביותר בקרב גברים בישראל, וישראל ניצבת במקום ה-11 בעולם בשכיחות המחלה. עם זאת, חלה עלייה בהישרדות מהמחלה עד ליותר מ-95%.
מדי שנה מצוין בישראל ב-15 בספטמבר יום המודעות הבינלאומי לסרטן הערמונית, לקראתו מתפרסמים הנתונים המעודכנים אודות המחלה: סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר אצל גברים בישראל. בשנת 2015 חלו 2,064 גברים בסרטן חודרני של הערמונית.
הסיכון לסרטן הערמונית גבוה יותר בקרב גברים יהודים ו"אחרים" בהשוואה לערבים, ועולה עם הגיל. עיקר התחלואה בכל קבוצות האוכלוסייה היא אצל בני 65 ומעלה.
חולים חדשים בשנים 2015-1990
בקרב גברים יהודים נצפתה בשנים 2008-1990 עלייה מובהקת במגמות ההיארעות, בקצב גבוה בשנים 1994-1990 ובקצב נמוך יותר בשנים 2008-1994. מאז 2008 נצפית ירידה מובהקת בסיכון למחלה, עם שיעור שינוי שנתי של 7%.
אצל גברים ערבים, המגמות דומות: בשנים 2005-1990 נצפתה עלייה מובהקת בהיארעות המחלה, אולם מאז שנת 2005 נצפית ירידה מובהקת בסיכון, עם שיעור שינוי שנתי של 4%.
מגמות אלה תואמות לתחילת השימוש בבדיקת PSA בישראל, מתחילת שנות ה-90'. בשנת 2002 פורסמו הנחיות חדשות, שלא להמליץ על בדיקה זו לגברים בני 75 ומעלה, וב-2008 עודכנו ההמלצות והורו על הימנעות משימוש בבדיקה זו כאמצעי לגילוי מוקדם בכלל האוכלוסייה בסיכון רגיל למחלה. הירידה הנצפית בהיארעות המחלה בגברים בישראל בשנים האחרונות משקפת ככל הנראה גם שינויים אלה.
שיעור ההישרדות מהמחלה לחמש שנים גבוה מאוד ביהודים (מעל 95%), ונוטה לעלות אצל מי שמאובחנים בשנים מאוחרות יותר; גם בקרב הערבים שיעור ההישרדות גבוה (86%) אולם נמוך יותר מאשר אצל היהודים, ואין עלייה בהישרדות בקרב מי שמאובחנים בשנים מאוחרות יותר. ייתכן כי הבדלים אלה משקפים שיעור שונה של אבחון יתר בשתי קבוצות האוכלוסייה.
סרטן הערמונית הוא הרביעי בשכיחותו בישראל מבחינת תמותה מסרטן. בשנת 2015 נפטרו מהמחלה 466 גברים. עיקר התמותה מהמחלה נצפה בקבוצת הגיל המבוגרת (75 ומעלה).
תמותה מהמחלה בשנים 2015-1990
בקרב גברים יהודים נצפתה עלייה מובהקת במגמת התמותה מהמחלה בשנים 1995-1990, ולאחר מכן מגמת ירידה מובהקת, עם שיעור שינוי שנתי של 3%. אצל גברים ערבים נצפתה מגמת ירידה מובהקת בתמותה מסרטן הערמונית, עם שיעור שינוי שנתי של קרוב ל-2% לאורך כל התקופה.
בהשוואה בינלאומית, בעוד ששיעור המקרים החדשים בקרב גברים ישראלים דומה לשיעור ההיארעות במדינות אירופה שבהן המחלה שכיחה, שיעור התמותה מהמחלה בישראל נמוך מזה המדווח במדינות אלה, ושיעור ההישרדות היחסית לחמש שנים גבוה מאוד (מעל 90%) ודומה לזה של מדינות מפותחות אחרות.
ההישרדות מסרטן הערמונית אצל גברים ישראלים שאובחנו בין השנים 2004-2000 הייתה 92.5% לחמש שנים, ועלתה ל-95.7% בקרב חולים שאובחנו בין 2009-2005. ההישרדות היחסית לחמש שנים בקרב מי שאובחנו בין 2014-2010 הייתה דומה: 95.6%.
ידוענים חולים בסרטן הערמונית
מפורסמים רבים בארץ ובעולם חשפו בעשורים האחרונים באומץ רב את סיפור ההתמודדות שלהם עם סרטן הערמונית, בהם השחקן מייק בורשטיין, ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ראש השב"כ לשעבר וח"כ יעקב פרי, השחקן רוברט דה נירו, הגנרל האמריקאי קולין פאואל, המועמד לשעבר לנשיאות ארה"ב בוב דול, ראש עיריית ניו יורק לשעבר רודולף ג'וליאני, השחקן בן סטילר, איל ההון וורן באפט, מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי, השחקן ריאן אוניל, השחקן הבריטי סטיבן פריי וכן השחקן הבריטי המוערך איאן מק'קלן, הידוע כגנדאלף מטרילוגיית הסרטים "שר הטבעות".
בין היתר היו גם מפורסמים רבים בארץ ובעולם שנפטרו מסרטן הערמונית, בהם השחקן האמריקאי דניס הופר, הזמר הבריטי ריי תומאס, נשיא ונצואלה הוגו צ'אבס, נשיא דרום אפריקה נלסון מנדלה, השחקן גרי קופר, הזמר פרנק זאפה, הגנרל נורמן שוורצקופף, נשיא צרפת לשעבר פרנסואה מיטראן ואחרים.
מסקר דעת קהל שערכה בעבר האגודה למלחמה בסרטן, עלה כי 81% מהציבור חושבים שמפורסמים החושפים בתקשורת את מחלת הסרטן עושים צעד חיובי הנותן כוח לחולי סרטן להתמודד. האגודה למלחמה בסרטן מברכת על גילוי הלב ומעודדת סלבריטאים שחלו לספר על מחלתם כדי לעודד אחרים. הסקר נערך באמצעות מכון המחקר מותגים.
המלצות האגודה למלחמה בסרטן להפחתת הסיכון לחלות
מחקרים מוכיחים כי אימוץ אורח חיים בריא יכול לעזור בהפחתת הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים, בהם סרטן הערמונית. האגודה למלחמה בסרטן מפרסמת המלצות לציבור הגברים להפחתת הסיכון לחלות בסרטן הערמונית:
תזונה מאוזנת: מומלץ להרבות באכילת ירקות ופירות ומזונות עשירים בסיבים; להימנע מאכילת מזונות עתירי קלוריות עשירים בסוכר ובשומן; להמעיט באכילת מזון מעובד, מעושן, מטוגן, מלוח ומשומר; להפחית אכילת בשר אדום; ולהעדיף שתיית מים ולא משקאות ממותקים.
צריכה קבועה של עגבניות: ישנן עדויות מדעיות שלפיהן צריכה גבוהה וקבועה של עגבניות, טריות או מבושלות כרוטב או שקשוקה, יכולה לעזור בהפחתת הסיכון לסרטן הערמונית. על כן מומלץ לשקול צריכה קבועה של עגבניות כחלק מהתפריט היומי.
משקל גוף תקין: מומלץ לשמור על מדד מסת גוף (BMI) תקין: בין 18.5 ל-24.9.
פעילות גופנית קבועה: מומלץ לבצע מדי יום, במשך כ-30 דקות לפחות, פעילות גופנית נמרצת להעלאת הדופק כגון הליכה מהירה, ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה וכדומה.
הימנעות מעישון: הימנעות מוחלטת מעישון סיגריות בפרט וכל מוצרי הטבק בכלל, כולל נרגילה, יכולה להפחית את הסיכון לתחלואה. מומלץ להימנע גם מעישון פסיבי ומעישון מיד שלישית, הכולל חשיפה לחלקיקים רעילים ומסרטנים הנצמדים לבגדים, לשיער ולשטיחים.
המלצות האגודה למלחמה בסרטן לתופעות המחייבות בדיקה רפואית
כאמור, הנחיות משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן לגילוי מוקדם של מחלות הסרטן אינן כוללות המלצה לבדיקות סריקה לשם גילוי של סרטן הערמונית. עם זאת, האגודה ממליצה לשים לב לתופעות המחייבות בדיקה רפואית.
התופעה העיקרית המחייבת בדיקה מתבטאת בקשיים בהטלת שתן. בנוסף, ייתכן שיופיע אחד או יותר מהסימנים הבאים:
קושי להתחיל בהטלת השתן.
זרם שתן חלש.
מתן השתן אורך זמן רב יותר, או שהוא נפסק ומתחיל מחדש לסירוגין.
טפטוף לאחר סיום מתן השתן.
צורך להטיל שתן לעיתים תכופות במשך היממה, אף שהכמות הכוללת קטנה.
צורך להטיל שתן במשך הלילה, דבר שלא היה בעבר.
צורך דחוף בהטלת שתן, כמעט ללא יכולת להתאפק.
תחושה של התרוקנות לא מלאה.
כאב או צריבה בעת מתן שתן.
דם בשתן.
דם בנוזל הזרע.
ירידה בתפקוד המיני.
שימו לב, אם מופיעות תופעות כמו אלו שהוזכרו לעיל, האגודה למלחמה בסרטן מדגישה כי יש לפנות לרופא, רצוי לאורולוג, לבירור. במרבית המקרים אין מדובר בסרטן, אך אבחון נכון ובזמן יאפשר מתן טיפול מיטבי מתאים.
בדיקות גנטיות לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית
בשנים האחרונות פותחו מספר בדיקות דם ושתן המבוססות על שינויים גנטיים אופייניים לסרטן הערמונית. שימוש בהן עשוי להצביע על סיכויים מוגברים למציאת סרטן ערמונית, וחלקן אף יכולות לנבא מציאת סרטן בעל מאפיינים אגרסיביים יותר אשר יצריך טיפול.
בדיקות אלו משתמשות בפרופילים של שינויים גנטיים שונים, ונמצאות למעשה בתהליך של פיתוח ולמידה. באגודה למלחמה בסרטן מדגישים כי כיום הבדיקות אינן כלולות בקווים מנחים כלשהם כבדיקות חובה, ומקומן הסופי בבירור הסיכון לחלות בסרטן הערמונית אינו ברור ומקובל.
לפנייה לכתב/ת 
