אבסורד: המדינה השקיעה 250 מיליון שקל בטיפול בהפטיטיס – ולא מאתרת החולים
למרות התקווה שהפטיטיס C תיעלם מהעולם והקצאת מיליוני שקלים למיגור המחלה על ידי ועדת הסל לאיתור ואבחון חולים, הדבר לא נעשה, וחולים לא מאובחנים ואינם מקבלים את הטיפול הנדרש. קופות החולים: "אנו מייחסים חשיבות גבוהה לאיתור ולטיפול בנשאי הפטיטיס C"
מדינת ישראל התחייבה מול ארגון הבריאות העולמי לנקוט בצעדים שיביאו למיגור המחלה הפטיטיס C עד שנת 2030. בשנים האחרונות חברי ועדת סל התרופות החליטו לקצות מיליוני שקלים למיגור המחלה וכיום, כלל החולים לכל סוגי הגנוטיפים של המחלה זכאים לקבל טיפול תרופתי. אולם, למרות התקציב הגדול, חולים רבים שכבר אובחנו וידועים לקופות, אינם מטופלים ואינם מקבלים טיפול תרופתי.
על פי נתונים שהגיעו ל-ynet בקופת חולים כללית – הקופה הגדולה בישראל – רק 14% מכלל 21 אלף החולים מאובחנים קיבלו טיפול תרופתי. בקופת חולים לאומית רק 17% מכלל 2900 החולים קיבלו טיפול תרופתי ובמאוחדת לא מסרו נתונים. בקופת חולים מכבי השיעורים הגבוהים ביותר ועומדים על 37% מכלל 5734 חולים שקיבלו טיפול תרופתי.
בשנים האחרונות משרד הבריאות החליט לתעדף את הטיפול במחלת ההפטיטיס ולהקדיש לה משאבים רבים על מנת לאתר את החולים ולטפל בהם ובכך למגר את המחלה מהעולם.
על פי הערכה תקציבי סל התרופות בשנים האחרונות לטיפול במחלה עומד על 250 מיליון שקלים, כאשר יותר ממחציתו מיועד לקופת הכללית. בפועל, רק חצי מהסכום הזה מנוצל לטובת הטיפול בחולים בכל הקופות. הטיפולים המתקדמים יכולים לרפא לחלוטין את המחלה ולחסוך למדינה מיליוני שקלים הכרוכים בטיפול בסיבוכי המחלה.
המחדל לא רק בשלב הטיפול של החולים אלא גם בשלב האיתור שלהם. ביולי 2016 הודיע משרד הבריאות כי הוא יקדם תוכנית לאומית למאבק בהפטיטיס Cשתכלול בין השאר אבחון מוקדם של חולים בקבוצות סיכון, ביניהן עולי חבר העמים, מי שקיבל עירוי דם לפני 1992ומשתמשי סמים בהזרקה. אולם למרות שחלפו שנתיים טרם החל תהליך האבחון המוקדם בקרב קבוצות הסיכון.
תסמיני המחלה קשים לאיתור
מדובר בסוג של צהבת נגיפית. לאנשים שנדבקים בנגיף אין תסמינים, אולם לאחר שנים רבות שבהן הם נושאים את הנגיף, הוא עלול לגרום נזק נרחב לכבד. ניתן לאבחן את המחלה באמצעות בדיקת דם.
הגורם למחלה הוא נגיף ההפטיטיס C. ההדבקה מתרחשת כתוצאה מחשיפה לדם של אדם שנושא את הנגיף, למשל בהזרקת סמים באמצעות מחט המזוהמת בנגיף, קבלת מנת דם לפני 1992 (אז התחילו לבדוק את כל מנות הדם לנוכחות הנגיף), מכשור רפואי מזוהם שלא חוטא כנדרש.
אצל רוב האנשים אין תסמינים בתחילת המחלה. לעיתים יכולים להופיע חום, חולשה, בחילות ורגישות בבטן. לאחר שנים ארוכות של נשיאת הנגיף ללא טיפול עלול להתפתח נזק נרחב לכבד המכונה "שחמת הכבד". על פי הערכה כ-50% מהשתלות הכבד המבוצעות כיום בישראל הן סיבוכים הקשורים להפטיטיס C.
בוריס (58), אובחן לפני 6 שנים על ידי קופת החולים כחולה במחלה. רופא המשפחה נתן לו הפניה לרופא גסטרו, שטען שאין לו שום אפשרות טיפול והמליץ לו לעשות דיאטה.
לפני חצי שנה, שמעה אשתו באופן מקרי כי כיום ישנם טיפולים תרופתיים מתקדמים שיכולים לרפא את המחלה. אולם מצבו של בוריס הידרדר עוד לפני התחלת הטיפול והתגלה אצלו סרטן שהתפתח כתוצאה מסיבוך של מחלת ההפטיטיס. "אנחנו קוראים לכל הנשאים ללכת ולדרוש את הטיפולים שבסל, אתם זכאים לקבל אותם", מספרים בני משפחתו של בוריס.
ח"כ יואל רזבוזוב ממפלגת (יש עתיד) אומר כי משרד הבריאות מעביר מיליוני שקלים בכל שנה לקופות החולים לטיפול ומיגור מחלת ההפטיטיס, אך בפועל הדבר החשוב מכל לא קורה. "קופות החולים לא מאתרות את החולים, או את אלו בעלי סיכון גבוה למחלה, כאשר ישנם ממצאים המראים כי גם חולים אשר אובחנו לא מקבלים את הטיפול המגיע להם, ובכך הן מסכנות אזרחים רבים".
גם חוליו בורמן, נשיא עמותת ח"ץ – עמותה לחולי הכבד התייחס ואמר כי כיום כאשר כלל החולים בישראל זכאים לקבל את הטיפולים מהסל, לא ייתכן שישנם חולים שכבר אובחנו במחלה, שלא מקבלים טיפול ומצבם מידרדר. "קופות החולים מקבלות מדי שנה, סכום כסף מכובד לטובת טיפול בחולים, אבל, בפועל, רק חלק קטן מהחולים נקרא לטיפול".
תגובות
מכללית שירותי בריאות נמסר בתגובה: "טיפול תרופתי ניתן רק למטופלים שנמצא כי המחלה פעילה וכי בגופם קיים עומס נגיפי חיובי. נמשיך במאמץ להשלים בדיקות לכל שאר הנשאים ולהפנותם לטיפול בהקדם. אנו מייחסים חשיבות גבוהה לאיתור ולטיפול בנשאי הפטיטיס C והגדלת מעגל המטופלים על מנת למגר את המחלה".
מלאומית שירותי בריאות נמסר: "לאומית דוחה מכל וכל את הנתונים. אנו ממצים את כל התקציב שהוקצה בסל התרופות לטיפול בהפטיטיס ואף מעבר לכך ואיננו מונעים טיפול מאף חולה. אנו קוראים למשרד הבריאות לפעול להורדת מחירי התרופות ובכך לנצל טוב יותר את התקציב שהוקצה למיגור פטיטיס C".
לפנייה לכתב/ת 
