"קדמו את פרויקט 'שומרי סף' לקשישים לזיהוי מצבי מצוקה"
בישראל כיום יש 930 אלף מבוגרים מעל גיל 65. רישום האוכלוסין במשרד הפנים מדויק כדי לספק מידע היכן גרים הקשישים לשומרי סף מתנדבים, במטרה שיפיגו את בדידות הקשישים או לפחות ידווחו על מצבם. ככל שהממשלה תחל בפרויקט לאומי מקיף מוקדם כלפי הקשישים כך היא תוכל להתמודד בעתיד עם בעיות הגיל, בדידות ונושאים רפואיים, טוב יותר
בתחילת 2017 החליט משרד הבריאות להכשיר 130 אלף "שומרי סף" שיטפלו בקבוצות סיכון חברתיות ביניהם קשישים - החלטה שיישומה בישראל מתמהמה.
גם קידום נושא הסיעוד לאחרונה אינו נותן פתרון לזקנים בודדים. שומרי הסף נבנתה על בסיס רעיון תוכנית של ארגון הבריאות האמריקאי (NHI) שנקרא "THE GATE KEEPERS", שפועלת כבר 11 שנה ופרוסה בכל המדינות בארה"ב.
כ-50 אלף מתנדבים ועוד כ-200 אלף עובדי שלטון מקומי בדרגים שונים, עברו הכשרה מקצועית בסיסית לזיהוי מצבי מצוקה בקרב קשישים. בשיטה האמריקאית שומר הסף פועל בעילום שם ומדווח לנציגויות הרווחה הקהילתיות.
אלה שולחות עובדים סוציאליים שמבצעים ביקור בית לאבחון מצבו האמיתי של הקשיש. התוכנית האמריקאית נותנת דגש נוסף של מאבק בבדידותם של הקשישים. בדידות כידוע היא אחת הבעיות הקשות של הקשישים שמובילה במקרים רבים לדיכאון והדרדרות במצב הבריאותי.
בישראל כיום יש 930 אלף מבוגרים מעל גיל 65. רישום האוכלוסין במשרד הפנים מדויק כדי לספק מידע היכן גרים הקשישים לשומרי סף מתנדבים, במטרה שיפיגו את בדידות הקשישים או לפחות ידווחו על מצבם. עצם יצירת קשר עם הקשישים היא הקלה על בדידותם. בקרב הקשישים החיים בבתיהם ישנם גם עריריים ואצלם הבדידות יותר מסוכנת.
בקבוצת הקשישים נמצאים גם ניצולי שואה בני 85 ומעלה הגרים ברובם לבד. בנוסף, ישנם גם עולים מבוגרים שהגיעו לישראל אחרי גיל 60 וחלקם חי בעוני. בישראל משרדי הממשלה לא נוטים באופן תמוה לשתף במידע את המשרדים האחרים.
תקצוב ראוי של פרויקטים לקשישים
שיתוף הפעולה נועד לנטר מידע ולהקל על האזרחים דבר שמשום מה תקוע שנים ואינו עובד כראוי. באוגוסט 2017 הודיעו משרדי המשפטים והשוויון האזרחי על השקת אתר תוכן (בשיתוף הג'וינט) שיספק מידע לציבור. מעבר לכך שיתופי פעולה בין המשרדים מועטים. שת"פ דיגיטליים כמו אתר התוכן אינם מחליפים את הצורך בעין פקוחה על ציבור הקשישים דבר שהבינו כאמור בארה"ב לפני שנים.
לחלק גדול מהקשישים אין גישה לדיגיטליזציה ולכן אתרי תוכן ספק תורמים למעקב אחר מצבם הפיזי והחברתי. גם תוכנית "ממשל פתוח" שנועדה לשתף את הציבור בתהליכי קבלת החלטות ממשלתיות שונות אינה מטפלת בקשישים.
פרויקטים לאומיים שהמדינה לוקחת על עצמה צריכים להיות מפורטים ומתוקצבים. כגרונטולוג ולשעבר מנכ"ל משרד ממשלתי, ראיתי כותרות על פרויקטים לאומיים לסיוע לניצולי השואה, תזונה לקשישים, שומרי סף ונוספים, שהוכרזו בקול רם בפרסומים. חלקם שקעו באפרוריות בהמשך בגלל מחסור תקציבי או בעיות בשיתוף פעולה בין משרדי הממשלה.
תוחלת החיים בישראל נמצאת בעלייה מתמשכת ולכן מספר הקשישים יצמח בעתיד ויגיע בשנת 2030 (למ"ס) לכ -15% מהציבור. ככל שהממשלה תחל בפרויקט לאומי מקיף מוקדם כלפי הקשישים כך היא תוכל להתמודד בעתיד עם בעיות הגיל, בדידות ונושאים רפואיים, טוב יותר.
תוכנית שומרי הסף מאורגנת ומתוקצבת יכולה להיות צעד ראשון לתשומת לב מהותית ומכבדת בנושא.
ד"ר אבי ביצור, ראש לימודי הזיקנה, בית המדרש, הפקולטה לחינוך, מכללה אקדמית בית ברל, מנכ"ל המשרד לענייני גימלאים לשעבר
לפנייה לכתב/ת 
