מיגרנה: אלו הטיפולים שעוזרים להפחית את הכאב
מיליון ישראליות וישראלים מיואשים מהמיגרנה - מחלה כרונית קשה שגוזרת עליהם חיים של כאבים ובושה, ושעד היום לא הצליחו למצוא לה תרופה עם יעילות גורפת. מהם הטיפולים שמוצעים בימים אלו לחולי המיגרנה, ואיך עובד הטיפול החדש שמעורר תקווה של ממש בעולם הרפואה?
אחראית תוכן וידאו: קרין לויט; עריכה וקריאייטיב: בן שפייר; צילום: חגי דקל; הפקה: מיכאלה חזני
"אני יכולה להצליח לדפוק את הראש חזק מספיק בקיר כדי להתעלף? אולי לשבור לעצמי את היד? אלו דברים שאני חושבת כל פעם. וכל פעם זה - מי יודע מתי? התקפים באים מתי שבא להם. גם אם את לבד עם ילד" (גילי).
"מנסה להיות אמיצה, אבל הכי מתחשק לי להוציא את הראש לשעה-שעתיים ופשוט לתלוש כמה קווי מתח" (עטרה).
"היו התקפים שכאבו כל כך שהייתי שותה בקבוק שלם של אופטלגין נוזלי בבת אחת" (נילי).
"חודש שלם עברתי עם התקפים מדי יום, כאשר להתקפים האלו הצטרפו גם כאבי בטן מפלחים... זו פעם שנייה שאני מקבלת טיפול שגורם לי להחמרה ולנזק, כי ככה זה עם מיגרנות, זו תעלומה, אז יורים באפלה עד שמשהו פוגע" (ענבר).
"הורדתי מהתפריט הכל - מוצרי חלב, בשר, בננות, תפוזים, כבר לא ידעתי מה גורם להתקפים" (נילי).
"ניסיתי תרופות קונבנציונליות וטיפולים שונים - נטורופתיה, דיקור, הימנעות מקפאין, פילאטיס, ללא מוצרי חלב... בסוף המיגרנה חוזרת" (אלה).
"ניסיתי הכל ועדיין - ההתקפים מגיעים 20 פעם בחודש. אני מטופלת אצל מיטב הנוירולוגים, שכמו כל השאר, לא מוצאים תשובה" (אדווה).
"אני סובל ממיגרנה כבר 20 שנה. מאז ועד היום ניסיתי כל תרופה וטיפול אפשריים, ושום דבר לא נתן מענה. אחת התרופות גרמה לי לנזק פיזי בגוף - רעידות בידיים, ועוד תרופה הרסה לי את יד שמאל, שהפכה חלשה ולעיתים ננעלת" (אבי).
שיטוט בקבוצת הפייסבוק "מיגרנה - תמיכה ומידע" (קהילה וירטואלית שמשמשת בית לאנשים עם מיגרנה ומספקת להם מידע, ובעיקר מקום של תמיכה והקשבה) מעלה תמונה מייאשת למדי בנוגע למצבם של נשים ואנשים עם מיגרנה בישראל.
מקריאה של כמה עשרות עדויות בקבוצה (שרק בודדות מתוכן הובאו לעיל מפאת קוצר היריעה) עולה ההבנה שהאנשים שסובלים מהמחלה הכרונית הזו, שעולם הרפואה עומד מולה ברבים מהמקרים בחוסר אונים, הם אנשים שהמחלה משבשת את חייהם עד כדי כך, מכאיבה להם עד כדי כך, שהם מוכנים לנסות הכל כדי להתגבר עליה. ובכל זאת, ברוב המקרים - הם לא מצליחים.
מה זה הכל? כל סוגי התרופות הקיימות (לעיתים בכמויות ובהרכבים שמזיקים לגופם - ביודעין ובלית ברירה), טיפולים אלטרנטיביים שונים ולפעמים גם משונים, הימנעות מעוד ועוד סוגים של מזון, עד שלעיתים כבר לא נשאר להם מה לאכול, הוצאות כספיות שפעמים רבות הם לא באמת יכולים לעמוד בהן, ועוד ועוד ניסיונות וניסויים וניסוי וטעייה וסבל ותופעות לוואי קשות.
וכל זה כדי לזכות אולי בהקלה מבורכת, ביום נוסף שבו הראש לא מתפוצץ מבפנים מרוב כאב, כאב שמלווה לעיתים קרובות בבחילות, הקאות, תחושת טשטוש, הפרעות בראייה ושאר תופעות נלוות קשות. יום שבו אפשר ללכת לעבודה, לבלות עם חברות, לאסוף את הילדים מהגן, לצאת לחופשה, ופשוט לחיות - בלי לברוח באמצע היום הביתה, להסתגר בחדר חשוך, לעצום את העיניים ולדבר עם אלוהים, עד יעבור זעם. או עד הפעם הבאה. כי נראה שהמיגרנה, אותה אויבת מרה שכבר הפכה לבת לוויה אכזרית שמלווה אותם לכל מקום - כמעט תמיד חוזרת.
>> הכתבות הקודמות בסדרת המיגרנות:
מיגרנה: למה ישראלים ונשים סובלים יותר?
"כמו צירי לידה בראש": לנסות לתאר מיגרנה
"המיגרנה דורגה על ידי ארגון הבריאות העולמי במקום השישי ברשימת המחלות המגבילות ביותר. זו הצהרה שמבטאת את העובדה כי מדובר במחלה שגורמת לירידה ניכרת באיכות החיים, עם הפרעה תפקודית קשה מאוד, ולצערנו גם כזו שארסנל התרופות שיש לנו לטיפול בה כיום הוא יחסית מצומצם".
ד"ר דניאל, כמו נוירולוגים נוספים שמטפלים באנשים עם מיגרנות, מתאר מציאות טיפולית רצופת תסכולים, שבה המפגשים עם מטופלות ומטופלים, שלפעמים סובלים עשרות שנים ולא מוצאים טיפול שיעזור להם, מסתיימים שוב ושוב במפח נפש.
זו גם הסיבה לכך שאפשר ממש לשמוע את ההתרגשות בקולם של הרופאות והרופא שהתראיינו לכתבה זו בזמן שהם דיברו על הטיפולים החדשים והמבטיחים, שהראו תוצאות מצוינות בטיפול מונע במיגרנה (פרטים בהמשך הכתבה).
אתה כרופא לא סובל מבדידות מאוד גדולה? תסכול מהמפגש היומיומי עם אנשים רבים כל כך שאתה לא מצליח לעזור להם?
"להפך. אנחנו רואים את זה כאתגר. אני מתייחס לאנשים שסובלים מכאב כמטופלים שהטיפול בהם מביא את הסיפוק הגדול ביותר. המסר העיקרי שלי הוא ראשית - שאנחנו אף פעם לא חסרי אונים, לא מתייאשים, ותמיד אופטימיים. תמיד אפשר לעזור. ושנית - הסיפוק כשמצליחים לעזור למישהו שכל כך סובל הוא אדיר".
אחרי שכבר הבנו שמיגרנה היא מחלה שהמנגנונים להיווצרותה עדיין לא לגמרי ברורים, והיא לובשת צורות שונות ומתבטאת אצל כל אחת ואחד באופן קצת אחר, ננסה לראות איפה בכל זאת מונחת התקווה של החולות והחולים האלו, לאן הם יכולים לפנות ומה הם יכולים לעשות כדי להחזיר לעצמם את החיים.
ד"ר נירית לב, מנהלת המחלקה הנוירולוגית בבית החולים מאיר, עבדה במשך 20 שנה במחלקה הנוירולוגית בבילינסון. בנוסף, היא מנהלת מעבדת מחקר אוניברסיטאית לחקר המוח ושימשה סגנית נשיא במחלקת המחקר והפיתוח של טבע במשך שנתיים, שבהן הייתה שותפה פעילה בפיתוח התרופה החדשה נגד מיגרנות של חברת טבע, שעליה נפרט בהמשך. פרט נוסף ורלוונטי מאוד - היא סובלת ממיגרנות בעצמה.
"כרופאה, לניסיון האישי יש חשיבות בהבנה טובה יותר של המטופלים שלך ומה עובר עליהם", היא אומרת בריאיון ל-ynet, "ובמיגרנות זה אפילו משמעותי יותר. לרוב בני האדם יש מדי פעם כאב ראש, ולכן יש להם קושי לתפוס מהי בעצם מיגרנה, והנטייה היא להגיב בביטול, להגיד 'או.קיי, מה היא מתבכיינת, שתיקח אקמול'. זה רחוק מהמציאות. מיגרנה היא מחלה מאוד-מאוד קשה שפוגעת באופן חמור בחיים האישיים, המשפחתיים, בזוגיות, בעבודה, ביכולת להגשים את עצמך ולעשות מה שאת מסוגלת לעשות בחיים".
הגישה הטיפולית של ד"ר לב מתחילה באפיון המחלה, בניסיון להבין עד כמה היא פעילה ועד כמה היא מפריעה למי שמולה, ומכאן לנסות לסייע מבחינה טיפולית בצורה המקסימלית. "אצל כל אחת ואחד המיגרנה מופיעה בתבנית אחרת", היא אומרת, "וגם האסטרטגיה הטיפולית מושפעת מזה. לכן הדבר הראשון שצריך לעשות עם מטופל זה להבין שמולך יש בן אדם וצריך להקשיב לו, ולהקשיב לו טוב.
"לא מדובר בבדיקת דם שבה מודדים כמה כולסטרול יש לך ורושמים תרופה. הטיפול במיגרנה הוא הרבה יותר מקיף והרבה יותר אישי, וצריך לכלול מעקב במשך תקופה מסוימת כדי לקבל מידע בזמן אמת".
הטיפולים נגד מיגרנות מתחלקים לשלושה חלקים עיקריים: טיפולים מונעים, טיפולים אבורטיביים - כאלה שמטפלים בכאב בזמן התקף - ושינויים באורח החיים.
"אם יש כאב ראש חזק מאוד שמגיע בתדירות נמוכה יחסית של אחת לכמה שבועות, אז האסטרטגיה היא למצוא טיפול שהוא אפקטיבי, שאפשר לקחת אותו, לפתור את הבעיה של ההתקף ולעבור הלאה", מסבירה ד"ר לב. "טיפול מהסוג הזה נקרא טיפול אבורטיבי, והוא מטפל ממש בהתקף עצמו.
"לעומת זאת, מול אנשים שיש להם הרבה התקפים שמשביתים אותם, האסטרטגיה היא אחרת לגמרי - אסטרטגיה מונעת. זה טיפול שניתן יום-יום, או כמו במקרה של הטיפולים הביולוגיים, בעירוי או זריקה שמקבלים פעם בחודש או פעם בשלושה חודשים, והמטרה שלהם היא למנוע את ההתקפים הבאים. האמת היא שלרוב האנשים שלוקחים טיפול מונע בכל זאת יהיה מדי פעם התקף, והם יצטרכו גם טיפול אפקטיבי - לטפל בהתקפים עצמם.
"אני מוסיפה את הגישה הנוספת - שבתפיסה הרפואית שלי היא מאוד משמעותית. לטפל בבני אדם זה לטפל בבני אדם, זה לא רק לתת להם טיפול. יש גם נדבך שלם של אורח חיים, של שינויים שעושים באורח החיים, למצוא סוף-סוף מהם הטריגרים, מה הגורמים להתקפים של המיגרנה ואיך אפשר, באמצעות שינויים בתזונה, באורח החיים, בצורה שאת יושבת למשל בעבודה, מול המחשב, בסוג הספורט שאת עושה - איך אפשר לשנות את החיים שלך כדי שיהיו יותר בריאים וטובים, אבל גם עם פחות התקפים של מיגרנה".
"אין ספק שמי שמרגיש התקף מיגרנה באופק נמצא במלכוד, כי תרופות מסוימות שנוגדות כאב עלולות לגרום בעצמן להתפתחות של התקף, ואנשים פוחדים לקחת עוד ועוד כדורים. הניסיונות לפתח מכשירים שעובדים על גרייה עצבית, שיעצרו את ההתקפים בלי לקחת כדורים, עשויים לעורר תקווה בחולים מהסוג הזה".
אספירין, אופטלגין, פראצטמול (אקמול, דקסמול) ואיבופרופן (נורופן, אדוויל ודומיהם) עשויים לשכך כאבים במיגרנות בעוצמה נמוכה אצל חלק מהמטופלים.
תרופות שמשווקות בהתוויה ייחודית למיגרנה, כמו שילוב של פראצטמול, אספירין וקפאין (אקסדרין למשל), עשויות גם כן לעזור במקרים מסוימים של מיגרנה בעוצמה חלשה עד בינונית, אבל אינן יעילות במקרים של מיגרנה חמורה.
חסרונות: השפעה חלקית וזמנית ומשך זמן ארוך בין נטילת התרופה להקלה; שימוש ממושך מדי עלול לגרום תופעות כמו כיבי קיבה, דימומים בדרכי העיכול וכאבי ראש שנגרמים משימוש יתר בתרופות.
טריפטנים
תרופות ממשפחה זו פועלות לכיווץ דפנות כלי הדם במוח, ובכך חוסמות את קליטת אותות הכאב במוח. היעילות שלהן בהקלה על כאבים שנגרמים ממיגרנה גבוהה יחסית, והן ניתנות בכדורים, בתרסיס אף או בזריקה.
אלו התרופות ממשפחת הטריפטנים שמשווקות בישראל:
- סומטריפטן (אימיטרקס, סומטרידקס)
- ריזטריפטן (ריזלט)
- נאראטריפטאן (נרמיג)
- זומיטריפטן (זומיג)
- אלטריפטן (רילרט)
חסרונות: תופעות לוואי שעלולות לכלול תגובה באזור ההזרקה, בחילה, סחרחורת, תחושת נמנום וחולשה בשרירים. תרופות ממשפחה זו אינן מומלצות לאנשים בסיכון לשבץ ולהתקפי לב.
לאנשים שסובלים מהתקפים רבים שמשביתים אותם. המטרה היא למנוע את ההתקפים הבאים, אבל בסופו של דבר, רוב האנשים שלוקחים טיפול מונע בכל זאת יצטרכו להשתמש גם בטיפול אבורטיבי.
תרופות ממשפחת חוסמי בטא: התרופות ממשפחה זו (דרלין, פרופרנולול, אינדרל ופרולול) נועדו לטיפול ביתר לחץ דם ומשמשות טיפול מונע במיגרנה. הטיפול כולל נטילה יומיומית שלהן במשך חצי שנה ויותר.
תופעות לוואי אפשריות: תרופות מקבוצה זו הן התרופות היחסית בטוחות לשימוש, והן אף מותרות לשימוש בזמן ההיריון. יחד עם זאת, תופעות הלוואי שלהן קשורות בעיקר לירידה בדופק, בתפוקת הלב ובלחץ הדם, ועלולות לכלול סחרחורות בעת שינוי מנח הגוף ובעת פעילות גופנית. ספורטאים עלולים לסבול מירידה ביכולת הגופנית ובכושר הכללי.
נוגדי דיכאון טריציקליים: המשפחה השנייה של תרופות המשמשות טיפול מונע במיגרנה הן נוגדי דיכאון מסוג טריציקלים (בעיקר אלטרולט), שלעיתים משמשים גם טיפול מונע לכאב תעוקתי. המינון לטיפול מונע למיגרנה נמוך מהמינון הפסיכיאטרי, ואין מדובר בטיפול נפשי.
תופעות לוואי אפשריות: האטה של קצב הלב עד רמה של חסימה בהולכה, ישנוניות, עייפות עד כדי חוסר תפקוד (בעיקר אצל מבוגרים), חולשה, עייפות, בחילות, יובש בפה ועצירת שתן (בעיקר באוכלוסייה מבוגרת).
תרופות נוגדות כפיון (אפילפסיה): טופירמאט (טופמקס), המשמשת לטיפול באפילפסיה, נמצאה יעילה למניעת מיגרנה. גם כאן מדובר במינון נמוך בהרבה מזה המקובל בטיפול באפילפסיה. אפשרות נוספת היא חומצה ולפרואית (דפלפט).
תופעות לוואי אפשריות: בדפלפט מדובר בשתי תופעות לוואי עיקריות: השמנה בגלל עלייה בתיאבון ונשירת שיער. בנוסף, ייתכנו גם חולשה, עייפות ואנמיה. בטופמקס התופעה הקשה ביותר היא דיכאון וחרדות, ולכן מי שנמצא בסיכון למצבים אלו לא מקבל את הטיפול. הדיכאון עלול להיות מלווה בהתקפי בכי בלתי נשלט ואפילו מחשבות אובדניות. בנוסף, יש חשש לבעיות קוגניציה, קושי בשליפת מילים, ירידה בתיאבון ובמשקל, נימול טורדני ומציק, חולשה, סחרחורת ואבנים בכליות.
"במשך עשרות שנים לא יצאה לשוק אף תרופה חדשה לטיפול במיגרנה, ומצאנו את עצמנו לא פעם במקום שבו אנחנו מרימים ידיים מול מטופלים שסובלים וסובלים עשרות שנים ומנסים הכל, ושום דבר לא מתאים להם. התקווה כעת היא גדולה".
ד"ר דניאל מתייחס בדבריו לטיפולים הביולוגיים החדשים שפיתחו במקביל ארבע חברות תרופות גדולות בחבי העולם, ומספקים כעת תקווה חדשה לאנשים עם מיגרנות. שתי חברות מתוך הארבע קיבלו את אישור ה-FDA לשיווק התרופה. אחת מהן היא נוברטיס, שהטיפול שלה, Aimovig, משווק בעיקר בארצות הברית, והשנייה היא חברת התרופות הישראלית טבע, שפיתחה תרופה בשם Ajovy שקיבלה כאמור את האישור המיוחל ממינהל המזון והתרופות האמריקני לפני כחודש, ומעוררת תקווה חדשה בקרב מטופלים בישראל.
"10%-15% מהחולים שגויסו למחקר, שרובם סובלים ממיגרנה כרונית, לא סבלו מכאבי ראש כלל בכל תקופת המחקר, ואלו נתונים שלא ראינו אף פעם, עם אף תרופה אחרת בעולם. 30% מהחולים הגיבו בהפחתה של 75% בעוצמת ההתקפים ובתדירותם".
"זו תרופה יקרה (רוב העלויות נובעות מכך שצריך להוביל אותה בקירור מארה"ב), שאפשר לקבל בארץ באופן פרטי באמצעות טופס 29ג' שמגישים למשרד הבריאות, ועלותה כ-4,000 שקלים לחודש טיפול. מבוטחים בחברות ביטוח פרטיות מקבלים החזר מלא על העלות, והחדשות הטובות הן למי שהשתתפו במחקר הרפואי של טבע, שמקבלים את הטיפול במימון החברה למשך שלוש שנים מתום המחקר".
"בוטוקס הוא תרופה לעולם שלם של נוירולוגיה", מסבירה ד"ר רחל הרינג חנית, מומחית לנוירולוגיה, מנהלת המרפאה לכאבי ראש במרכז הרפואי מאיר ומטפלת בבוטוקס בחולי מיגרנה כרונית. "למשל אחרי שבץ, בבעיות בעיניים, בהזעת יתר ועוד. כך גם במיגרנה כרונית".
גם לד"ר הרינג חנית חשוב להבהיר לאנשים עם מיגרנה שיש מה לעשות. "טיפול במיגרנה הוא תהליך ארוך של ניסוי וטעייה, כי עדיין אין לנו דרך לדעת איזו תרופה תעזור לאיזה חולה", היא אומרת. "המטופלים מתקשים, ואפשר להבין אותם. רבים מהם אומרים לי, 'אני לא שפן ניסיונות', אבל חשוב להבין שאין דרך אחרת.
"כולי תקווה שבעתיד יהיה לנו צ'יפ שעליו יוטען ה-DNA של כל מטופל וכך נוכל לראות כבר בהתחלה איזו תרופה מתאימה למי, אבל בינתיים אנחנו מציעים את מה שאנחנו יכולים. הלוואי שעוד בימי חלדי אזכה לראות שיפור משמעותי בטיפולים נגד מיגרנה".
"בתחילת השנה פורסמה עבודה מקיפה שאספה נתונים על 700 חולים מכ-50 מרכזי טיפול בבוטוקס נגד מיגרנה כרונית בארה"ב, אוסטרליה וקוריאה. העבודה הראתה שגם אחרי 108 שבועות של הזרקה, כששהזרקה מתבצעת אחת ל-12 שבועות, היעילות נשארה יציבה ולא נוספו תופעות לוואי".
לפנייה לכתב/ת 
