אלו ההשפעות הבריאותיות של מתח על הגוף שלנו
המצבים בהם הגוף שלנו עלול להיכנס למצב של סטרס הם יומיומיים ועלולים לגרום לנו לחוסר תפקוד. לצמחי מרפא ולרפואה הטבעית יש השפעה רבה על התמודדות ארוכת טווח עם מתח נפשי. הם יכולים להציע לא רק הרגעה, אלא גם ולא פחות חשוב - הגנה על כלל המערכות בגוף כדי למנוע את נזקי הסטרס לגוף
דמיינו שאתם בפקק תנועה, באיחור היסטרי לפגישה של יום ראשון בבוקר, השעון זז מהר מדי ואתם מבינים שכל התוכניות משתנות ואין לכם שום דרך לעשות עם זה משהו.
בלוטת ההיפותלמוס שלכם, סוג של מגדל שליטה זעיר שיושב במוח, מחליט שזה ממש הרגע הנכון לזמן אל מחזור הדם את החיילים ששלו: הורמוני הסטרס והם יוצאים בדהרה אל איברי המטרה שלהם.
ההורמונים האלה מפעילים תגובה רב מערכתית שנקראת בעברית "עקה" ומקורם במערכת העצבים המרכזית ובבלוטת האדרנל המשחררת הורמונים, כשהחשובים בהם הם האדרנלין והקורטיזול.
הנשימה מהירה יותר, לחץ הדם עולה, הדופק מואץ והגוף נדרך וכל זאת במטרה אחת ויחידה: להגן על הגוף שלנו במצבי חירום על מנת להגיב במהירות גדולה יותר וביעילות רבה יותר ובכך לשפר את יכולת ההישרדות שלנו. כל עוד ממשיך המצב שהאיץ את ההפעלה של המערכת, היא תמשיך לפעול בהתאם.
סטרס הוא בעצם מנגנון הישרדות שנועד לשמור, לא רק עלינו, אלא על כל יצור חי או צומח בצורה כזו או אחרת. הבעיה מתחילה כשהמנגנון הכל כך עוצמתי הזה מתקיים לאורך זמן, יום ועוד יום שנה ועוד שנה. מיקוד צריכת האנרגיות הופך בשלב מסוים להסתגלות, וזו נמשכת זמן מה עד להתשה של המערכות. בשלבים האלה, הגוף שלנו (והנפש) נמצאים בסיכון בריאותי רציני.
היום זה בפקק של יום ראשון בבוקר, מחר זה בישיבה לוחצת במשרד, מחרתיים המתח הנפשי הוא בעקבות ריב עם בן או בת הזוג וביום אחר הוא נובע מלחץ כלכלי או שפשוט לא ישנו כמו שצריך כבר כמה לילות כי הילד חולה, ואתם רק יכולים לדמיין מה קורה לגוף האדם כאשר הוא חשוף לאזעקות, קולות נפץ וסכנת חיים מתמשכת.
בכל המקרים האלה מנגנון הסטרס מופעל לאורך זמן והופך כרוני כאשר הדרך משם לתסמינים קליניים קצרה ויכולה לכלול בין השאר עצבנות, חרדה, דיכאון, קשיי שינה, כאבי ראש, אכילת יתר, עלייה ברמות הסוכר בדם, שינוים ופגיעה במערכת העיכול, ירידה בחשק המיני, תגובות אוטואימוניות, שינויים במחזור החודשי אצל נשים, התקפי אסטמה ואפילו שבץ מוחי והתפרצות של מחלות קשות יותר.
כך צמחי מרפא יכולים להשפיע על ההתמודדות עם סטרס
יש שתי קבוצות עיקריות של צמחי מרפא הלוקחות חלק בטיפול באלו הסובלים ממצבים כרוניים של מתח נפשי.
הראשונה, נקראת קבוצת הצמחים האדפטוגנית, היא מאזנת, מחזקת ובעיקר משפרת את יכולת ההתמודדות שלנו על ידי תמיכה בבלוטת האדרנל ושיפול התגובתיות שלה.
השנייה, פשוטה הרבה יותר להבנה, מקלה, מרפה שרירים, מווסתת את התגובה הרגשית והעצבית ובעיקר - מרגיעה את הגוף ואת הנפש.
ישנם צמחים רבים המשתייכים לכל אחת מהקבוצות ומנגנון הפעולה משתנה בכל אחת מהם אבל המשותף לכולם הוא שהשילוב ביניהם, כאשר מתבצע במקצועיות ובחכמה ישפר משמעותית את איכות החיים של אלו מאתנו הסובלים ממתח נפשי כרוני ויתרום רבות לבריאות הכללית שלהם בהמשך הדרך.
איזה צמחים יסייעו לנו להיות רגועים יותר?
שני צמחים אדפטוגנים מוכרים ונפוצים הם הויטניה המשכרת והג'ינסנג הסיבירי.
הוטיניה Withania somnifera
מגיעה אלינו מהרפואה ההודית במקור (נקראת גם אשווגנדה) ועיקר הפעילות הרפואית המיוחסת לצמח היא מחזקת, מרגיעה, משפרת את תפקוד מערכת החיסון ומגנה. זהו צמח שאני נוהג לתאר אותו כצמח ש"משפר את היציבות של האדמה מתחת לרגליים" וככזה הוא חשוב לכל אחת ואחד כמעט.
את הויטניה אפשר למצוא לא מעט באיזורי הספר של ארץ ישראל, השימוש הוא בשורשיו העמוקים בלבד מאחר שעליו ופירותיו רעילים.
הג'ינסנג הסיבירי Eleutherococcus senticoccus
אחד הצמחים הנחקרים ביותר בעולם ואחד האדפטוגנים הראשונים שנחקרו ונמצאו יעילים לשיפור יכולות וביצועים אצל ספורטאים כבר בשנות ה-70 של המאה הקודמת.
לג'ינסנג הסיבירי תכונות מחזקות והוא נחשב יעיל על פי מחקרים גם כחלק מהטיפול בדיכאון, בחרדה, בהפרעות קשב ובחיזוק המערכת החיסונית כחלק מפורמולות צמחים.
בקבוצת הצמחים המרגיעים אזכיר שניים שאני מחבב ונוהג לרשום אותם הרבה מאוד למטופליי.
הורבנה הרפואית Verbena officinalis
צמח מקובל מאוד ברפואת הצמחים המסורתית. צמח שהשפעתו המרגיעה משרה תחושת נינוחות על מערכת העצבים, מוריד לחץ דם ומשפר את היכולת להתמודד עם מתח נפשי לאורך זמן.
את הורבנה אפשר למצוא בנחלי הצפון בסוף החורף ולמרות המראה העדין של הצמח והעובדה שמדובר בצמח שאיננו מוכר בהכרח לרוב האנשים, עדיין מדובר בצמח מרפא חשוב ומועיל במיוחד.
ולריאנה Valeriana edulis
צמח נפוץ מאוד בשימוש ברפואת הצמחים המסורתית במערב. מדובר בצמח מרגיע שבין השאר נחקר רבות כחלק מהטיפול בהתקפי חרדה, הפרעות שינה כתוצאה ממתח נפשי ואילו כחלק מהטיפול בדיכאון.
אסף קורן הוא נטורופת והרבליסט קליני, מנהל בית הספר לרפואה טבעית במכללת רידמן, ירצה בכנס "אוכלים בריא" שייערך בתאריכים 15-16.11
לפנייה לכתב/ת 
