המתמחים שעברו לפריפריה עבור מענק מרגישים שלא סופרים אותם
מיכל עזבה את המרכז ועברה עם בעלה והילד הקטן לצפון כדי להתמחות בבית החולים העמק בעפולה עמרי בחר להתמחות ברפואה דחופה, למרות שידע שאין במקצוע הזה הרבה כסף ואילו בהא אלדין־סג'יר כבר מאיים לעזוב את הכל. יותר מאלף רופאים האמינו להבטחת המדינה כי אם יעברו לפריפריה או יבחרו בתחומים שיש בהם מחסור בכוח אדם — יזכו למענק של חצי מיליון שקל. עכשיו הם גילו שרימו אותם: "זה מרגיז ומקומם"
מיכל סיימה את לימודי הרפואה שלה במרכז הארץ, קרובה לחבריה ולמשפחתה. לא היו מחשבות על עזיבה. אבל רגע לפני שהיא נכנסה להתמחות הרפואית, שאמורה במובן מסוים לקבע אותה בבית החולים, היא חישבה מסלול מחדש.
תוכנית התמריצים הכספיים שנכנסה לתוקף ב־2013 ומבטיחה לרופאים המתמחים במקצועות מצוקה או רופאים שעברו לבתי חולים בפריפריה מענק כספי חד־פעמי של עד חצי מיליון שקל — עודדו אותה להעתיק את חיי משפחתה לצפון ולהתחיל התמחות בבית חולים "העמק" בעפולה. כמעט שנה עברה אבל הכסף לא הגיע, ומיכל, כמו מאות רופאים מתמחים נוספים, הבינה שהבטחות לחוד ומציאות לחוד.
"אני עברתי יחד עם בעלי והילד הקטן שלנו לפריפריה, מתוך רצון לתת רפואת משפחה טובה לתושבים שאינם גרים במרכז", היא אומרת היום בכעס. "זה לא היה פשוט להעביר את כולם לצפון, בעלי היה צריך לחפש מקום עבודה אחר והילד עדיין לא הסתגל למסגרת החדשה".
היית בטוחה שתקבלי את המענק?
"ודאי. היה לי ברור שהמענק שאני אמורה לקבל יעזור לנו בעוד כמה שנים לרכוש דירה. ההחלטה השרירותית הזו של משרד האוצר מרגיזה ומקוממת".
תשעה חודשי הקיפוח
הכעס של מיכל ברור לכל המעורבים בפרשה, אבל נדמה שבמקרה הזה הביורוקרטיה עולה על ההיגיון. מאז שהחלה תוכנית התמריצים ב־2013, שינו מאות מתמחים את מקום מגוריהם, אחרים ויתרו על חלומם להתמחוּת נחשקת שתכניס להם בעתיד כסף טוב בקליניקות פרטיות.
הקריטריונים קבעו שרופאים אשר יבחרו במקצועות לא נחשקים כמו פתולוגיה, גריאטריה, הרדמה, טיפול נמרץ, פסיכיאטריה, כירורגיית ילדים וכד', יקבלו מענק בגובה של 250־500 אלף שקלים, ואילו מתמחים שיעקרו ממקום מושבם שבמרכז לטובת התמחות בבתי החולים "העמק" בעפולה, "סורוקה" בבאר־שבע, "גליל מערבי" בנהריה, "פוריה" בטבריה, "זיו" בצפת, "ברזילי" באשקלון ו"יוספטל" באילת — יקבלו גם הם מענק בסכום דומה.
התוכנית התקבלה יפה, הרופאים הצביעו ברגליים, ובתחילת כל שנה החליטו במשרד האוצר להאריך אותה. בינואר השנה הכל השתנה: לראשונה באוצר לא האריכו את התוכנית, ורק לאחר משא ומתן ארוך שנמשך עד לספטמבר השנה נחתם חוזה חדש. ומה לגבי יותר מאלף המתמחים שהחלו את תפקידם בפרק זמן הביניים עד לחתימה? הם נשארו באופן אבסורדי מחוץ לסל ההטבות.
"אם לא נקבל את המענקים, יש סיכוי סביר שנחזור למרכז הארץ", אומרת ד"ר מיכל. "גם אפשרויות התעסוקה יותר גדולות וגם נהיה קרובים למשפחה. לצערי מי שייפגע מזה הם בעיקר תושבי הפריפריה, שייאלצו להמתין בתורים ארוכים עוד יותר עד שיוכלו לראות רופא".
גם ד"ר עמרי ריטר, שהתחיל את ההתמחות שלו ברפואה דחופה בבית החולים "איכילוב" לפני שלושה חודשים וחצי, מתוסכל מהסיטואציה. "לא בחרתי בהתמחות בשביל הכסף", הוא אומר, "אבל זה נורא מאכזב שאלו שהתחילו את ההתמחות לפניי ואחריי, יקבלו את המענק ואני לא. מדובר בסכום כסף לא קטן, בטח ובטח עבור מתמחה שהמשכורת שלו לא גבוהה. אני בוחר לעסוק במקצוע שאין בו הכנסה בעתיד מקליניקה פרטית, וההחלטה של משרד הבריאות והאוצר מאוד מתסכלת".
אתה חושב לעזוב את ההתמחות במקרה שלא תקבל את המענק?
"לא. בחרתי לעסוק ברפואה דחופה כי אני רוצה להציל בני אדם, והמענק הכספי לא היה השיקול היחיד שלי. אבל הוא בהחלט היה שיקול שלקחתי אותו בחשבון. מימנתי את עצמי לאורך כל התקופה של הלימודים, מתוך הנחה שאגיע להתמחות תהיה לי קצת רווחה כלכלית. אני ממש מבואס מההחלטה השרירותית והלא־הוגנת הזאת של משרדי האוצר והבריאות. וכמוני יש עוד לא מעט רופאים שנמצאים במצב הזה".
בניגוד לד"ר ריטר — ד"ר בהא אלדין־סג'יר שוקל ברצינות לעזוב את ההתמחות שהתחיל רק בחודש אוגוסט האחרון. ד"ר אלדין־סג'יר העתיק את חייו לבית החולים "בני ציון" שבחיפה, ובחר בהתמחות שולית יחסית ולא מבוקשת. אבל מרגע שהבין שהוא לא זכאי למענק החל לבחון מסלול מחדש.
"בחרתי לעסוק בשיקום בבית חולים בני ציון, כי אני רוצה לעזור לאנשים שיש להם בעיה תפקודית או שהם אחרי תאונת דרכים", הוא מסביר. "בחרתי במקצוע הזה כי הוא שילוב של שני תחומים שאני מאוד אוהב — אורתופדיה ונוירולוגיה. אבל הייתה לי אפשרות להתקבל גם להתמחויות אחרות.
"לצערי אני במצב כלכלי לא קל. הייתי אמור לקבל יותר מרבע מיליון שקל וזה לא מעט כסף. התחתנתי לא מזמן, אני צריך לשלם משכנתה. המענק הזה היה אמור לעזור לי. זה לא הוגן שחבר שלי שעובד לצידי והתחיל את ההתמחות שבועיים אחריי יקבל את הכסף, ואני לא".
נוטשים את הפריפריה
המאבק עוד רחוק מסיומו, אך בהסתדרות הרפואית לא מתכוונים לוותר. בימים האחרונים שלח יו"ר ההסתדרות, פרופ' ציון חגי, מכתב למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן־טוב שבו הוא מבקש ממנו לדאוג למענקים. פרופ' חגי מזהיר מפני נטישה של רופאים מתמחים את הפריפריה, דבר שיוסיף למצוקה הקיימת שם במילא.
"מבחן המציאות הוכיח כי תמריץ המענקים שדרשה ההסתדרות הרפואית בהסכם הרופאים ב־2011, הציל את מערכת הבריאות הציבורית והיווה נקודת מפנה קריטית עבורה במיוחד בפריפריה", מסביר פרופ' חגי. "בעקבות מתן המענקים עברו כ־1,800 רופאים ורופאות לצפון ולדרום ולמקצועות במצוקה, דבר שאיפשר לפתוח מחלקות נוספות, להציל מקצועות במצוקה ולהנגיש רפואה איכותית ושוויונית יותר לכלל המטופלים בישראל".
לדבריו, גם במשרדי הבריאות והאוצר אין חולק על ההצלחה חסרת התקדים של מענקים אלה. הכסף שהוקצה למענקים בשנים האחרונות נוצל עד תום, ועקב ביקוש רב המשיך האוצר להקצות משאבים. אבל למרות ההבנה בהצלחתה של התוכנית מנסים באוצר להפסיק את המענק. לפני כשנתיים הודיע האוצר כי הכסף שהוקצה נגמר בשל ביקוש גבוה מהמצופה, ולכן הוא החליט להפסיק את התוכנית. הלחץ ציבורי שהתעורר בעקבות ההחלטה עבד, ופקידי האוצר חזרו בם מהחלטתם. השנה הם החליטו לאפשר זכאות רק לחלק מהמתמחים, ועל זה הרופאים לא מתכוונים לוותר.
"אני לא אזכה לראות את הכסף בגלל שפיספסתי בכמה ימים את הזכאות לקבל את המענק? זה לא הוגן ולא הגיוני", אומר בזעם ד"ר מוחמד דראושה שהתחיל לפני חודשיים וחצי התמחות בפסיכיאטריה, בבית החולים בבאר־יעקב. "הייתי אמור לקבל כ־300 אלף שקלים מענק בגלל שבחרתי בתחום שרופאים לא רוצים בו כהתמחות והוא נחשב למקצוע במצוקה. בחרתי להתמחות בפסיכיאטריה כי אני אוהב את המקצוע הזה. אני חושב שיש לי הרבה מה לתרום".
השיקול הכלכלי היה היחיד עבורך?
"לא, אבל כן יש לו השפעה במידה מסוימת. סיימתי את לימודי הרפואה באוניברסיטה במולדובה וחזרתי לישראל, למרות שאני יכול לעבוד בהרבה בתי חולים אחרים באירופה. אני משלם 3,000 בחודש עבור שכר דירה והמשכורת של רופא מתמחה היא לא ממש גבוהה. החלום לקנות בית נראה רחוק יותר מתמיד, ולכן המענק הזה היה יכול להיות עבורי קרש הצלה כלכלי לתחילת הדרך".
אתה חושב שההחלטה הזאת תשפיע על רופאים צעירים שמתלבטים לגבי ההתמחות שלהם?
"בהחלט. אני מאמין שסטודנטים לרפואה, שיראו איך מבטלים מענקים או מקשים על הרופאים הצעירים לקבל אותם, יבחרו ללכת להתמחויות אחרות או לחלופין יישארו במרכז הארץ ולא יעתיקו את מגוריהם לפריפריה. מי שייפגע מזה בסוף יהיו החולים במדינת ישראל. אני מאוד מקווה שההסתדרות הרפואית תצליח לשנות את רוע הגזרה ושבמשרדי האוצר והבריאות יבינו שההחלטה שלהם שגויה".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "עבודת הוועדה לעניין תוכנית המענקים סיימה ופירסמה את עבודתה בחודש אוגוסט 2018, ומכאן שהתמריצים בתוכנית שהוצגה מתייחסים למועד זה ואילך, על מנת לעודד את מי שטרם החל את התמחותו לבחור בכיוונים שאליהם מכווינה התוכנית. בשום שלב לא הובטח על ידי המשרד שיינתנו מענקים למי שבחר להתחיל את ההתמחות טרם פרסום התוכנית".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "שרי האוצר והבריאות הוסיפו, לפנים משורת הדין, מסגרת עלות נוספת לשנים 2015, 2016 ו־2017. וכן לאחרונה הוקצתה מסגרת עלות נוספת לתקופה שבין 1 בספטמבר 2018 ל־31 בדצמבר 2019. אין מקום לטענה כי רופאים הסתמכו על כללי השנים הקודמות, שכן הובהר בעבר מפורשות וברורות כי אין להסתמך על כללי הזכאות שהופעלו בשנים קודמות".
לפנייה לכתב/ת 
