שיעול, חום גבוה או נזלת: להעלים את מחלות החורף בקלות

הטמפרטורות עדיין גבוהות יחסית, גשמים מקומיים צצו פה ושם, אבל לפחות בעולם הרפואה החורף כבר כאן מזמן: בתי החולים עמוסים עד אפס מקום, התורים לרופאים ארוכים ונראה ש"כל המדינה חולה".

זה בדיוק הזמן להכין את גופכם כדי למזער את נזקי השפעת, ההצטננות ומחלות החורף. הכנו עבורכם מדריך קצר שיעזור לכם להתכונן:

שיעול

זוהי אחת התלונות השכיחות ביותר בחורף, בעיקר בקרב אוכלוסיית התינוקות והילדים, אך גם אצל מבוגרים. לרוב, שיעול הוא ביטוי של הצטברות ליחה הגורמת לגירוי דרכי הנשימה המנסות לפלוט אותה החוצה. במרבית המקרים, כמו בכל מחלות החורף, שיעול נגרם על ידי מגוון נגיפים, במיוחד אם מתלווה לשיעול גם חום תקין ונזלת.

אחת הדרכים היעילות ביותר להקל על השיעול היא באמצעות אינהלציות של תמיסת סלאיין בריכוז 3 או 7 אחוזים. האדים הנוצרים נשאפים לקנה הנשימה ולריאות, שם הם מגבירים את הלחות, מרככים את הכיח הצמיגי ומסייעים להוצאתו באמצעות השיעול מהריאות, ומקנה הנשימה החוצה. הלחות גם מקלה על הנשימה.

אינהלציה של סלאיין ניתן לבצע גם מדי שעה לפי הצורך. יש למלא כ-2 מ"ל של סלאיין בכוסית מכשיר האינהלציה, להפעיל את המכשיר ולהצמיד את המסיכה לפה. ניתן לחזור על הפעולה לפי הצורך בכל שעות היממה. כדי להקל עוד יותר, ניתן להוסיף טיפול גם בתרופה מכייחת (דוגמת מוקוליד או מוקומד) הנמכרת כסירופ, כמוסות או טבליות מציצה.

סימני אזהרה הדורשים בדיקת רופא כוללים נשימה מהירה מהרגיל, שימוש בשרירי עזר בעת הנשימה (נחיריים רחבות, צלעות בולטות), הכחלה סביב הפה הנראית היטב באור חזק, הקאות מרובות בכל נסיון שתייה, ישנוניות יתר וכמובן - חוסר הכרה.

הצטברות ליחה הגורמת לגירוי דרכי הנשימה. שיעול(צילום: shutterstock)

סטרידור

כל הורה נלחץ מקולות כלב הים שבוקעים מחדר הילדים דווקא באמצע הלילה: זהו סטרידור, היצרות של קנה הנשימה, הנקראת גם "קרופ" או "לרינגו-טרכאיטיס". האחראי לה ברוב המקרים הוא וירוס, ולעתים רחוקות גם אלרגיה, חומרים זרים שנשאפו או חומצה שעלתה מהקיבה.

אם מצבו של החולה חמור, יש צורך באשפוז תחת השגחה מתמדת אך ברוב המוחלט של המקרים מדובר במחלה קלה, החולפת בדרך כלל תוך כמה שעות עם אוויר קר ואינהלציות לחות בבית.

דלקת בשקדים

דלקת בשקדים שכיחה מאוד אצל ילדים, מתבגרים וגם אצל לא מעט מבוגרים. היא מתרחשת כשהזיהום נאגר בשקדים או באדנואידים ("שקד שלישי"), ההופכים דלקתיים, מגדילים את נפחם וגורמים למחלה.

אחד החיידקים השכיחים ביותר הוא הסטרפטוקוק, אולם גם הנגיפיםCMV ו-EBV עלולים לגרום לדלקות של השקדים. או אז הדלקת אינה מגיבה לטיפול אנטיביוטי והטיפול הוא תומך בלבד – הורדת חום ועירוי נוזלים למניעת התייבשות. חשוב לדעת גם, כי אצל פעוטות מתחת לגיל שלוש שנים, דלקת הגרון היא נגיפית, ואין לטפל בה באנטיביוטיקה.

טיפול אנטיביוטי ניתן בדרך-כלל רק אם נראה שהשקדים אדומים או שמופיעות עליהם נקודות לבנות, או שמשטח הגרון שנלקח הראה כי מדובר בחיידק. תוכלו לרכוש מקלון לבדיקה עצמית של דלקת גרון חיידקית. תוצאת הבדיקה נראית על המקלון בתוך כחמש דקות והיא מדויקת למדי.

במידה שנמצאת עדות לדלקת חיידקית, גשו לרופא לקבלת מרשם של אנטיביוטיקה למשך עשרה ימים. חובה לסיים את הטיפול האנטיביוטי עד הסוף, גם אם חלפו כאבי הגרון. הפסקה מוקדמת תביא לחזרה של הדלקת, ולהתפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

במרבית המקרים, הגורם לדלקת גרון הוא וירוס. קשה למנוע דלקת גרון, שכן החיידקים והנגיפים עוברים בקלות בין הילדים, בין בני המשפחה וגם באוויר. העצה הטובה ביותר היא להימנע משימוש בכלי אוכל משותפים עם בן משפחה חולה, להקפיד על שתייה מרובה ולשתות משקאות קרים או גלידות שיסייעו לכיווץ כלי הדם המורחבים ולהקטנה בגודש השקדים.

קשה למנוע דלקת גרון. לא תמיד צריך אנטיביוטיקה(צילום: shutterstock)

נזלת

כולנו מחסלים מגבוני טישיו במהלך החורף בשל הנזלת הטורדנית. נזלת שקופה ונוזלית היא נזלת אלרגית, המורכבת מנוזל בין תאי ועוד מרכיבים של מערכת החיסון האמורים לתקוף את האלרגנים. נזלת שקופה צמיגית היא לרוב נזלת נגיפית המכילה נוזל, מרכיבים של מערכת החיסון ואת הנגיפים עצמם. נזלת צמיגית ירוקה-צהבהבה או חומה המלווה לרוב בריח רע היא נזלת חיידקית.

בחורף שכיחה במיוחד נזלת נגיפית, לה אחראים לרוב נגיפי רינו אינפלואנזה ואדנו. לנזלת חיידקית אחראים לרוב חיידקי פנאומוניה ומורקסלה קטראליס ולעתים גם חיידק הסטרפטוקוק. קשה למנוע הדבקה בנזלת, אך תוכלו להפחית את משך המחלה באמצעות קינוח בממחטות, שמירה על היגיינה ושטיפת ידיים תכופה.

ניתן להקל על נזלת באמצעות תכשירים אנטיהיסטמינים (לתינוקות וילדים - טיפטיפות אפלפי, למבוגרים - נוסידקס, דקסמול סינוס ואחרים). נזלת נגיפית חולפת בדרך כלל מעצמה ואין צורך בטיפול.

כדי להפחית את הגודש ("אף סתום") תוכלו להשתמש בתרסיסים מקומיים לאף (כמו אוטריווין ואלרין). לתינוקות מתחת לגיל שנה הסובלים מנזלת אסור השימוש בתרופות, ודרך הטיפול היא באמצעות טיפות מי מלח ושאיבת ההפרשות. נזלת אינה מסוכנת מבחינה רפואית, ושמירה על היגיינה מקסימלית תקצר את משך המחלה.

כאבי אוזניים

גם האוזניים לא חפות מצרות בעונת החורף. במרבית המקרים, מדובר בדלקת נגיפית הגורמת להפרשת נוזל שקוף באוזן, לבלט של עור התוף ולכאבים עזים.

במקרים בודדים, הדלקת נגרמת על ידי חיידק. כך או כך, ההמלצות החדשות גורסות שאין לטפל ביומיים הראשונים לדלקת גם אם היא חיידקית, באנטיביוטיקה.

בבית תוכלו להחזיק טיפות אוזניים משככות כאב (דוגמת אוטידין), אך זיכרו שאין להעביר את הטיפות מאחד לשני מחשש להעברת הזיהום. הימנעו מניקוי האוזניים באמצעות קיסם: התוצאה היא גריפת השעווה והפרשות האוזן פנימה והגברת סכנת הזיהום. אם כאבי האוזניים נמשכים מעל יומיים, פנו לרופא אף אוזן גרון לבדיקה.

חום גבוה

שלל החיידקים והנגיפים בעונת החורף גורמים לעליית חום ולחולשה, עייפות וכאבי שרירים. חום אינו מחלה, אלא תגובה של הגוף למחלה. ההשערה המקובלת היא שחילוף החומרים של החיידקים והנגיפים משתבש בשל סביבת החום הגבוהה, ולכן האזור במוח שאחראי על ויסות הטמפרטורה (היפותלמוס) מעלה את חום הגוף. חום המטפס מעל 41 מעלות הוא מדאיג ודורש בדיקת רופא מיידית.

אצל תינוקות, פעוטות וילדים, מצבו הכללי של הילד תמיד קובע: ילד שמתנשם, מקיא שוב ושוב, חיוור מאוד, ישנוני, או אפאטי עם חום תקין ואף נמוך, מדאיג יותר מילד הסובל מ-40 מעלות חום שמשחק וצוחק.

חום גבוה בתינוק הנמשך מעל ארבעה ימים דורש בדיקת רופא. חום מעל 38 מעלות בתינוקות קטנים מגיל חודשיים דורש בדיקת רופא מיידית, משום שבגיל הזה עלול החום לבטא מחלה חיידקית קשה ללא סימן נוסף.

אצל תינוקות, פעוטות וילדים, תנו לחום צ'אנס לרדת: ניתן לטפל בתינוקות באקמול כל 4 שעות, והחל מגיל 3 חודשים גם בנורופן או אדוויל כל 8 שעות, לצד אמבטיות פושרות. וכאמור, מצבו הכללי של הילד הוא הקובע.

אצל צעירים ומבוגרים, חום גבוה אך נמוך מ-41 מעלות ניתן להוריד באמצעות אקמול כל 4 שעות בשילוב נורופן, אדוויל או אופטלגין כל 8 שעות. ניתן לנסות גם אמבטיות פושרות, ושתייה מרובה. אם החום נמשך מעבר לארבעה ימים, חום שאינו מגיב לתרופות להורדת חום, או חום אצל ילד או מבוגר הנראים במצב כללי ירוד מאוד דורשים בדיקת רופא.

תנו צ'אנס לחום לרדת(צילום: shutterstock)

הקאות ושלשולים

אנחנו רגילים למגפה הזו דווקא בקיץ, אבל בחורף ישנן התפרצויות של הקאות ושלשולים, וגם כבר עכשיו התופעה התפשטה בכל הארץ. "גסטרואנטריטיס חדה", היא אחת המחלות השכיחות ביותר בילדים. כ-13% מכלל האשפוזים בבתי חולים הם בשל המחלה, הגורמת להקאות ושלשולים. מדובר בזיהום של דרכי העיכול, בדרך כלל על ידי הנגיפים רוטה (האופייני יותר לעונת החורף), נורו-וירוס וקלצי-וירוס.

נגיפים נוספים הגורמים למחלה הם אדנו-וירוס, אסטרו-וירוס, קורונה-וירוס, פסטי-וירוס וטורו-וירוס. במיעוט המקרים מדובר בהדבקה בחיידקים שיגלה, סלמונלה, אי קולי או קמפילובקטר. הסכנה המרכזית, בעיקר באוכלוסיות סיכון ובהן תינוקות, ילדים וקשישים, היא התייבשות, העלולה לגרום לפרכוסים, איבוד הכרה ובמקרים קיצוניים גם למוות.

המחלה נמשכת לרוב מספר ימים, בין שלושה לשבעה בממוצע, אך עלולה גם "להימתח" לכדי חודש ואף יותר. משך המחלה תלוי ברמת ההיגיינה הנשמרת, בזן הווירוס, ביכולת החיסונית ובגיל החולה.

איך מטפלים במי שנדבק?

1. נוזלים

בהנחיות חדשות, שנקבעו לאחרונה על ידי החוג למחלות זיהומיות בילדים, האיגוד לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים והאיגוד לרפואת ילדים, נקבע כי החזרת הנוזלים והמלחים היא הבסיס לטיפול בגסטרואנטריטיס, המלווה כאמור בהתייבשות. השיטה המועדפת היא החזרת נוזלים דרך הפה, וכשאינה מתאפשרת, מתבצעת החזרת נוזלים באמצעות עירוי לווריד.

2. תמיסת מינרלים

בהנחיות נקבע עוד כי לחולה הסובל משלשולים והקאות יש לתת תמיסת מינרלים (דוגמת "מינרלי" או "אלקטרורייס"). העדיפו לתת מים מעורבבים בתמיסת אלקטרוליטים, שמשפרים את ספיגת הנוזלים בגוף ומאזנים אותו מבחינת רמת המלחים והמינרלים. ככל שתקדימו לשתות את התמיסה, כך תפחת חומרת המחלה. נציין כי לא הוכח בספרות הרפואית שהוספת מרכיבים אחרים לתמיסה זו, כמו אבץ או דבש, מביאה לשיפור משמעותי.

3. התרופה זופרן

החידוש בהנחיות קובע כי התרופה "זופרן", במתן דרך הפה או לתוך הווריד, יעילה בילדים קטנים הסובלים מהקאות, אך לא בילדים הסובלים משלשולים, כיוון שהיא עלולה לגרום לעלייה בתדירות השלשולים ולהחמרה בהתייבשות.

4. אין לתת תרופה לעצירת השלשול

ההנחיות קובעות עוד כי אין מקום לטפל בתרופות לעצירת שלשול העלולות להחמיר את המחלה ולגרום להתארכות תקופת השלשולים.

5. פרוביוטיקה

עדויות חדשות בספרות הרפואית מחזקות את הרושם שטיפול בפרוביוטיקה, בנוסף לתמיסת מינרלים, יעיל בהפחתת משך השלשולים ועוצמתם. על כן קובעים המומחים לשקול טיפול בפרוביוטיקה בזנים שהוכחו כיעילים כמו לקטובצילוס וסכארומיצס. עם זאת, לא הוכחה היעלות של פרה-ביוטיקה (Prebiotis).

כך תימנעו מאשפוז בחורף הזה:

1. התחסנו וחסנו את ילדיכם בזמן: בתי החולים עתירי זיהומים, ובהם גם חיידקים ונגיפים שנגדם יש חיסון: פנאומוקוק, מנינגוקוק, רוטה, שפעת, שעלת, ועוד. הקפידו על שגרת החיסונים המלאה.

הקפידו על שגרת חיסונים לכם ולילדים(צילום: shutterstock)

2. השתמשו באנטיביוטיקה רק כשחייבים: אם הרופא רשם לכם אנטיביוטיקה, בררו איתו עד כמה הוא משוכנע שמדובר בחיידק ולא בווירוס. ואל תקחו אנטיביוטיקה ששכבה בארון בבית. נטילת־יתר של אנטיביוטיקה גוררת התפתחות של חיידקים עמידים הדורשים טיפול ואשפוז בבית חולים.

4. טפלו בהקאות ובשלשולים בזמן: הסכנה המרכזית היא התייבשות. כדי להימנע מכך הקפידו עם הופעת הסימפטומים לשתות תמיסת מינרלים על פי ההוראות ודאגו להיגיינה מקסימלית.

5. אל תמשכו באף: משיכת הנזלת באף גורמת לגודש בסינוסים שעלולים להתפתח לסינוסיטיס הדורשת אנטיביוטיקה לתוך הווריד.

6. שימרו על היגיינה: חטאו ידיים, צעצועים, ידיות ושלט־רחוק בתמיסת אלכוהול לפחות אחת לשבוע, למדו את הילדים לא להכניס חפצים או אצבעות לפיהם ואווררו את הבית כדי להפחית את הסיכון להתפתחות מושבות חיידקים בבית.

8. אל תגיעו לרופא שלא לצורך: יש מחלות הצטננות קלות שתוכלו לטפל בהן בעצמכם לבד בבית, מחלות שלא מלוות בחום מעל שלושה ימים ברציפות ושאינן כוללות הופעת פריחת נקודות אדומות על העור שאינה נעלמת בלחיצה, או הקאות מרובות או קוצר נשימה. בשאר המקרים אפשר להסתפק בלהגיע לרופא גם לאחר שלושה ימי חום.

כך תשטפו ידיים נכון כדי לשמור על הבריאות: