תביעה: המעקב אחר ההיריון היה רשלני - התינוק נולד עם 6 אצבעות
הורים לילד שנולד עם תסמונת גנטית קשה, שהלוקים בה סובלים בין היתר מפיגור שכלי ומריבוי אצבעות, תובעים את קופ"ח כללית וביה"ח הדסה בטענה כי המעקב אחר היריון הנתבעת היה רשלני. בין היתר טוענים התובעים כי הם לא הופנו לייעוץ גנטי חרף הקירבה המשפחתית ביניהם ובניגוד להוראות משרד הבריאות
ההורים דורשים לפצותם בסכום של יותר מ-2.5 מיליוני שקלים.
בית המשפט העליון דחה בשבוע שעבר ערעור של הנתבעות שטענו כי יש למחוק את התביעה מחמת התיישנות.
על פי הנטען בכתב התביעה, אשר הוגשה על ידי עורכי הדין אבי לוטן ואסף שפירא, ההיריון של בני הזוג היה היריון בסיכון גבוה בשל קירבה משפחתית בין בני הזוג ובשל היסטוריה של מומים מולדים במשפחתם. חרף גורמי סיכון אלה ובניגוד להנחיות משרד הבריאות, בקופת חולים כללית ובבית החולים הדסה נמנעו לשלוח את התובעים לייעוץ גנטי בתחילת ההיריון.
בכתב התביעה מפורט כי בבדיקת אולטרסאונד שבוצעה לאישה בשבוע ה-30 להריונה נמצא כי לעובר יש כליות גדולות מהרגיל. "למרות מספר רב של בדיקות אולטרסאונד חוזרות שאיששו את הממצא, לא נערך כל דיון במשמעותו ולא הוסברו לאישה ההשלכות האפשריות", מתואר בתביעה.
מומחה מטעם התובעים מציין כי למרות שבמשפחתה של התובעת יש היסטוריה של פיגור שכלי ובעיות ראייה, לא הופנתה האישה לסקירה מורחבת של מערכות העובר, בדיקה שהייתה מגלה בסבירות גבוהה כי יש לעובר 6 אצבעות בכף הרגל. גילוי ריבוי האצבעות, כך טוענים הורי הנער, היה מוביל לאבחנת התסמונת הגנטית.
"אולטרסאונד של האצבעות היה מוביל לאבחנת התסמונת"
המומחה לגינקולוגיה ואולטרסאונד גינקולוגי מציין בחוות דעת שצורפה לתביעה כי "האישה לא נשלחה לייעוץ גנטי בתחילת ההיריון בניגוד להנחיות מפורשות של משרד הבריאות. לו היה מתבצע ייעוץ זה היו מגלים את הפרטים במשפחה אשר להם סימנים מובהקים של התסמונת. נוכח מידע זה היו מפנים את האישה לסקירת מערכות מוקדמת, בה היה ניתן לגלות את האצבע השישית ברגל, ולהפנות לבדיקות גנטיות לאישוש האבחנה".
המומחה מוסיף ומתאר כי רופאי האישה התרשלו בכך שלא הפנו אותה לסקירה מכוונת של אצבעות הגפיים לאחר הגילוי כי העובר סובל מכליות מוגדלות. סקירה זו, כך על פי הנטען, הייתה מגלה את האצבע העודפת ברגל ומובילה לאבחנת התסמונת. "נגד כל היגיון בסיסי ונגד הפרקטיקה המחייבת, הצוות הרפואי המשיך במעקב אחר הכליות, ללא שהתקיים כל דיון במשמעות האפשרית של ממצא זה", נכתב בחוות הדעת.
כאמור, חרף הנחיות משרד הבריאות, המחייבות שליחת בני זוג בעלי קרבה משפחתית לייעוץ גנטי בתחילת ההיריון, התובעת הופנתה לייעוץ רק בשבוע ה-32, לאחר אבחנת הכליות המוגדלות. הייעוץ, שבוצע בבית החולים הדסה, העלה ארבעה סימנים המעידים על כך שהועבר סובל מהתסמונת. חרף סימני האזהרה, בייעוץ הגנטי לא הועלה החשד כי העובר לוקה בברדט-בידל ולבני הזוג לא ניתנו המלצות לביצוע בדיקות נוספות.
"נמנעה מההורים האפשרות לקבל החלטה מושכלת"
"על כללית שירותי בריאות ועל בית החולים הדסה לפצות את התובעים על כך שמנעו מהם מידע אשר היה מסייע בידם לקבל החלטה מושכלת על המשך ההיריון או הפסקתו", נכתב בתביעה שהגישו עו"ד לוטן ועו"ד שפירא.
בנם של התובעים, כך מתואר בתביעה, סובל מאיחור התפתחותי, ליקויי ראייה קשים, קשיים מוטוריים, הפרעות אנדוקרינולוגיות, השמנת יתר ועוד.
מטעם כללית שירותי בריאות נמסר בתגובה: "מפאת חיסיון רפואי, אנו מנועים מלמסור מידע באשר לטיפול רפואי שניתן. התייחסות נרחבת לטענות המשפחה תובא בפני בית המשפט".
מטעם הדסה נמסר בתגובה כי "מדובר במקרה שארע לפני כ-14 שנה, בשנת 2004. הדסה תגיב בבית המשפט".
לפנייה לכתב/ת 
