מורידים את הכולסטרול - מורידים את הסיכון לאירוע לב

בשיתוף חברת סאנופי

מחלות לב וכלי דם מהווים את גורם התמותה המוביל בעולם ועל פי הערכת ארגון הבריאות העולמי, ה-WHO, ליתר כולסטרול תפקיד משמעותי ביצירת תחלואה לבבית והוא אחראי ליותר ממחצית ממחלות הלב.

גם האיגוד האירופאי לטרשת קבע בנייר עמדה מטעמו, שכולסטרול הוא גורם ישיר לתחלואה ולתמותה קרדיווסקולרית. בישראל, על-פי נתוני התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה, אחד מכל ארבעה אנשים מעל גיל 45 סובל מיתר כולסטרול.

לשמור על ערכי כולסטרול תקינים(צילום: shutterstock)

קראו עוד:

יום הלב הבינלאומי: הדרך למניעת אירועי לב חוזרים

כולסטרול והקשר למניעת אירועי לב

הכולסטרול הרע והכולסטרול הטוב

כולסטרול LDL, שמכונה גם "הכולסטרול הרע" חודר לעורקי הדם שלנו, שוקע בדפנותיהם ומצר אותם. זהו השלב הראשון בתהליך הנקרא טרשת עורקים וכאשר נוצרת הפרעה באספקת הדם לאברי הגוף עלולים גם להיווצר אירועים קרדיווסקולריים שונים, ביניהם אירועי לב, שבץ מוחי ומחלות כלי דם בהיקף הגוף.

על מנת למנוע ולטפל טוב יותר במצב של יתר כולסטרול יש צורך לפעול במספר חזיתות. בראש ובראשונה להפסיק לעשן, להימנע מהימצאות בקרבת מעשנים, לבצע שינויים באורחות חיים הכולל שינוי בתזונה היומית והתמדה בפעילות גופנית יומית קבועה, איזון וטיפול ביתר לחץ דם, איזון קפדני בסוכר והורדת משקל.

כל אלה תורמים להפחתת הסיכון העתידי לשקיעת שומנים בדפנות כלי הדם והפחתת מחלות לב ושבץ מוחי. בנוסף, מחקרים רבים הוכיחו שככל שעולה רמת הכולסטרול "הרע" LDL בדם, כך עולה הסיכון למחלת לב ועל כן ישנה חשיבות להפחית את ערכי הכולסטרול ולהגיע ליעדי המטרה התקינים שהוגדרו על-ידי ועדות מומחים בעולם ובישראל. כדי להשיג מטרה זו קיימים טיפולים תרופתיים מתאימים שהוכחו כיעילים ובטוחים.

כשאדם שכבר עבר אירוע לב או אירוע מוח, עדיין סובל מרמות כולסטרול לא מאוזנות, זהו סימן מבשר רעות המחייב התערבות טיפולית יעילה. בעשורים האחרונים, ההתקדמות בטיפול באירועי לב ומוח השתפרה משמעותית ומרבית האנשים מתאוששים במהרה גם לאחר צנתור או ניתוח לב וממשיכים את חייהם.

עם זאת, מי שעבר אירוע לבבי נותר בסיכון גבוה לאירוע נוסף בעתיד הקרוב. למעשה, שליש מאירועי הלב כל שנה הם אירועים חוזרים, בעיה חמורה שמחייבת הקצאת משאבים והתערבות מהירה. אירוע חוזר עלול להיות קטלני יותר ועל כן יש לטפל במספר גורמי סיכון וזאת בהתאם להיסטוריה הרפואית של החולה, אך ללא צל של ספק יש לטפל כדי להפחית את רמות הכולסטרול של אותו אדם.

אדם שעבר אירוע לב נדרש כחלק מההמלצות הטיפוליות עם שחרורו מבית החולים, לשנות את אורח חייו. ישנה חשיבות לבצע שיקום לב, תוכנית המשלבת פעילות גופנית תחת השגחת רופא, בניית תפריט תזונתי נכון, איזון תרופתי ומעקב. קיימים בישראל מספר מרכזי שיקום אל אחד מהם יופנה המטופל לכשישוחרר לביתו מהאשפוז.

יש לזכור שהחזרה המהירה לחיי השגרה מתעתעת וחשוב לא לוותר על תהליך שיקום הלב. מי שכבר חווה אירוע לבבי ועדיין סובל מיתר כולסטרול שקול לפצצת זמן מתקתקת. הוא אולי לא מרגיש חולה אבל נמצא בסיכון מוגבר.

ההמלצות הלא תרופתיות חשובות במיוחד, אך יש אנשים שגם אם יקפידו על פעילות גופנית ותזונה מתאימה ואף לא יעשנו, עדיין רמת הכולסטרול שלהם תישאר גבוהה ועל כן, לטיפול תרופתי יש תפקיד מפתח במניעת ההתקף הבא.

להקפיד על טיפול בערכי הכולסטרול(צילום: shutterstock)

הטיפול היעיל

לתרופות ממשפחת הסטטינים מקום חשוב ביותר במניעה ובטיפול במחלות לב טרשתיות. סטטינים הוכחו כיעילים בהורדת תחלואה ותמותה בחולים עם אוטם שריר הלב, כולל ירידה בשיעור האוטמים החוזרים בשריר הלב, ירידה בצורך בניתוח מעקפים כליליים, ירידה בצורך בביצוע צנתר בלון, ירידה בשיעור השבץ המוחי וכן בתמותה הלבבית ובתמותה הכוללת. תרופות אלה נמצאות בסל הבריאות בישראל ותופעות הלוואי שלהן מועטות יחסית.

למרות תכונות חשובות אלה, עדיין השימוש בסטטינים בחולי הלב נמוך למדי ונע בין 30%-60% בלבד, הן באירופה, בארה"ב ואף בישראל. נכון שבשנים האחרונות יותר חולים המשתחררים ממחלקות הלב מקבלים מרשמים לתכשירים להורדת שומני הדם, אולם עדיין קיים פער גדול בין הפרסומים המדעיים לבין הביצוע בשטח.

הבעיה גוברת כאשר יש מטופלים אשר טיפול בסטטינים אינו מצליח להביא לתוצאות מספקות, ערכי הכולסטרול אצלם נותרים עדיין גבוהים ועמם גם הסיכון להישנות לבבית. במקרה שכזה ייעשה ניסיון לטפל בנוסף לסטטינים גם עם תרופות אחרות כגון תרופות אשר מונעות את ספיגת הכולסטרול במעי או תרופות סופחות מלחי מרה.

למרות האפשרויות הטיפוליות היעילות הללו עדיין ישנם חולים רבים שלא יצליחו להתאזן. הם לא מצליחים להגיע ליעדי המטרה ולהפחית משמעותית את רמות הכולסטרול בדמם. במקרה שכזה קיימות תרופות ביולוגיות מסוג מעכבי החלבון PCSK9, הפועלות במנגנון שונה מזה של הסטטינים והוכחו במחקרים כבעלי יכולת להפחית משמעותית גם כולסטרול גבוה "עקשן".

בתחילת שנות האלפיים התגלה חלבון בשם PCSK9 אשר נקשר לקולטני הכולסטרול בכבד, מפרק אותו ומביא לעלייה ברמות הכולסטרול בדם אשר חודר לדפנות העורקים. מחקר שהוכיח שאנשים עם רמת חלבון PCSK9 נמוכה סובלים באופן משמעותי פחות מאירועי לב הביא להאצת הפיתוח של תכשירים חדשים ובטוחים מסוג זה הניתנים בהזרקה תת עורית.

התוצאות בטיפול עם מעכבי החלבון PCSK9, גם בחולים המאתגרים שלא ניתן היה לאזן אותם תחת הטיפולים הוותיקים, הם מרשימות ומהוות אבן דרך בטיפול המניעתי הנדרש כדי להצליח להרחיק את המטופל מאזור הסיכון לאירוע נוסף.

מחקר רחב היקף שפורסם השנה הראה שטיפול במעכב החלבון PCSK9 בשילוב עם תרופות ממשפחת הסטטינים, הביא לירידה ב- 50-60% ברמת הכולסטרול LDL. נמצא שטיפול במעכב החלבון PCSK9 הביא בנוסף, להפחתה באירועים קרדיווסקולריים ושבץ מוחי והפחית משמעותית תמותה במטופלים עם רמת LDL מעל 100.

לעורר מודעות לבעיה

יום בריאות הלב העולמי שמצוין מדי שנה בסוף ספטמבר מתרחש גם בסמוך לחגי תשרי ולראש השנה העברי. במיוחד בפתחה של שנה חדשה, זאת הזדמנות לעורר את המודעות לבעיית הכולסטרול ולבחור לפעול ביתר שאת כדי למזער אותה.

הכולסטרול "הרע", LDL, דומה לתופעת יתר לחץ דם. אם לא נבקש לבדוק את רמתו בדם לא נדע. לכן אדם הסובל מכולסטרול גבוה מומלץ שייגש לרופא המטפל לצורך אבחון ואיתור מוקדם, על מנת שיוכל לטפל כבר בשלב מוקדם בבעיה.

עידוד ההתמדה בהמלצות הטיפולית הנוגעות לאורח החיים, בטיפול התרופתי הקבוע והנגשה של טיפולים חדשניים לקבוצת האנשים שבסיכון של ממש לאירוע נוסף הם הכלים העומדים לרשותנו כדי לשנות את הסטטיסטיקה.

חשוב לזכור שחלק מהבעיות הבריאותיות שלנו, ביניהם גם הכולסטרול, הן מחלות שקטות. הן לא מתבטאות בתסמינים עד לאירוע הלב המצער. מצב שכזה, עלול לגרום לתחושה שלא באמת קיימת בעיה המחייבת טיפול וזו היא טעות מיסודה.

חייבים לפעול על מנת למנוע את התקף הלב הבא, לבטח כשמדובר בחולים בסיכון גבוה ועדיין רמות הכולסטרול שלהם לא מאוזנות. הכלים הרפואיים קיימים לנו וההתערבות המהירה נחוצה יותר מאי-פעם.

פרופ' מיכאל שכטר הוא מנהל היחידה למחקרים קליניים, מערך הלב, במרכז הרפואי על שם שיבא והפקולטה לרפואה בתל אביב

בשיתוף חברת סאנופי