מתי אשלגן עלול להיות מסוכן - ואיך מפחיתים את צריכתו
בשנים האחרונות מתגלה שוב ושוב הקשר בין תרופות נגד סוכרת ובין היפרקלמיה - עלייה מסוכנת ברמות האשלגן בגוף. מה אפשר לעשות כדי להתגבר על הבעיה ואיך נראית דיאטה דלת אשלגן? דיאטנית מסבירה
למעלה מ- 220 מיליון בני אדם ברחבי העולם חולים בסוכרת, שכבר הוגדרה לא פעם כ"מגפה של המאה ה-21". בישראל, מספר החולים עומד על כחצי מיליון. אחת הבעיות הרפואיות הקשות שמתפתחות בעקבות המחלה היא היפרקלמיה שנובעת מרמות חריגות של אשלגן. מהי היפרקלמיה? מדוע מדובר במצב מסכן חיים ואיזו דיאטה עשויה לסייע בפתרון?
האשלגן הוא מינרל שנמצא בעיקר בתאי הגוף. יש לו חשיבות רבה לשלל תהליכים פיזיולוגיים: התכווצות השרירים (ובכללם שריר הלב), שמירה על נוזלי הגוף, שליחת מידע עצבי על ידי תאי העצב, שחרור אנרגיה מתאי הגוף ומניעת בריחת סידן.
מדוע מתרחשת היפרקלמיה?
איזון האשלגן בתאי הגוף נעשה במסגרת שני תהליכים מרכזיים – איזון המתבצע בתאים עצמם, ואיזון המתבצע על ידי הכליות, שמפרישות את עודפי האשלגן אל השתן. בדרך זו הגוף שומר על רמה תקינה של אשלגן, מבלי שרמתו יורדת או עולה יתר על המידה.
עוד כתבות:
שותים רק מים מינרלים? 9 הרגלים "בריאים" שמזיקים
הבעיה עם נתרן ומלח ומאילו מזונות כדאי שתתרחקו
כמה אשלגן צריך ביום - ואילו מזונות עשירים בו
ההיפרקלמיה יכולה להיגרם ממספר סיבות:• תפקוד לקוי של התאים.
• תפקוד לקוי של הכליות.
• נטילת תרופות מסוימות לטיפול בבעיות בריאותיות אחרות, שגורמות לפגיעה בתהליך הפרשת האשלגן אל השתן ודרכו החוצה מן הגוף (לדוגמה: תרופות ACE, תרופות לדיכוי מערכת החיסון ותרופות ממשפחת NSAIDs, כמו אספירין).
בעיה מרכזית שמתגלה לא פעם בהקשר זה נובעת משילוב של כמה גורמים יחד. לדוגמה, חולה סוכרת שנוטל תרופות מסוימות הפוגעות בתהליך האיזון הטבעי של האשלגן בגוף, ובמקביל סובל מבעיה שקשורה בפעילות התאים או מתפקוד לקוי של הכליות. במצבים כאלו, ההיפרקלמיה עשויה להיות חריפה מאוד, ותצריך טיפול משמעותי ודחוף לא פעם.
מה הקשר לסוכרת?
לא במקרה ציינו כאן דווקא את מחלת הסוכרת, שכן בשנים האחרונות התגלה קשר משמעותי בין סוכרת (ובעיקר התרופות הנלקחות כדי להתמודד איתה) לבין התפתחות היפרקלמיה. מחקר שנערך בדנמרק הראה כי 16% מהחולים שהחלו ליטול תרופות להפחתת רמות הסוכר בדם פיתחו היפרקלמיה בשלב מסוים, זאת בעוד השיעור הכללי של חולי היפרקלמיה (נתון שעד היום לא נבדק בצורה נרחבת, יש לציין) עומד על 1%-10%. מחקר אחר הראה שב-35%-75% מהמקרים, ההיפרקלמיה נגרמת בעקבות נטילת תרופות מסוימות.
במצב זה עומד הצוות הרפואי בפני דילמה משמעותית: מצד אחד, עלייה מתמדת ברמות האשלגן בגוף היא מצב מסכן חיים; מצד שני, המחלה שעמה מתמודד המטופל דורשת גם היא מענה אמיתי, ואותן תרופות שמונעות את הפרשת האשלגן מהגוף נחשבות יעילות מאוד בטיפול במחלה, ולא ניתן לוותר עליהן.
האם ישנו פתרון במצב כזה? בהחלט: דיאטה דלת אשלגן
כאשר מתעורר מצב שכזה, נדרשת פעולה שתתקוף את הבעיה מכיוון אחר. אחת הדרכים לעשות זאת, אם לא נמצא פתרון יעיל אחר, היא פתיחה בדיאטה דלה באשלגן, שתסייע בהורדת ערכי המינרל בגוף לרמות תקינות.לפני ש"נצלול" אל הדיאטה עצמה, חשוב להסביר מהו מצב המוגדר כהיפרקלמיה. אם כן, רמה תקינה של אשלגן בדם היא 3.5־5 מיליאקוויוולנט לליטר (mEq/l). היפרקלמיה מוגדרת כך כאשר היא גבוהה מ־5.5mEq/l, וקרוב לוודאי שתתחיל לתת את אותותיה כאשר רמת האשלגן בדם היא יותר מ־7mEq/l, ולעיתים אף לפני כן.
עיקרי הדיאטה
• פירות וירקות מכילים אשלגן בכמות גבוהות. אל תימָנעו מהם לחלוטין, שכן הם מכילים ויטמינים ומינרלים חשובים אחרים, אך צמצמו בצריכתם וקלפו את קליפתם לפני האכילה.
• בישול עם ירקות ופירות אפשרי, אך חשוב להביא את התבשיל לרתיחה במהלך הבישול ולאחר מכן להחליף את המים.
• ניתן לצרוך פירות וירקות משומרים (ללא הנוזל שבו הם מושרים), משום שבהם יש כמות אשלגן נמוכה יותר.
• תפוחי אדמה יש לקלוף ולהשרות במים למשך לילה לפני אכילתם (רצוי לחתוך אותם לקוביות לפני תחילת ההשריה).
• אם אתם צורכים תחליפי מלח תידָרשו להפסיק זאת או להפחית משמעותית בצריכתם, שכן הם מכילים בדרך כלל כמויות גבוהות מאוד של אשלגן.
• ככלל, חלקו את כמות האשלגן היומית למנות קטנות, וצרכו אותה לאורך כל היום.
כפי שניתן לראות, דיאטה דלה באשלגן היא משימה מאתגרת, אך אפשרית. מומלץ מאוד להתייעץ עם איש או אשת מקצוע שיידעו להתאים לכם את הדיאטה הטובה ביותר עבורכם, שתסייע בהורדת כמות האשלגן מבלי לפגוע בערכים אחרים. לא כדאי לגבש את הדיאטה בעצמכם, אתם עלולים להזיק כך לבריאותכם.
כותבת המאמר: אפרת ארמן, דיאטנית קלינית
לפנייה לכתב/ת 
