שתף קטע נבחר
 

המסלול הליפוזומלי: הטכנולוגיה החדשה שמסייעת בספיגת ויטמינים

אם עד היום לא ידעתם באיזו מידה האומגה‭ ,3 ‬ הוויטמין C או הכורכומין שאתם נוטלים אכן מגיעים ליעדם, טכנולוגיה חדשה בתחום תוספי התזונה מסתמנת כמענה לתעלומת הספיגה

במשך שבוע ימים קדח דניאל בן ה-‭24‬ מחום גבוה. הוא הרגיש חולשה איומה, כאבי ראש עזים והגיר זיעה. בדיקות הדם שלו הצביעו על ספירה נמוכה באופן מדאיג של טסיות דם ‭ 39 — ‬ אלף למיקרוליטר של דם (המספר התקין נע בין ‭ 150‬ ל-‭450‬ אלף למיקרוליטר), מדדי הדלקת היו גבוהים, וכך גם אנזימי הכבד שלו.

 

החשד של הרופא שלו היה שמדובר בקדחת המערות, מחלה חיידקית המועברת כתוצאה מעקיצת קרצייה, חשד שהסבירות לנכונותו גבוהה לאור העובדה שדניאל אכן טייל זמן קצר לפני כן במערה והסיר מעליו קרצייה שטיפסה עליו. הרופא רשם לו אנטיביוטיקה מסוג דוקסילין, והוא החל לקחת אותה. אבל גם כעבור יותר מ-‭48‬ שעות, מצבו לא השתפר כלל.

 

להפך, טסיות הדם המשיכו לרדת, ומספרן כבר הגיע ל-‭24‬ אלף למיקרוליטר דם. במקביל, מדד ה-‭CRP‬ (מדד דלקת) הגיע לרמה של ‭ 24.5‬ מיליגרם לליטר — כמעט פי חמישה מהמקסימום אצל אדם בריא.

 

בשלב זה החלה אמו, מיכל, לקרוא חומרים ומחקרים על המחלה ועל פתרונות אפשריים. לגמרי במקרה היא נתקלה במאמר שעסק ביעילות של ויטמין C לטיפול בזיהומים קשים, וכן במחקרים שהתמקדו בתוספי ויטמין C המיוצרים בטכנולוגיה מסוימת שנמצאה כיעילה במיוחד, אפילו יותר מעירוי ויטמין ‭ — C‬ ויטמין C ליפוזומלי.

 

היא החליטה לנסות את התוסף. בהתאם להמלצה שקיבלה מחבר המטפל ברפואה משלימה היא קנתה מיד ויטמין C ליפוזומלי בבית הטבע הסמוך לביתה ונתנה לדניאל מינון של ‭ 10‬ מ"ל אחת לשלוש שעות. בערב היה להם שוב תור לרופא המשפחה.

 

ויטמינים (צילום: shutterstock)
הטכנולוגיה שמובילה את הוויטמינים ישירות לתאי הגוף(צילום: shutterstock)

 

בשלב זה דניאל כבר הספיק ליטול את התוסף שלוש פעמים. הוא החל להרגיש טוב יותר ואפילו היה רעב ואכל בתיאבון ארוחה גדולה. אבל הרופא, שראה את תוצאות בדיקות הדם מהצהריים, לא היה רגוע ושלח אותם לחדר המיון. מיכל, שחששה עוד יותר מהדבקה נוספת בזיהום במיון במצב של טסיות דם כה נמוכות, היססה. היא ביקשה מהרופא הפניה לבדיקת דם נוספת, והוא הפנה אותם למוקד של קופת החולים.

  

כעבור זמן קצר הגיעו התשובות: מספר טסיות הדם עלה ל-‭60‬ אלף. הרופא, שהיה המום לנוכח השינוי המהיר, חשד בתחילה שמדובר בטעות מעבדה ושמספר הטסיות עומד על ‭ ,6,000‬ אבל הטכנאית אישרה שבדקה את הדם כמה פעמים, ושהתוצאה נכונה. גם יתר הבדיקות הצביעו על מהפך במצב — ערכי ה-‭CRP‬ ואנזימי הכבד ירדו בחזרה לנורמה. במצב הזה, אמר הרופא, אין צורך ללכת לחדר המיון אלא רק לעקוב.

 

במהלך סוף השבוע המשיך דניאל ליטול את הוויטמין במקביל לאנטיביוטיקה, ומצבו המשיך להשתפר. ביום ראשון בבוקר הוא עשה בדיקת דם נוספת, שהראתה שמספר הטסיות כבר עלה ל‭116- ‬ אלף. למעט חולשה קלה שעוד נותרה, הוא הרגיש בריא לגמרי. נשמע בדיוני? לאור ההתפתחות הטכנולוגית בתחום תוספי התזונה, המקרה הזה מסתמן רק כקצה הקרחון של האפשרויות.

 

נסיעה במסלול העוקף

ויטמין C ליפוזומלי הוא הכוכב של הטרנד החדש המסתמן לאחרונה בתחום תוספי התזונה - תוספים המיוצרים בטכנולוגיה ליפוזומלית. טכנולוגיה זו, שנחשבת כיום ליעילה ביותר בתחום, היא פטנט ייחודי המבוסס על עטיפת המולקולה של חומר פעיל כלשהו - ויטמין, מינרל, חומצת שומן או כל חומר תרופתי או תזונתי אחר - במולקולה מסיסת שומן שנקראת פוספוליפיד.

 

כך נוצר ליפוזום שהוא בועה כדורית מיקרוסקופית שבתוכה נמצא החומר הפעיל. מה כל כך מיוחד בטכנולוגיה הזאת? "המבנה של מעטפת הליפוזום כמעט זהה למבנה של הממברנות - הקרומים המקיפים כל אחד מתאי הגוף שלנו", מסבירה טלי אנגור, רוקחת ומומחית לכימיה תרופתית. "לכן, כשהליפוזום בא במגע עם התא הוא מצליח לחדור את הממברנה שלו בקלות ולהעביר את התכולה שלו אל התאים והרקמות".

 

מעבר לחדירות, הטכנולוגיה הליפוזומלית גם מאפשרת למרכיב הפעיל לעקוף את מסלול הספיגה הרגיל הודות למעטפת השומנית המונעת את התפרקותו בתהליך העיכול ומובילה אותו ישירות לתאים. תכונה זו מביאה להשגת ריכוזים גבוהים יותר של החומר הפעיל בדם ומגבירה את ספיגתו בגוף. בזכות המעטפת מתאפשר גם מתן מינונים גבוהים של חומרים פעילים בבליעה תוך מזעור השפעותיהם על הקיבה ועל המעי.

 

ויטמינים (צילום: shutterstock)
שיפור ניכר במצב המערכת החיסונית של הנוטלים(צילום: shutterstock)

 

כלי רכב לתרופות

הרעיון להשתמש בליפוזומים כמעין כלי רכב לשינוע חומרים פעילים כמו רכיבי תזונה או תרופות כבר עלה בשנות ה-‭,60‬ זמן קצר לאחר הגילוי שלהם. ב-‭,1961‬ בעת שבחן פוספוליפידים תחת מיקרוסקופ אלקטרוני חדש שנרכש במחלקה שלו באוניברסיטת קיימברידג', גילה ההמטולוג הבריטי ד"ר אלק דוגלאס בנגהאם, שכאשר מניחים פוספוליפידים בתמיסה מימית, הם יוצרים בועיות סגורות שבתוכן חלק מהנוזל המקיף אותן.

 

המחזה שהתגלה לו ולעמיתיו באמצעות המיקרוסקופ היה מדהים: הדמיון בין הליפוזומים ובין הממברנה של תאי הגוף נראה בבירור, ולראשונה היה אפשר להוכיח מדעית שהמבנה של ממברנת התא האנושי, כמו גם המבנה של הליפוזומים, הוא דו שכבתי. במילים אחרות, הוא כולל שכבה כפולה של שומנים העוטפים חלק מסוים מהסביבה המימית המקיפה אותו.

 

חלקיקים אלה כונו "ליפוזומים", מונח שנגזר מהמילים היווניות "ליפו" (שומן) ו"זומה" (גוף). ב-‭1965‬ פרסם ד"ר בנגהאם ביחד עם שניים מעמיתיו מאמר בכתב העת ‭ Journal of Molecular Biology‬ שלמעשה חנך את "התעשייה הליפוזומלית". במאמר תיאר מחקרים שהצביעו על יכולתם החשובה של הליפוזומים לשמש כמודלים מלאכותיים של ממברנות התא לצורך מחקר, והראה שאפשר להשתמש בהם כאמצעי להובלת תרופות לרקמות או לתאים בגוף, ובדרך זו לשפר את היתרונות של טיפולים תרופתיים שונים.

 

מאז הפכו הליפוזומים לנשאי הננו הנחקרים והשכיחים ביותר להובלת תרופות, ותרופות רבות מיוצרות כיום בטכנולוגיה זו, כולל תרופות כימותרפיות (דוקסורוביצין ליפוזומלי). היתרון של תרופה כימותרפית ליפוזומלית על פני תרופה כימותרפית רגילה הוא בכך שהיא מצמצמת את הרעילות של התרופה ואת תופעות הלוואי שלה, שכן הליפוזום שבתוכו סגורות המולקולות של התרופה מאפשר להן לשהות בזרם הדם זמן ממושך יותר, וכך כמות גדולה יותר של כימותרפיה מגיעה לתאים הסרטניים, בעוד שהרקמות הבריאות מוגנות.

 

טכנולוגיה ייחודית זו מתאפשרת בזכות המבנה האופייני של הפוספוליפידים. בעוד שהחלק העליון של הליפוזום הוא הידרופילי, אוהב מים, הרי שהזנב עשוי מחומר שומני והוא הידרופובי - שונא מים. לכן, כשהפוספוליפידים מוצאים את עצמם בתוך תמיסה מימית, הזנב ההידרופובי מתרחק מהמים במהירות אל מרכז הבועית, בעוד שהראש ההידרופילי נמשך לכיוון ההפוך - אל עבר המים.

 

בעקבות זאת הם יוצרים קרום דו שכבתי המספק הגנה יעילה ביותר לחומר הפעיל שאותו מבקשים "לשנע" לתוך הגוף, עובדה שהינה חשובה במיוחד עבור רכיבים פעילים הרגישים במיוחד להתחמצנות, כמו ויטמין C או אומגה ‭ .3‬ כך, בסקירה שפורסמה ב-‭2016‬ בכתב העת ‭ ,Electronic Physician‬ הצביעו חוקרים על שורה של מחקרים שהראתה כי הטכנולוגיה הליפוזומלית עוזרת למנוע את ההתחמצנות של רכיבים רגישים כמו אומגה 3 ועל ידי כך לשמור על הערך התזונתי שלהם.

 

"למבנה הייחודי הזה של הליפוזומים, שקצה אחד שלהם הידרופובי והקצה השני הידרופילי, יש יתרון חשוב נוסף", מסבירה אנגור. "הוא מאפשר להם לשאת בתוך הליבה שלהם הן מולקולות מסיסות מים כמו ויטמין C או ויטמין ‭ ,B12‬ והן מולקולות מסיסות שומן כמו אומגה ‭ ,3‬ כורכומין או קו אנזים ‭ .Q10‬ כך, לא זו בלבד שהמבנה הזה מגדיל משמעותית את הספיגה ואת הזמינות הביולוגית של החומר הפעיל לגוף, אלא שהוא מאפשר למעשה להוביל אינספור רכיבים פעילים".

 

יוצאים מהבועה

ואכן, התכונות המיוחדות האלה הפכו את הטכנולוגיה הליפוזומלית לפופולרית מאוד לא רק בתעשיית התרופות אלא בשנים האחרונות גם בתעשיית תוספי התזונה. כיום יותר ויותר תוספי תזונה מיוצרים בטכנולוגיה זו, כולל ויטמינים שונים דוגמת ‭ B, C‬ ו-‭,D‬ מינרלים כמו ברזל ומגנזיום, וחומצות שומן כגון אומגה ‭ .3‬ כיוון חדש זה של שימוש בליפוזומים נובע מהעובדה שהספיגה והזמינות הביולוגית של תוספי תזונה רבים הניטלים בבליעה נמוכות.

 

"הספיגה והזמינות הביולוגית הגבוהה של רכיבי תזונה חשובות במיוחד עבור אנשים שסובלים מבעיות ספיגה", מסבירה אנגור. "לדוגמה, אנשים הסובלים מדלקות מעי, אנשים עם תסמונת המעי הדליף או עם רגישויות ללקטוז או לגלוטן, וילדים על הרצף האוטיסטי. אני מטפלת בהרבה מאוד ילדים שנמצאים על הרצף האוטיסטי, ורבים מהם סובלים מדלקת בדופן המעי.

 

במצב זה,שאותו אפשר לאבחן באמצעות בדיקות דם למדדי דלקת כמו ‭ CRP‬ ובדיקת קלפרוטקטין (חלבון המופרש מתאי דלקת ונוכחותו בצואה מהווה מדד לדלקת במעי), רכיבי תזונה רבים כמו ויטמינים ומינרלים לא ייספגו - הן מהמזון והן מתוספי תזונה - ולכן גם נטילת תוספי תזונה רגילים לא תמיד תעזור לשפר את המצב.

 

חלק מהילדים גם סובלים מתסמונת המעי הדליף, ואז בעיית הספיגה חמורה עוד יותר. לכן, כל החלטה על טיפול מסוים חייבת להיות מבוססת על אבחון מדויק של הבעיה בבדיקות מקיפות, ומעבר לטיפול בדלקת עצמה, אם היא קיימת, להשלים את החסרים הקיימים.

 

בזכות הספיגה והזמינות הביולוגית הגבוהה שלהם, התוספים הליפוזומליים מאפשרים להתגבר על בעיות הספיגה של הילדים האלה ולהעלות משמעותית את הרמה של אותם רכיבי תזונה חסרים, ובדרך זו להביא בתוך זמן קצר לשיפור ניכר במצב המערכת החיסונית שלהם ובתסמינים בפועל, כמו שיפור השינה, הדיבור והתקשורת".

 

הכותבת היא בעלת דוקטורט (‭PHD.‬) בתקשורת בריאות וחוקרת באוניברסיטת חיפה 

  

ומה אתם יודעים על אומגה 3?

 

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
ספיגה טובה יותר של ויטמינים
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים