מפת החצבת נחשפת: כמה חולים יש בעיר שלכם?
כמעט מחצית מהישראלים שחלו השנה בחצבת מתגוררים בירושלים. לצד הבירה מובילות את רשימת התחלואה הערים בית־שמש, צפת ובני־ברק. החולה הצעיר ביותר: תינוק בן שלושה שבועות אושפז בסוף השבוע לאחר שנדבק בחצבת מאמו
תשעה חודשים אחרי שהחלה התפרצות מגפת החצבת בישראל, משרד הבריאות מפרסם לראשונה את נתוני התחלואה לפי יישובים (עד כה פורסמו הנתונים לפי אזורים בלבד). מהנתונים עולה כי מתוך 2,040 חולים שדווחו עד היום, בירושלים נרשם המספר הגבוה ביותר - 874 חולים, בבית־שמש נרשמו 266 חולים ובצפת 149 חולים. בבני־ברק דווח על 97 חולים, ובביתר־עילית חלו בחצבת 95 תושבים.
מהנתונים עולה עוד כי בתל־אביב, שהיא העיר השנייה בגודלה בישראל מבחינת מספר תושבים, נרשמו 52 חולים בחצבת, בעוד שביישובים קטנים כמו אור הגנוז, יישוב קהילתי של חוזרים בתשובה בצפון המונה כ־600 תושבים בלבד, נרשמו 22 חולים, ובקריית יערים, יישוב דתי־חרדי ליד ירושלים המונה פחות מ־5,000 תושבים, חלו 19 מהתושבים בחצבת. מנתוני משרד הבריאות עולה כי בין היישובים שבהם נרשם מספר גבוה של חולים יש לא מעט יישובים שבהם אוכלוסייה דתית וחרדית גדולה.
שיעור ההתחסנות הכללי בישראל עומד על יותר מ־97%, מה שהביא לכך שביישובים גדולים רבים נדבקו רק אדם אחד או שניים בחצבת. כך למשל בחיפה, העיר השלישית בגודלה, נרשמו שני חולים, ובראשון־לציון, העיר הרביעית בגודלה עם רבע מיליון תושבים, נרשמו רק ארבעה מקרים של תחלואה בחצבת.
בניסיון לעצור את התפשטות המגפה בירושלים הרחיבו בשבועות האחרונים את שעות הפתיחה של מרפאות טיפת חלב בעיר, על מנת לאפשר להורים להגיע ולחסן את ילדיהם. בנוסף, בהוראת סגן שר הבריאות יעקב ליצמן נשלחו לשכונות החרדיות ניידות ייעודיות הפועלות לחיסון התושבים. אפילו רבנים, ובראשם הרב הראשי הספרדי, הצטרפו לקריאה של ליצמן ושל משרד הבריאות ופירסמו פסקי הלכה הדורשים מהציבור ללכת ולהתחסן. כמו כן הוחלט על תוספת תקני אחיות במחוז ירושלים ועל הגבלת כניסת מבקרים לא מחוסנים למחלקות רגישות בבתי־החולים.
"עלייה דרמטית במודעות הציבורית להתחסן"
הבוקר (ב') צפויה הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת לקיים דיון בנושא מוכנות משרד הבריאות לבלימת מגפת החצבת. "רשמנו הישג מיוחד בתגבור ההתחסנות לחצבת בכל היישובים המובילים, ובמיוחד בקרב מגזרים", אמר אתמול סגן השר ליצמן. "אני שמח על העלייה הדרמטית במודעות הציבורית לחשיבות ההתחסנות, וזאת הודות לעבודה המאומצת של הצוותים הרפואיים שלנו. עדיין יש מקום לתגבור נוסף, ואני קורא להתחסנות כלל האוכלוסייה על מנת למנוע התפרצות המחלה".בעמותת "מדעת", הפועלת להעלאת המודעות לבריאות מושכלת, מסבירים שהחיסונים מאפשרים להגן גם על פרטים באוכלוסייה שאינם מחוסנים, תופעה הקרויה "חיסון העדר". כך, תינוקות שעוד לא חוסנו, אנשים עם מערכת חיסונית לקויה, זקנים שמערכת החיסון שלהם נחלשה, ואפילו אנשים שבוחרים שלא להתחסן במכוון, זוכים להגנה מפני מחלות בזכות "חומת המגן" שיוצרים סביבם אלה שכן התחסנו. ככל שיותר אנשים לא יתחסנו - מעצלנות או בשל התנגדות אידיאולוגית - כך תיסדק חומת המגן ומספר החולים והנדבקים יגדל.
מנתוני משרד הבריאות עולה כי קבוצת הגיל שבה נדבקים הכי הרבה בחצבת היא ילדים בגילאי שנה עד ארבע - 614 חולים. בגילאי 5–9 דווח על 399 חולים, ובקרב בני 10–19 נרשמו 265 חולים. 358 תינוקות נדבקו בחצבת לפני גיל שנה.
בסוף השבוע אושפז בבית־החולים "מעייני הישועה" בבני־ברק החולה הצעיר ביותר שנדבק עד היום בחצבת בישראל - תינוק בן שלושה שבועות. התינוק נדבק מאמו, שלא חוסנה וחלתה בעצמה כשהיה בן שבוע בלבד. ככל הנראה האם נדבקה מבן משפחה אחר. מצבו של התינוק יציב.
"חצבת בגיל כה רך היא נדירה", אומר פרופ' אלי סומך, מנהל אגף הילדים בביה"ח ומומחה למחלות זיהומיות. "בספרות המקצועית יש רק דיווחים מעטים על תחלואה בגיל הזה, מאחר שרוב התינוקות מוגנים על ידי נוגדנים שעברו מהאם לקראת הלידה ובדרך כלל גם לא חשופים לסביבה".
לפנייה לכתב/ת 
