אונקולוגיה פולשנית: אבחון וטיפול יעילים לחולי סרטן
ענף אונקולוגיה פולשנית עוסק באבחון ובטיפול בגידולים סרטניים שונים תוך שימוש באמצעי הדמיה שונים. באיזה מקרים הוא יעיל ולמי הוא מתאים?
בשיתוף אסותא
ענף האונקולוגיה הפולשנית הפך בשנים האחרונות למרכזי וחשוב בטיפול בחולי סרטן. לצד טיפולים ביולוגים חדשניים - מספק ענף האונקולוגיה הפולשנית פתרונות חדשניים וממלא תפקיד מרכזי בשיפור הטיפול בחולים סרטן.
אונקולוגיה פולשנית היא תת תחום של הרדיולוגיה הפולשנית, העוסקת באבחון ובטיפול בגידולים סרטניים שונים, תוך שימוש באמצעים פולשניים תחת הנחיית דימות. יותר ויותר אונקולוגים וכירורגים העוסקים בטיפול בחולי סרטן, משתפים פעולה עם רדיולוגים פולשניים, שיש להם ניסיון וידע בפעולות אונקולוגיות פולשניות, כדי לשלבם בתוכנית הטיפול בחוליהם.
לדבריו של ד"ר זיו נאמן מאסותא, "אונקולוגיה פולשנית היא תחום המתפתח בשני העשורים האחרונים ולמעשה, היא היכולת שלנו לטפל במספר סוגי סרטן בשיטות המחליפות ניתוח. יש מצבים מסוימים בהם החולה מנוע מלהיכנס לחדר הניתוח, למשל אם המצב הכללי הבריאותי לא מאפשר, אם החולה סובל ממחלות נוספות כמו מחלות לב או ריאות, אפילו אם ההתפתחות הגידולית אינה מאפשרת ואז יש בידינו מענה המהווה תחליף אמיתי לניתוח מבחינת תוצאות, שיפור איכות החיים ולעיתים אף ריפוי".
פרופ' אלי עטר מאסותא מוסיף ומסביר שמדובר בהליך שמטרתו להחליף ניתוח אשר מראש ידוע כפחות יעיל. "אם הניתוח מרפא אז כמובן שהוא עדיף, אבל אם מדובר בניתוח שלא ברורה מהי יעילותו, עדיף לנקוט בהליכי האונקולוגיה הפולשנית בגלל שבמקרים האלה אפשר להאט, לעצור או לרפא את הגידול".
נאמן ועטר מדגישים כי מדובר בסוגי טיפולים המשתנים בין גודל הגידול, סוגו ומיקומו. לרוב, מדובר בסוגי סרטן הפוגעים באיברים פנימיים כמו למשל הכליות, כבד, ריאות, עצמות חלל הבטן ורקמות רכות. בשנים האחרונות אגב, התחילו לטפל גם בסרטן השד.
ההליך יכול להתבצע בהרדמה כללית אך גם בהרדמה מתונה, בה הנבדק נושם בכוחות עצמו, מגיב לשאלות וממלא פקודות אך בטשטוש. לרוב, אחרי סיום הטיפול הוא אינו זוכר מה קרה תוך כדי. הטיפולים קצרים, לרוב אינם מחייבים אשפוז של לילה ובדרך כלל השחרור הוא תוך פחות מ-24 שעות.
סוגי הטיפולים
השיטות הללו מנצלות למעשה את אמצעי ההדמיה המתקדמים, כדוגמת אולטרסאונד, CT וגם חדרי הצנתור. מטרת ההליך היא להיכנס לתוך האיברים הפגועים, להכנס לעורקים המזינים את הגידול ולעשות שם טיפול מקומי עם אמצעים מתקדמים.
"דוגמה אחת היא חרוזים קטנטנים, מיקרוסקופיים, אותם אנחנו מתאימים כמה שעות לפני הניתוח", מסביר ד"ר נאמן. "אנחנו מטעינים אותם בחומר כימותרפי ומכאן השם, כימואמבולציה, ואז מעבירים את החרוזים דרך העורקים שמזינים את הגידול, לאותו גידול. אנו משאירים את החלקיק הזעיר שם והוא, מפיץ את הכימותרפיה בצורה נקודתית".
הם מוסיפים כי היתרון המשמעותי בטיפול הוא שכך, רק הגידול נחשף למינונים גבוהים של כימותרפיה, מה שמונע סיכון למח העצם, למעיים וכמובן לתופעות הלוואי.
ד"ר נאמן מונה שיטה נוספת, חרוזים אותם מטעינים בחומרים רדיואקטיביים בקרינת בטא, הידועים כמתאימים למקרים של גידולי כבד, גרורות בכבד, דרכי מרה בכבד או גרורות של סרטן הלבלב בכבד. ההליך הזה נקרא רדיואמבולציה.
"שיטה נוספת היא כזו שמאפשרת להכניס מחט דרך העור והרקמות ישירות אל איבר המטרה, להעלות את הטמפטורה באמצעות אמצעים תרמיים למעל 100 מעלות ואז למעשה לצרוב את הרקמה. אם לא דרך טמפרטורה, ניתן גם דרך גלי רדיו המאפשרים שחרור אנרגיה סביב המחט לכ-120 מעלות. כך אפשר לטפל בכתרים של גידולים עד ארבעה סנטימטרים בבטחה", הוא מסביר.
טכנולוגיה נוספת עובדת על גלי מיקרו - ממש כמו במיקרוגל הביתי לעלייה תרמית של 150-160 מעלות. אגב, קיימת גם שיטת הקפאת גידולים, המתאימה לרוב לגידולים ראשוניים, גרורות בכבד ובעיקר בגידולי כליה. "הטיפול מקל מאוד על הכאבים ומונע משברים פתולוגיים בחולים אונקולוגיים עם מחלה ראשונית או גרורתית בעצמות", הוא מסביר.
טיפולי אונקולוגיה פולשנית בילדים
פרופ' עטר מספר על מקרה שבו הגיע ילד בן 10 עם גידול שפיר שלא הפסיק להתפתח. הוא מסביר שבדרך כלל, גידול שפיר מגיע לגודל מסוים ועוצר מבלי לשלוח גרורות. במקרה הזה, לא כך היה הדבר. לאחר שהבינו שניתוח וכימותרפיה כללית אינן יעילות, הוחלט לטפל בו באמצעות אונקולוגיה פולשנית. "באמצעות צנתור נכנסנו לתוך העורקים שהזינו את הגידול וחסמנו אותם עם כימו, מה ששיפר משמעותית את הגדילה".
סיפור הצלחה הוא עם ילדה ירדנית שהגיעה לפרופ' עטר עם גידול בגודל של כדורגל בבית השחי. טיפולים אחרים לא הצליחו לעזור וכך, בארבעה סבבים בלבד של טיפול אונקולוגי פולשני נעלם הגידול. "היתרון הגדול במקרה הזה שהטיפול לא סוגר את האופציה לחזור לטפל וניתן לקיים טיפולים ללא הגבלה, שלא כמו ניתוח, שלא מאפשר לבצע חתכים בעור ובאיברים הפנימיים ללא הגבלה".
פרופ' עטר וד''ר נאמן מדגישים כי מדובר כאן על הליך שלא תמיד מציע ריפוי. "היתרון שלנו הוא שבאמצעים מינימליים, נוכל להכניס מחט לטפל באותה גרורה שוב ושוב ללא הגבלה, עד שנצליח לצמקה למשל לגודל שכן מאפשר ניתוח, או למשל במקרה של ריאות לטפל באונה אחת ולכרות את השנייה.
"השימוש בפעולות האלה גדל כל הזמן, כשיש חולה אונקולוגי עם כמה אפשרויות, אונקולוגיה פולשנית הפכה לאפשרות ממשית עבורו. הטיפול אינו תמיד מחליף דברים אחרים אך תדירות השימוש בו עולה ועולה והוא מוכיח את עצמו בהתאם", מסכם פרופ' עטר.
בשיתוף אסותא
לפנייה לכתב/ת 
