הסוד לחיים רגועים של הנזיר המפורסם בעולם
עם יותר ממיליון עוקבים בטוויטר, קבלו את הנזיר הקוריאני שהפך לכוכב הכי מפתיע באמריקה בזכות דברי החוכמה הבודהיסטיים שהוא מעלה לרשתות החברתיות. "אנחנו חיים בעולם מודרני ואנשים עסוקים מעדיפים משהו תמציתי", מסביר הימין סונים בראיון ל"ידיעות אחרונות" למה הוא מעדיף לקצר את משנתו ל־280 תווים
הדבר הבולט ביותר בשיחה עם הימין סונים — כנראה הנזיר הראשון שהפך כוכב בזכות המדיה החברתית — זה כמה הוא נחמד, כמה הוא שלו, כמה הוא לא לוקח את עצמו ברצינות רבה מדי, וכמה הדבר היחידי כנראה שיכול לעצבן אותו זה לשמוע אנשים מקטרים על כך שהעולם קשה, עצוב ומעיק מכדי להיות מאושרים.
"אנחנו יכולים לשחרר את הרגשות השליליים שלנו, זה לגמרי בשליטתנו", הוא אומר בשיחה מביתו בסיאול, "לא כי נגרום להם ללכת בכוח, אלא כי נהיה מספיק מודעים לעצמנו לראות איך הם משנים צורה ונעלמים לאט־לאט".
זה נשמע נהדר בתיאוריה, אבל מה עושים כשמהבוקר עד הערב אנחנו מוקפים בשליליות?
"אני לא חושב שאנשים מרגישים רק רגשות שליליים, את לא אומללה 100 אחוז מהזמן, את רק חושבת או אומרת לעצמך שזה ככה. זו לא המציאות".
עכשיו גרמת לי להיות עוד יותר שלילית.
סונים, בן 43 עם פני תינוק, צוחק: "זה לא טוב, אני צריך להשתפר".
קחו את הזמן
להימין סונים יש למעלה ממיליון עוקבים בטוויטר. להזכירכם, מדובר בנזיר. הייתה לו ילדות מאושרת בעיר קטנה המרוחקת שעתיים מדרום לסיאול, בירת קוריאה הדרומית, ובגיל 18 עבר לארצות הברית והתחיל ללמוד קולנוע. "מאוחר יותר שיניתי את דעתי והחלטתי להתמחות בלימודי דת והייתה לי תקופה של חיפושים, אם אפשר לקרוא לזה כך. תמיד התעניינתי בשאלה האולטימטיבית לגבי מי אנחנו ולמה אנחנו כאן וכו'. ארה"ב איפשרה לי לחוות מסורות בודהיסטיות שונות לגמרי ממה שהכרתי. אפילו למדתי מיסטיקה יהודית. כל זה הוביל לקבלת הסמכה כנזיר".
סונים ממתמחה בתורה שתופסת תאוצה גם בישראל — מיינדפולנס (הקשבה עצמית), שבאופן כללי ממליצה לעצור, להתבונן בסיטואציה בלי שיפוטיות ובלי לנסות לשנות את המציאות, ולתת לרגע לעבור בעצמו. "רוב האנשים עושים את הפעילות היומיומית שלהם בלי הרבה מודעות עצמית. תשומת לב מאפשרת לך לראות גם את הפעילויות העדינות ביותר של המוח באופן אובייקטיבי, ולהבין שאתה הוא לא החוויה עצמה ולכן אין צורך להזדהות איתה. מה שאתה ומה שאתה עושה הם דברים שונים".
זה נשמע מסובך.
"לא כל כך, אבל זה מצריך עבודה וזה דורש להאט את הקצב".
איך אפשר להאט בעולם של היום? איך יכול מישהו שאינו עשיר וצריך לעבוד יותר ממשרה אחת, להחליט להאט?
"אנחנו תמיד יכולים לחייך. זה לוקח רק שתיים-חמש שניות. כאשר אנו מחייכים, קצב הלב שלנו מאט, ואנחנו הופכים רגועים ומאושרים יותר. אני לא מסכים שאדם יכול להאט רק אם הוא עשיר. למעשה, אנשים עשירים עסוקים כל הזמן למרות שיש להם הרבה כסף. זה קשור יותר לנכונות שלך להאט ולהעריך את מה שיש. אם את רואה פרח נחמד, אז תעריכי את יופיו. אם חבר יושב מולך, תוקירי את הזמן שיש לך איתו. אנו יכולים לעשות זאת רק כאשר דעתנו אינה עסוקה במחשבות על העתיד או על העבר".
לצאת מאזור הנוחות
את התורה הזו הצליח סונים להפיץ בעיקר דרך הרשתות החברתיות ובכך הפך, יש להניח, לנזיר הטוויטר הראשון. "בהתחלה כל מה שעשיתי בטוויטר היה לספר מה אכלתי ואת מי פגשתי, אבל אז הבנתי שזה נורא משעמם כי אני לא אדם מפורסם ולמי אכפת מה אכלתי. התחלתי לפרסם קצת דברי חוכמה בודהיסטיים, ואנשים הגיבו בחיוב".
כל כך בחיוב, שסונים בנה לעצמו מאות אלפי עוקבים, ואסף את דברי חוכמתו לספר שהפך ללהיט עולמי בשם "להוריד הילוך ולהתחיל לחיות", שיוצא עכשיו בישראל בהוצאת "מטר". הספר מביא את תורתו של סונים בפסקאות קצרצרות לגבי כל תחומי החיים, ומכר למעלה משלושה מיליון עותקים ברחבי העולם.
איך אתה נמנע מלהיות פשטני מדי בעולם של 280 תווים?
"אני חושב שיותר קשה ומאתגר לכתוב משהו תמציתי. הרבה יותר קל לכתוב מאמר ארוך. אני צריך לחשוב שוב ושוב איך למסמר את הרעיונות העיקריים בכמה מילים, אבל בספר הכללתי גם מסות ארוכות. אנשים שונים רוצים סוגים שונים של כתבים, אבל אנחנו חיים בעולם מודרני וצריך להתאים את עצמנו אליו. קוראים עסוקים מעדיפים משהו תמציתי".
אנשים היום מתקשרים הרבה יותר טוב באמצעות הודעות טקסט או מדיה חברתית מאשר כאשר הם באותו חדר. למה?
"זה הרבה יותר נוח. אנחנו יכולים לבדוק הודעת טקסט מתי שבא לנו, אבל כשמישהו ממש מתקשר, אנחנו צריכים לעזוב הכל ולענות. כשהתקשורת מתבצעת למשל באמצעות הודעות סמס, אין לחץ להתחבר רגשית עם האדם, זה מאפשר לנו להתחמק מהתמודדות. אבל כדי להיות אינטימי באמת עם מישהו, אנחנו צריכים לצאת מתוך הנוחות של תקשורת מבוססת טקסט ולעסוק בשיחה אמיתית פנים אל פנים. אין תחליף למראה של הבעת פנים או לשמיעת אינטונציות בקול וכו'".
המודרניזציה הזו משפיעה גם על הדרך שבה ילדים גדלים היום ונראים פחות מאושרים מאשר לפני כמה עשורים.
"זה נכון. לכולם יש טלפונים ניידים והם לא משחקים אחד עם השני פיזית. ומגיל צעיר מאוד הם לומדים לשלוח הודעות טקסט במקום לקיים אינטראקציה פנים אל פנים. שמעתי שלפעמים קל יותר להורים למשוך את תשומת ליבם של הילדים על ידי שליחת הודעות טקסט. זה אתגר אמיתי. אבל אני חושב שזו אחת הסיבות שבגללן הספר הצליח. הכל כל כך אינטנסיבי היום ואנשים רוצים לקחת הפסקה, לחזור לגוף שלנו, לרגשות שלנו, ולאנשים שיושבים מולנו. היום אנחנו מחוברים מלאכותית אחד לשני יותר מאי פעם, אבל באותה מידה גם מאוד-מאוד בודדים, אולי יותר מאי פעם. הספר הזה הוא תזכורת עדינה לחזור לקשר עם עצמנו ועם האנשים סביבנו".
איך זה מרגיש להיות הסלבריטאי הכי רגוע בעולם?
"אני לא מחשיב את עצמי כסלבריטאי, למרות שאני יודע שכותבים עליי ככה בעיתונים. אני נזיר בודהיסטי פשוט".
פשוט ומאושר?
"די מאושר, כן. בדיוק אתמול דיברתי עם חבר פסיכולוג שהסביר כי אושר כולל הרבה רגשות חיוביים שונים כגון הכרת תודה, שלווה, שביעות רצון, השראה. זו לא רק תחושה אחת. פתחתי בדרום-קוריאה מרכזים שנקראים 'בית הספר ללבבות שבורים', ואנחנו תומכים בהמון אנשים שזקוקים לכך, מחולי סרטן, דרך צעירים מובטלים, הורים לילדים עם מוגבלויות, צעירים הומוסקסואלים ועוד. זה נותן הרבה משמעות לחיים שלי, גורם לתחושה של שביעות רצון והכרת תודה, וזה אושר".
הכתבה מתפרסמת ב"ידיעות אחרונות" במוסף "24 שעות"