חודש המודעות לסרטן שד: המחקר שמשנה את אופן הטיפול בחולות

בשיתוף אונקוטסט

סרטן השד היא המחלה השכיחה ביותר העולם המערבי, לרבות במדינת ישראל. בשנים האחרונות הכלים לטיפול במחלה הם מגוונים ויעילים. הודות למודעות הגבוהה בציבור ולבדיקות הסקר והממוגרפיה, מרבית מחולות סרטן השד מאובחנות בשלבים מוקדמים של המחלה (שלב 1 או 2), שלב בו המחלה עודנה נתיחה וסיכויי ההחלמה ממנה גבוהים מאוד.

עם זאת, אותן חולות עוברות ניתוח לכריתת הגידול שלאחריו הן זקוקות לטיפול מונע במטרה להגדיל את הסיכויים שכל התאים הסרטניים בגופן, כולל המיקרוסקופיים שבהם, יחוסלו.

אבחון מוקדם של המחלה. ממוגרפיה(צילום: shutterstock)

למעשה, מרבית החולות בסרטן שד (60-70%) הן חולות אשר הגידול שלהם רגיש להורמונים, כלומר שהגידול שלהם מבטא הורמונים לאסטרוגן ו/ או פרוגסטרון ולא מבטא HER2. לאותה קבוצת נשים, שהגידול שלהן הוסר בהצלחה בניתוח, עולה השאלה האם הוספת טיפול מניעתי של כימותרפיה לטיפול ההורמונלי, תהיה חיונית או מיותרת ולא תשנה את סיכויי ההחלמה שלהן לאורך שנים.

לחלק מאותן נשים שעברו כריתה, גם היה זה גידול קטן, ייתכן והיה זה גידול בעל מאפיינים אגרסיביים אשר כימותרפיה בהחלט יכולה להקטין את סיכויי הישנות המחלה ולהוות עבורן לא פחות מאשר טיפול מציל חיים. מאידך, לחלקן כימותרפיה לא תועיל, ואפשר לחסוך מהן טיפול מיותר הכרוך בתופעות לוואי ולהסתפק בטיפול ההורמונלי.

הבחירה הטיפולית היעילה ביותר

לאחרונה פורסמו תוצאות חדשות ממחקר ה-TailorX בכתב העת המדעי The New England journal of Medicine וכן בכנס השנתי של האיגוד האמריקאי לאונקולוגיה, ה-ASCO. המחקר המקיף והגדול מסוגו בחן את היכולת של כלי מולקולרי מודרני (בדיקת אונקוטייפ של חברת אונקוטסט-טבע) לסייע בקבלת החלטה מי מבין הנשים עם סרטן שד אינה זקוקה טיפול כימי בנוסף לטיפול ההורמונלי.

במחקר השתתפו נשים עם גידול שאינו עולה על 5 ס"מ, בעל קולטנים חיוביים להורמונים וללא מעורבות בלוטות לימפה. בדיקת האונקוטייפ מבוצעת על רקמת הגידול שהוצאה בניתוח וסורקת מאפיינים גנטיים ברקמת הגידול. שקלול הממצאים מתבטא במעין ציון שנע בין 1-100, שמשמעותו רמת הסיכון העתידי של חזרת המחלה לצד מידת התועלת בתוספת טיפול כימותרפי כצעד למניעה עתידית.

הבדיקה המולקולרית מסייעת לנו לקבוע מהו הטיפול היעיל ביותר להפחתת הישנות המחלה - האם זה טיפול הורמונלי בלבד או שמא יש צורך בתוספת כימותרפיה?

בעבר פרסמו החוקרים את התוצאות הנוגעות לטווח הנמוך (ציון 0-15), וכעת התרכז המחקר, הגדול בחלקו הנמוך של טווח הביניים (16-25). אותן נשים שלא קיבלו ציון נמוך אשר בוודאות מייתר את הצורך בכימותרפיה ומנגד לא דורגו בציון גבוה אשר מחייב לעבור כימותרפיה כדי לוודא את חיסול התאים הסרטניים.

אמנם עבודות רטרוספקטיביות קודמות לימדו אותנו שמרבית הנשים בטווח זה שבין 16-25 אכן לא צריכות טיפול כימי, אולם היה צורך בעבודה רנדומלית גדולה פרוספקטיבית, שתספק הוכחה באיכות הגבוהה ביותר לכך.

זהו המחקר המבוקר, הגדול ביותר בתחום סרטן השד. המחקר אישר שמרבית הנשים בעלות ציון 0 עד 25 אינן מרוויחות מטיפול כימי. מדובר בבשורה אשר תסייע למרבית החולות שמחלתן תואמת את פרופיל החולות שנבדקו במחקר לוותר כלל על כימותרפיה לאחר הסרת הגידול.

כמו כן, במחקר עלה ממצא חשוב ובו לחלק קטן מהנשים, הצעירות מגיל 50, אשר להן גידול עם ציון שהתקבל בבדיקה בטווח 16-25- נשים צעירות אלו עשויות להרוויח מתוספת של טיפול כימי. במילים אחרות, לנשים אלו הטיפול הכימי הכרחי על מנת להפחית את הישנות המחלה. ממצא זה חידד את הצורך בהתייחסות מיוחדת לנשים צעירות עם סרטן שד בעת קבלת החלטה לגבי הטיפול המונע הנכון.

קיימות מספר בדיקות גנומיות לקביעת רמת הסיכון בסרטן שד הורמונלי מוקדם, אולם בדיקת האונקוטייפ היא הוותיקה ביותר, עם בסיס הנתונים הגדול ביותר ועבודות מחקר רבות ומגוונות התומכות בשימוש בבדיקה.

בישראל, הבדיקה זמינה לקבוצת החולות הרלוונטית וממומנת על ידי קופות החולים. בדיקת האונקוטייפ שד מופיעה בכל ההמלצות של הגופים הבינלאומיים לטיפול בסרטן, ביניהן ההמלצות של האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית - ASCO, וה- NCCN- גוף שמתווה את הקווים המנחים לטיפול.

מדינת ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות בעולם, שהכניסה את הבדיקה כחלק מהשירות של הביטוח הרפואי הציבורי ומשתמשים בה באופן שגרתי למעלה מ-10 שנים. בנוסף, עד למחקר הגדול שפורסם השנה בעולם, במדינת ישראל ערכו את המחקרים החשובים ביותר עם הבדיקה, ממצאי מחקרים אלו השפיעו על אופן הטיפול בנשים שחלו בסרטן השד ברחבי העולם.

בשיתוף אונקוטסט

הכותבת היא נשיאת המערך האונקולוגי ומנהלת המכון לאונקולוגיה של השד במרכז הרפואי שיבא