התקן תוך רחמי: האם הוא באמת פוגע בפוריות?
דווקא על אמצעי המניעה היעיל מכולם נוצרו מיתוסים שגורמים לנשים רבות לוותר עליו. רופאת נשים מסבירה מהם סוגי ההתקנים הקיימים, למה התקן תוך רחמי מומלץ גם לנשים שעדיין לא ילדו והאם התקן שכזה אכן גורם לזיהומים ומחלות
נשים רבות מעוניינות באמצעי למניעת היריון שיאפשר להן הגנה מקסימלית ולא יחייב אותן לזכור ליטול גלולה או להחליף מדבקה מדי יום. עבור אותן נשים, שמעוניינות בפתרון שיסיר דאגה מלבן וישתלב באורח החיים הלחוץ והתובעני, התקן תוך רחמי עשוי להוות פתרון אידיאלי.
בשנים האחרונות התפתח עולם אמצעי המניעה, עקב כניסתם של אמצעי מניעה חדשים ומשודרגים לשוק. אחד האמצעים שהופך לנפוץ יותר ויותר בקרב נשים ברחבי העולם הינו ההתקן התוך רחמי, בין היתר בעקבות הקטנת ממדיו הפיזיים; כנגזרת מכך, קיימת ירידה בגיל הממוצע בשימוש בהתקן תוך רחמי.
התקנים תוך רחמיים הם מאמצעי המניעה הבטוחים ביותר, שיעילותם עומדת על 99%-99.8% (בהתאם לסוג ההתקן). בעקבות נוחות ההתקן והבטיחות שלו, הוא נחשב לאחד מאמצעי המניעה הפופולריים בשוק, ונשים רבות אכן בוחרות בו כאמצעי מניעה. יחד עם זאת, ההחדרה של גוף זר לתוך הגוף גורמת גם לחששות ותהיות רבות.
לפניכן מדריך מפורט עם כל מה שצריך לדעת על שימוש בהתקן תוך רחמי.
סוגי ההתקנים הקיימים
כיום קיימים בשוק שני סוגים של התקנים תוך רחמיים: התקנים הורמונליים המכילים פרוגסטרון, והתקני נחושת. ההתקן ההורמונלי מפריש פרוגסטרון בכמות קטנה ומדודה. התקן זה מונע הריון על ידי מספר מנגנונים, כשהעיקרי ביניהם הינו הפיכת ריר צוואר הרחם לכזה שמונע כניסת זרעונים מהנרתיק לחלל הרחם . התקן מסוג זה בנוי ברובו מפלסטיק וצורתו הינה בצורת האות T.
בהתקני הנחושת, יוני הנחושת מונעים הפריה בעיקר על ידי חסימה של יכולת ההשתרשות של ביצית מופרית ברירית הרחם. התקנים מסוג זה בנויים מפלסטיק ונחושת, וברוב המקרים צורתם כצורת האות T. לאחרונה נכנס לשוק התקן לא הורמונלי בצורת כדור עשוי מניטינול ונחושת, המתאים את עצמו למבנה התלת ממדי של הרחם. מרבית סוגי ההתקנים מתאימים לתקופה של 5 שנים.
הליך ההתקנה של התקן תוך רחמי
לאחר התייעצות עם רופאת הנשים לגבי בחירת סוג ההתקן האידיאלי עבורכן, ההתקנה עצמה תתבצע במרפאת נשים רגילה וכל שנדרש לעשות זה להגיע עם ההתקן הנבחר (אצל מרבית הרופאים קניית ההתקן נעשית מראש, טרם התור שנקבע להתקנה עצמה).
הזמן המומלץ ביותר לקביעת תור להתקנה הינו לקראת סיום הווסת, בדרך כלל ביום הרביעי או החמישי, אך זה כמובן תלוי באורך הווסת של כל אישה. הליך ההתקנה אורך כמספר דקות בלבד ולעיתים יהיה מלווה בתחושת אי נעימות, אך לא ברמות כאב גבוהות. מי שסבילותה לכאב יחסית נמוכה, ניתן, לאחר התייעצות עם הרופאה, ליטול משככי כאבים כשעה טרם הכנסת ההתקן.
עוד כתבות:
הכירו: אמצעי המניעה היעיל ביותר שאתם לא מכירים
הרופאים ממליצים: במקום גלולות - התקן לנערות שמקיימות יחסים
כך תבחרי: איזה התקן הכי מתאים עבורך?
לאחר מספר שבועות תדרשו להגיע לצילום אולטרסאונד כדי לראות שההתקן אכן ממוקם נכון. מעבר לכך, מומלץ להגיע לביקורת פעם בשנה לבדיקת מיקום ההתקן. נשים שילדו צריכות להמתין בין ארבעה לשישה שבועות, בהתאם להמלצת רופאה, טרם התקנת ההתקן.
כיצד תדעי איזה סוג התקן מתאים לך?
למרבית הנשים לא תהיה בעיה לבחור כל אחד מההתקנים הקיימים בשוק. יחד עם זאת, לנשים שטרם ילדו למשל, מומלץ להשתמש בהתקנים המעט יותר קטנים. במקרים נדירים (אלרגיה לנחושת או תופעות לוואי מההורמונים למשל) יוחלט על ידי הרופאה על הימנעות מהתקן מסוים, ולכן שלב ההיוועצות עם הרופאה הוא הכרחי. נשים מניקות יכולות להשתמש בכל סוג התקן, לאחר התייעצות עם רופאה כמובן.
מתי לא ניתן להשתמש בהתקן תוך רחמי?
המקרים שבהם השימוש בהתקן תוך רחמי אסור הינם כאשר ישנו הריון או חשש להריון או אם קיימים ממצאים של תוכן שנשאר ברחם, כדוגמת שארית שלייה. גם אם ישנו דימום לא מובן ולא סדיר לא תתבצע התקנה, עד לטיפול בדימום. גם כאשר האישה חולה (מחלות כרוניות, כגון סרטן), אזי היא תתבקש לחכות עם ההתקנה לאחר שתחלים. פרט למקרים אלו ישנם עוד מקרים רפואיים נדירים בהם השימוש בהתקן הנו אסור ולכן בכל מקרה יש להיוועץ עם רופא מומחה בנושא.
תקופת ההסתגלות להתקן התוך רחמי
תקופת ההסתגלות משתנה מאישה לאישה ונמשכת בממוצע כשלושה חודשים. יש נשים שלא יזדקקו לתקופת הסתגלות כלל ויש נשים שירגישו מספר תופעות לוואי. בחלק מהמקרים חווה האישה לאחר ההתקנה שינוי במועד קבלת הווסת, הגברת הדימום, הכתמה קלה ולעיתים יופיעו דימומים בין וסתיים. בשימוש בהתקנים הורמונליים חלק מהנשים ירגישו הפחתה בכמות ובעוצמת הווסת עד להיעלמות הווסת לגמרי. במקרים קיצוניים, בהם ישנו דימום מאסיבי, כאבי בטן עזים, עיוותים או חום פתאומי, נדרש לגשת לרופא בהקדם האפשרי.
מה עושים בסוף התקופה?
כאמור, מרבית ההתקנים התוך רחמיים מתאימים לשימוש של 5-3 שנים ולאחר מכן נדרש להוציאם. הליך ההוצאה מחייב ביקור אצל רופאת הנשים, אורך מספר דקות בלבד ואינו מלווה בכאבים. לאחר ההוצאה ניתן להתקין התקן חדש ובמידה ומתוכנן היריון, ניתן לעשות זאת החל מהביוץ שלאחר הסרת ההתקן.
8 מיתוסים על התקן תוך רחמי
בעבר הסברה הייתה כי התקן תוך רחמי גורם לדלקות ברחם וליותר היריונות מחוץ לרחם, ונשים רבות פחדו להשתמש בו מחשש שתהיה להן בעיה להיכנס להיריון. סברה זו הופרכה לחלוטין, ואף על פי כן עד היום קיימים מיתוסים רבים סביב ההתקנים התוך רחמיים, חלקם נכונים יותר וחלקם קצת פחות:
התקן תוך רחמי פוגע בפוריות: לא נכון. מדובר באחד המיתוסים השכיחים ביותר בקרב נשים. למרות הסברה הרווחת, מחקרים רבים שיצאו בשנים האחרונות שללו והפריכו לחלוטין כי התקנים תוך רחמיים גורמים לבעיות פוריות, או מעכבים כניסה להיריון לאחר הוצאתם. יחד עם זאת, מחלות מין עלולות לפגוע בפריון, ולכן במקרה שיש בן זוג לא קבוע, מומלץ להשתמש בנוסף להתקן באמצעי מניעה כדוגמת קונדום.
התקן תוך רחמי אינו מיועד לנשים שטרם ילדו: לא נכון. זהו מיתוס שגוי לחלוטין הקיים גם בקרב חלק מהרופאים; יתרה מכך, ארגון בריאות האישה העולמי והישראלי ממליצים על שימוש בהתקן תוך רחמי הן לנשים שכבר ילדו, והן לנשים צעירות שטרם ילדו כקו מניעה ראשון עקב יעילותו הגבוהה. בשוק קיימים מספר התקנים המיועדים במיוחד לנשים צעירות שטרם ילדו וזאת הודות לגודלם וצורתם. כך למשל, קיים התקן תוך רחמי בעל מבנה כדורי, ללא קצוות חדים (בשונה מהתקנים אחרים), העלולים לגרום לגירוי ודקירה של דפנות הרחם והוא נחשב לאחד ההתקנים הקטנים ביותר בשוק.
התקן תוך רחמי יקר מאוד: לא מדויק. בהשוואה לאמצעי מניעה אחרים, התקן תוך רחמי אכן יעלה יותר בעת הרכישה לעומת אמצעי מניעה אחרים, אך מרבית ההתקנים בשוק מתאימים לשימוש של עד חמש שנים, ולכן אם פורסים את התשלום על פני כל התקופה, ההתקן הוא דווקא מאמצעי המניעה הפחות יקרים בשוק.
התקן תוך רחמי מעלה את הסבירות להיריון חוץ רחמי: לא נכון. באופן כללי הסיכוי להיכנס להיריון עם התקן תוך רחמי הוא הנמוך ביותר מבין כל אמצעי המניעה ורמת היעילות שלו נעה בין 99%-99.8% (תלוי בסוג ההתקן). יחד עם זאת, במקרים נדירים מאוד שבהם האישה נכנסה להיריון למרות הימצאות ההתקן ברחמה, קיימת שכיחות של שני שליש להיריון חוץ רחמי.
התקן תוך רחמי גורם לזיהומים ומחלות: לרוב לא נכון. זיהומים בעת השימוש בהתקנים תוך רחמיים הנם נדירים מאוד ובמידה שהם קורים, זה בסמוך להחדרה. חשוב לציין שאחוז קטן מהנשים מועדות לזיהום, ולכן כדאי להימנע מהתקן בנשים אלו. בנוסף בזמן הכנסת ההתקן נעשות פעולות ע"מ להפחית את הסיכון לזיהום.
ההתקנה והוצאת ההתקן כואבת מאוד: לא נכון. אמנם כאב הוא דבר סובייקטיבי ומשתנה בין אישה לאישה, אך מרבית הנשים מדווחות כי למרות שהליך ההתקנה מלווה לעיתים בתחושת אי נעימות כזו או אחרת, הליך החדרת ההתקן והוצאתו, שנמשכים דקות ספורות בלבד, מדורגים במקום נמוך בסולם הכאב. במקרה שידועה רגישות מוגברת לכאב ולאחר התייעצות עם רופא, ניתן ליטול משכך כאבים כשעה טרם ההתקנה או ההוצאה.
תקופת ההסתגלות להתקן אורכת זמן: נכון לגבי חלק מהנשים. זמן ההסתגלות להתקן משתנה בין אישה לאישה ונע בין הסתגלות מלאה להתקן כבר מהרגע הראשון לבין מספר חודשים (הממוצע הוא שלושה חודשים). במקרים נדירים בהם הרופא יראה כי האישה לא מצליחה להסתגל להתקן, אז יוחלט על החלפתו, או מעבר לאמצעי מניעה אחר.
יש נשים שאסור להן להשתמש בהתקן תוך רחמי. נכון. ישנם מקרים חריגים שבהם לאישה אסור להשתמש בהתקן מסוג כזה או אחר. למשל במקרים של אלרגיה לנחושת, או כאשר ישנו חשד להיריון או בזמן היריון, תגובות הורמונליות קיצוניות, מחלה או חשד להימצאות תוכן ברחם. בכל מקרה יש להיוועץ עם רופא מומחה בנושא.
ד"ר תמר שלם היא מומחית לרפואת נשים