אוכלים שומנים ומרזים: הדיאטה של קים קרדשיאן

דמיינו רגע שאתם פותחים את היום בחביתה משתיים או שלוש ביצים בחמאה, יורדים על סטייק שמנמן בצהריים ולארוחת הערב מתארגנים על גבינות שמנות; דמיינו שאתם משתחררים מעול חיתוך הסלט פעמיים ביום, מוותרים על קדושת המנטרה "עד חמישה אחוזי שומן"; דמיינו שאתם עושים את כל זה - ומרזים.

נשמע כמו חלום רטוב? בוודאי. אבל זה קיים. קוראים לזה דיאטה קֶטוגֶנית. קים קרדשיאן, מייגן פוקס ורובין רייט כבר התמכרו. קבוצות הפייסבוק רוחשות פעילות (ופעיליהן רואים בעצמם כת, לא פחות), אבל (ברור שיש אבל - הרי אין אהבות שמחות) אנשי המקצוע אינם תמימי דעים בנוגע לשיטת ההרזיה הזאת, שמציבה במרכז הבמה את השומנים.

"הדיאטה הקטוגנית מתבססת על מזון טרי ולא מעובד ושמה דגש על הרכב אבות המזון. היא דלה בפחמימות, עשירה בשומנים וכוללת כמות מתונה של חלבונים", מסבירה הדיאטנית לובה פלוטקין, חברת עמותת הדיאטנים "עתיד". "למעשה, הדיאטה הזאת הופכת את פירמידת המזון. הגוף יודע להשתמש בשני מקורות לאנרגיה - סוכר ושומן. רובנו מתבססים בתזונה על סוכר כמקור עיקרי לאנרגיה, ואכן, לגוף הכי קל ונוח להשתמש בו לצורך הזה, אבל כשעושים שינוי מטבולי ומשתמשים בשומן לאנרגיה מגיעים למצב שנקרא קטוזיס - הגוף מנצל שומן כמקור אנרגיה במקום הסוכר, כלומר הפחמימות, שחסרות לו, והוא נעשה מכונה יעילה לפירוק שומן".

פירמידת המזון של הדיאטה הקטוגנית

היא אמנם נהייתה טרנדית מאוד בשנה האחרונה, אבל הדיאטה הקטוגנית איננה חדשה. היא הומצאה כטיפול תזונתי לילדים חולי אפילפסיה, לאחר שהתברר שהגבלת כמות הפחמימות בתפריט לצד העלאה משמעותית בכמות השומן אכן מביאה לשיפור במצבם ולצמצום ההתקפים.

פלוטקין: "כבר בשנות ה־20 במאה הקודמת התברר שכשהילדים חולי האפילפסיה היו בצום היו להם פחות פרכוסים. כשניסו להבין למה זה קורה דימו עבורם מצב של צום – מה שקורה בהקפדה על הדיאטה הקטוגנית, כשהגוף מתחיל לשרוף שומנים – וראו שזה עובד. כיום יש מחקרים מבוססים המעידים על תרומתה של התזונה הזאת לחולי אפילפסיה בכלל, לא רק ילדים, אם כי לא לכולם כמובן. עם הזמן התברר עוד שיש בדיאטה הזאת פוטנציאל לירידה במשקל ולאיזון רמות הסוכר בדם".

תוכנית האכילה לפי הדיאטה הקטוגנית כוללת שלוש ארוחות ביום (ללא ארוחות ביניים ומוטב ללא נשנושים), שתיית מים מרובה, אכילת נתחים שמנים של בשר (ואם עוף, אז עם העור שהתרגלנו להסיר אוטומטית), אכילת דגים שמנים (סלמון, בעיקר), ירקות ירוקים (אלה שגדלים מעל האדמה ולא בתוכה, כלומר לא ירקות שורש), שימוש בחמאה ובשמנת (כן, גם בקפה) ואכילת מוצרי חלב שמנים.

לכאורה, מדובר באנטיתזה לדיאטת הרזיה כפי שאנחנו מכירים, אלא שאכילת המזון השמן, אומרת פלוטקין, מובילה לתוצאה שכל מי שרגיל לספור קלוריות או נקודות חולם עליה: שובע שמפחית ממילא את הצורך בנשנושים ומשחרר מהלופ האין־סופי של רעב ושובע. האוכל, היא אומרת, פשוט מפסיק להיות אישיו כי שומנים משביעים לאורך זמן, מה שמאפשר להשתחרר מתחושת הרעב התמידית ולאכול בצורה מודעת ולא מתוך שעמום או כחלק מאכילה חברתית.

ויש גם אפקט פסיכולוגי שאין לזלזל בו – לא עוד ערימת סלט מדכדכת כדי לשבוע ולצידה חזה עוף יבשושי או פריכיות עם קוטג' דל שומן, כי אם אוכל שמנמן וטעים.

לא חייבים סלט וגבינת דלת שומן. דיאטה קטוגנית(צילום: shutterstock)

הדיאטנית עדינה בכר ממרכז גלאנט לטיפול בסוכרת ניסתה והתאהבה. "עד שהתחלתי לעבוד במרכז הייתי דיאטנית סטנדרטית, הצעתי למטופלים תפריט רגיל, שכולל פחמימות. העבודה במרכז חשפה אותי לדיאטה הקטוגנית ויצאתי למסע אישי ומקצועי. כדי להשתכנע, ניסיתי את הדיאטה על עצמי, אף שלא הייתה לי בעיית בריאות או בעיית משקל, ואחרי יום וחצי של תופעות לוואי, סחרחורת וחולשה הרגשתי אנרגיה מטורפת, ממש היי. הכולסטרול הטוב שלי עלה, הטריגליצרידים ירדו בחצי והייתה עלייה קלה מאוד בכולסטרול הרע, שהתאזנה".

רגע, עלייה בכולסטרול הרע זה מסוכן.

"נכון, אבל לפי מחקר שפורסם לאחרונה והוצג בכנס בנושא, 13 מתוך 14 מדדים בבדיקות הדם משתפרים בזכות הדיאטה הקטוגנית. הכולסטרול הרע הוא היחיד שלא משתפר. צריך לזכור ש־80 אחוז ממנו הגוף עצמו מייצר, וחלק נוצר מעצם הירידה במשקל, שכן הדם מעביר את השומן לשימוש הגוף להפקת אנרגיה, וזה אולי ההסבר לעלייה הקלה ברמתו. מה עוד שכל תסמיני התסמונת המטבולית קשורים לאינסולין ולא לכולסטרול הרע".

המשכת איתה?

"בהחלט, ובעלי הצטרף אליי וירד עשרה ק"ג. אנחנו כבר שנתיים בעניין הזה, עברתי מהפכה, אישית ומקצועית. יש לי כמעט 600 מטופלים שהובלתי בדרך הזאת, והתוצאות מדהימות. מבחינת משקל, זאת אחת השיטות היעילות ביותר להרזיה, אבל גם בה, כמו בכל שיטה, יש משמעות לכמויות. היא מתאימה לנשים ולגברים בכל גיל, אבל בהיעדר מחקרים שבחנו את השפעתה על נשים הרות ומיניקות ועל ילדים – אני לא מציעה אותה לאוכלוסיות האלה".

היא נשמעת קיצונית מאוד.

"נכון, יש בה משהו לא טבעי, זה סוג של שיגעון", מודה בכר. "אבל בעיקר משום שאין תמיכה מבחוץ, רופא המשפחה עלול להיבהל מהעלייה המסוימת בכולסטרול הרע שחווים חלק מהמטופלים וייתכנו תופעות לוואי ככאבי ראש ושרירים. לא קל להיות המשוגע שלא נוגע בלחם ומתרחק מהפירה כמו מאש במסעדה כשיוצאים עם חברים. זאת הצהרה מחייבת ולא פשוטה, צריך לשחרר את הפחד משומן שטבוע בנו. אבל יש מתכונים רבים וטובים ובתוך יום חשים פחות רעב, וזה נהדר".

בכר ממליצה להתחיל מניסוי בן חודש: להימנע ממתוקים, מלחם, מדגנים, מקטניות, מפירות (למעט פירות יער), מעוגות ומחטיפים, להתמקד בבשר שמן, בדגים, בעוף ובביצים ולשלב בכל ארוחה שומן (למשל, לאכול צלעות כבש. כן, עם השומן). לדבריה, אפשר לאכול כמאה גרם גבינות שמנות (ממש שמנות. 30 אחוזי שומן שמנות) ביום, ליהנות מאבוקדו, משמן זית, מקוקוס ומחמאה, לשלב עד 60 גרם אגוזים ושקדים (ולא קשיו או פיסטוק, הם עשירים בפחמימות). בין לבין, אפשר גם שוקולד מריר 85 אחוז מוצקי קקאו (שורה ביום) – ולרזות. כמה? כתשעה קילוגרמים בחצי שנה.

ומה בנוגע לאלכוהול, גם עליו צריך לוותר?

"בתחילת הדרך כדאי לוותר עליו, כי הוא פוגע בייצור הקטונים, תוצרי פירוק השומנים, שהם הבסיס לשריפת השומנים, אבל אחר כך אפשר לשתות במתינות יינות לבנים ואדומים ובעיקר וויסקי, קוניאק, וודקה וג'ין, אבל בלי הטוניק".

אחת הנגזרות של הגבלת צריכת הפחמימות (כולל אלה הנחשבות בריאות, כמו הקטניות) היא צמצום הסיבים התזונתיים בתפריט, שעלול להוביל לעצירות. צריכת כחצי כפית מלח ביום אמורה לעזור להתגבר על תופעת הלוואי הזאת, וגם שמן הקוקוס. חיסרון נוסף שמציינת פלוטקין – הורדת קבוצת מזון שלמה, הדגנים והקטניות, שיש לה סגולות רבות. לכן, היא אומרת, כדאי לשקול נטילת מולטי־ויטמין.

כאמור, הדיאטה הקטוגנית שנויה במחלוקת. חסידותיה יסבירו שהסיבה לכך נעוצה בהרגלים ישנים שעולם המדע והציבור הרחב כאחד נאחזים בהם (הרתיעה משומנים, למשל). הדיאטנית ד"ר אולגה רז, ראש תחום תזונה קלינית באוניברסיטת אריאל, מבקשת לצנן את ההתלהבות. "הדיאטה הקטוגנית היא שם חדש לאותו ניסיון לרדת במשקל במהירות על ידי הורדת הפחמימות מהתפריט, מעין גלגול קיצוני של דיאטת אטקינס", היא מסבירה.

"הבעיה היא שאנחנו לא יודעים מהן ההשפעות שלה על הבריאות לטווח הארוך, עד כמה אפשר להקפיד עליה לאורך זמן ואם יש הבדל מהותי בינה לבין כל משטר תזונה זמני אחר בהיבט של ירידה במשקל. לדעתי אין הבדל כזה. בכל דיאטה אפשר לרזות שניים־ארבעה ק"ג בחודש, וכל ירידה במשקל מובילה לירידה ברמות הסוכר בדם. השאלה היא מה קורה אחר כך. אנחנו עדיין לא יודעים אם ההשפעה על הגלוקוז בדם קשורה לעלייה בקטוגנים או לעצם ההרזיה, אין תוצאות חד־משמעיות בנוגע להשפעת הדיאטה על לחץ הדם. ואשר לספורטאים – לפי חלק מהמחקרים הירידה שלהם במשקל בעקבות הדיאטה הקטוגנית היא גם ברקמת השומן וגם ברקמת השריר, לכן כדאי להם לחשוב פעמיים לפני שהם מאמצים אותה".

אז לא תמליצי עליה למטופלייך?

"לא, כי אדם רגיל לא יכול לחיות על שומן וחלבון, וגם כי המטרה איננה רק לרזות, אלא גם לשמור על הירידה, ולכן חשוב ללמד אנשים לאכול נכון ובריא בצורה שמחוברת לחיים".

ואמנם, מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי "לנסט" מציב סימן שאלה גדול בנוגע לדיאטה הקטוגנית. לדעת החוקרים, העדפת חלבון ושומן שמקורם בבעלי חיים על פני פחמימות מעלה את הסיכון לתמותה ומעוררת דלקות, הזדקנות ותהליכי חמצון מחוללי מחלות.

"זה מלהיב כעת, ואם אדם אוכל לפי הדיאטה הקטוגנית, יורד במשקל, נהנה ומרגיש טוב, אינני מתווכחת איתו", אומרת רז. "צריך רק לזכור שכל ירידה במשקל עלולה להסתיים בעלייה, וחסרים עדיין מחקרים ארוכי טווח שיוכיחו שהדיאטה הזאת יעילה יותר מאחרות בהקשר הזה, ובטוחה יותר".

על חסרונם של מחקרים ארוכי טווח מצרה גם עדינה בכר. "הטעו אותנו במשך שנים", היא אומרת, "הרגילו אותנו לפחד משומן והתמכרנו לסוכר. מחקרים על תזונה הם מחקרים יקרים מאוד, קשה לבודד גורם מזון ספציפי, ואכן חסרים לנו מחקרים לטווח ארוך על השפעתה המיטיבה של הדיאטה הקטוגנית ואני מקווה שיהיו כאלה, גם אצלנו בארץ. עד אז, למדתי להעריך את הניסיון הקליני".

 
הכתבה מתפרסמת ב"ידיעות אחרונות" במוסף "זמנים בריאים"