חלתה בסרטן ותובעת רופא שלא שלח אותה 20 שנה לבדיקת פאפ
הוא היה רופא הנשים שלה מגיל 16. במשך 20 שנה הוא לא טרח לשלוח אותה, לטענתה, לבדיקת פאפ לגילוי סרטן צוואר הרחם, שנחשבת בדיקת חובה לכל מי שמקיימת יחסי מין. כשהגיעה לגיל 36, הוא נעדר במקרה מהעבודה. היא הלכה לרופא אחר ששלח אותה לבדיקה - וגילתה שהיא חולת סרטן. עכשיו, לאחר שהרחם שלה הוסר, שירה צפירה (36) תובעת
39 פעמים ביקרה שירה צפירה אצל רופא הנשים שלה והוא לא הציע לה אפילו פעם אחת לבצע את בדיקת הפאפ לדגימת צוואר הרחם. "הייתי אצלו מאז גיל 16, דרך שנות ההתבגרות שלי, הנישואים, שני הריונות שעברתי - כל כך הרבה שנים בהשגחתו של אותו רופא, ואין לי מושג למה הוא בחר להתעלם לחלוטין מהוראות משרד הבריאות, המחייבות את כל רופאי הנשים להציע למטופלות שלהם את הבדיקה הפשוטה הזו.
"כיום, כשאני חולה בסרטן צוואר הרחם - הכי בגלל הרשלנות שלו - אני כל כך כעוסה ומתוסכלת, מה? לא היה אכפת לו ממני? סתם ראש קטן שעלה לי בבריאות וכמעט בחיים? מה הוא חשב לעצמו? מה שהכי מתסכל אותי בכל הסיפור הזה, מה שלא נותן לי מנוחה, זו המחשבה שאם הוא היה עושה את המינימום שנדרש ממנו וכבר לפני שנים היה שולח אותי לבדיקה היו מגלים טרום־סרטן ולא סרטן - ויחי ההבדל הקטן". כך, בדמעות, מאשימה שירה (36), נשואה ואם לבן (9 וחצי) ובת (5 וחצי).
עכשיו, לאחר שהתאוששה מעט מניתוח החירום שעברה לכריתת הרחם, תובעת צפירה בבית משפט השלום בתל־אביב באמצעות עו"ד אדרה רוט, את קופת החולים "מכבי" בטענה לרשלנות רפואית שגרמה לנזקי גוף, ומבקשת לפסוק לה עד 2.5 מיליון שקלים.
הכל התחיל ביולי 2017. צפירה ומשפחתה התכוננו לצאת לחופשה. "רק אחרי שכבר סגרנו מקום שמתי לב שהתאריך נופל בול על המחזור החודשי שלי. לא בא לי לבלות ככה חופשה, אז קבעתי תור אצל הגינקולוג הקבוע שלי ממכבי כדי שייתן לי מרשם לגלולות שידחו לי את המחזור עד אחרי החופשה המשפחתית שלנו", היא מספרת.
למזלה, בתאריך המדובר, נעדר הרופא מעבודתו והיא קבעה תור אצל רופא אקראי אחר מהקופה. "ביקור זה כפי הנראה הציל את חייה", אומרת עו"ד רוט.
"הגעתי לרופא שאני לא מכירה", מתארת צפירה, "הוא פתח את התיק הרפואי שלי במחשב, ובעודו מכין לי מרשם לגלולות, אמר לי: 'אני רואה שאף פעם לא עברת בדיקת פאפ. אכפת לך שאשלח אותך לעשות אותה?' ברור שבו במקום הסכמתי. מהמרפאה שלו הגעתי ישר למכון לציטולוגיה ולפתולוגיה של מכבי, ושם עשו לי בצ'יק את הבדיקה".
צפירה חזרה לביתה להשלמת אריזת המזוודות, והמשפחה יצאה לחופשה המיוחלת. "חזרנו מהחופשה ושבועיים אחר כך טסנו לחו"ל. שם, כשפתחתי את הנייד, ראיתי שמחפשים אותי מהקופה", היא מתארת.
מיד עם נחיתתה התקשרה לרופא המחליף, זה ששלח אותה לדגימת צוואר הרחם. הוא ביקש שתגיע אליו ללא דיחוי. "האמת שנבהלתי, אבל האפשרות לסרטן ממש לא עברה לי אז בראש", היא מודה.
במהלך הפגישה אמר לה הגינקולוג שבמשטח הפאפ נראו תאים טרום־סרטניים, ומכיוון שהיא בסיכון גבוה עליה לעבור ניתוח קל, קוניזציה - הליך שבו כורתים את האזור החשוד כנגוע בצורת קונוס, ושולחים את הרכבו לבדיקת מעבדה. "כחודש אחר כך עברתי את ההליך הזה ונאמר לי שרק אחרי חודש נוסף יתקבלו התוצאות", משחזרת צפירה. "הייתי לחוצה, אבל התנחמתי בכך שהממצא מוגדר כטרום־סרטני וזה מה שהרגיע אותי".
"טעות בתוכנה"
לפגישה לקבלת התוצאה היא הגיעה עם אמא שלה. "התיישבנו מול הרופא, הוא פתח את המחשב, חייך אליי ואמר: 'גברת צפירה, הכל בסדר'. אבל תוך שבריר שנייה התחלף לו המבט והוא אמר: 'מצטער, פתחתי את התוכנה הלא־נכונה', ויצא מהחדר. הוא חזר מלווה ברופא בכיר ובמעמד הזה בישרו לי שאותר גידול ממאיר, חשכו עיניי. ראיתי את ילדיי גדלים בלעדיי. לקח לי המון זמן לעכל את הבשורה הקשה הזו. למזלי, אמא שלי לקחה את ההגה לידיים שלה וניהלה את המצב", היא מספרת.
כבר באותו מפגש הוצעו לה חלופות טיפוליות. "נאמר למרשתי שקיימות מספר אפשרויות, כגון שימור הרחם וביצוע קוניזציה נרחבת נוספת ומעקב שמרני, או כריתה פשוטה של הרחם בשלמותו כולל צוואר הרחם. מכיוון שהבינה שהאופציה הראשונה תחייב מעקב רצוף ויהיה בה סיכון כפול - לחזרת הגידול וללידת פגים אם תבחר להרות, היא בחרה בכריתת רחם על מנת להבריא ממחלתה", מתארת עו"ד רוט.
באותה תקופה סעדה צפירה את אביה שחלה בסרטן גרורתי ומצבו הלך והידרדר. "זה היה נורא", היא מתארת את התמודדותה הכפולה, "המצב שלו כל כך הבהיל אותי, שימים ארוכים הסתובבתי כמו סהרורית. בעיקר דאגתי לילדה שלי, שבגילה הצעיר כל חייה סובבים סביבי ומי ידאג לה אם אמות? הדבר היחיד החיובי שגרמה לי הבהלה זו ההחלטה לקחת את עצמי מיד בידיים ולהיגמל מהחפיסה וחצי סיגריות ליום".
בינואר 2018 נותחה צפירה ונשלחה להחלמה בביתה. "אני לא סגורה אם ההחלמה האיטית שעברתי קשורה פיזית בניתוח או במצב הנפשי שלי", היא משתפת, "אבל בפועל, לקח לי המון זמן להתאושש. הייתי חלשה מאוד, חסרת כוחות וחיוניות. ממש נבלתי, כשמצבי הנפשי לא מעודד גם הוא. ראיתי שחור, התאבלתי על הילדים שכבר לא יהיו לי והייתי אחוזת אימה על הילדים שכבר יש לי".
במהלך תקופת ההחלמה שלה נפטר אביה. "הסיפור האישי שלי ופטירתו של אבא שלי שינו אותי. אני כבר לא אותה שירה. הפכתי לאדם עצוב עם מחשבות קודרות", היא אומרת.
בחוות דעת מומחה שצורפה לתביעה כותב ד"ר אליעזר בורנשטיין, מומחה במיילדות וגינקולוגיה, את התרשמותו: "בנייר העמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, שהונפק כבר בשנת 2010, כתוב: 'משטח צוואר הרחם כבדיקת סריקה למניעת סרטן צוואר הרחם. סרטן זה מתפתח איטית יחסית ולכן יש לבצע בדיקות סקר שיאפשרו טיפול מוקדם וימנעו את סרטן צוואר הרחם. ולכן, בהתאם לכל סטנדרט טיפולי שמקובל בפרקטיקה הרפואית ובספרות המקצועית, היה על הרופא המטפל של צפירה להציע לה את בדיקת הפאפ כבר מגיל 21, כלומר כשלוש שנים מתחילת קיום יחסי מין. המחדל של אי־ביצוע הבדיקה מעיד על כשל ברור וחמור בטיפול שהיא קיבלה מהרופא ממכבי".
"הפרעה דיכאונית"
חוות דעת נוספת המצורפת לתביעה ניתנה על ידי ד"ר אהוד ברגר, מומחה לפסיכיאטריה: "לאורך חייה תיפקדה באופן מלא ללא כל נכות פסיכיאטרית. מצבה כיום עונה על הקריטריונים האבחנתיים של הפרעה דיכאונית מאז'ורית, ולהערכתי היא זקוקה לטיפול פסיכיאטרי תרופתי. כמו כן ניכר ליקוי תפקודי בתפקוד הנפשי והחברתי ובכושר העבודה. בשל כך אני סבור שיש לתת לה נכות לצמיתות".
עו"ד רוט מוסיפה: "תובענה זו מגוללת סיפור של רשלנות רפואית פושעת, במלוא מובן המילה. התעלמותו של רופא נשים מכל הוראות משרד הבריאות, מכל ההנחיות הברורות, זו רשלנות אשר הביאה לפגיעה קשה ביותר בתובעת, בגופה ובנפשה".
מ"מכבי שירותי בריאות" נמסר: "כתב התביעה טרם התקבל. לאחר שיתקבל נלמד את פרטיו ונמסור התייחסות מפורטת בבית המשפט".
הכתבה מתפרסמת ב"ידיעות אחרונות" במוסף "זמנים בריאים"
לפנייה לכתב/ת 
