כך אימוני כושר ממושכים פוגעים בחשק המיני של גברים
מתאמנים למרתון? משקיעים שעות באימונים אירוביים? זהירות, זה עלול לפגוע לכם בחיי המין. מדוע דווקא פעילות שידועה כבעלת מגוון יתרונות בריאותיים מביאה לירידה בחשק המיני וכיצד ניתן למנוע
כבר מזמן ידוע שריצה או כל פעילות גופנית אירובית ממושכת אחרת תורמת באופן משמעותי לבריאותנו - הן הגופנית והן הנפשית. פעילות אירובית מוסיפה בממוצע כ-5 שנים לתוחלת החיים, מפחיתה את הסיכון לתחלואה במגוון רחב של מחלות, משפרת את מצב הרוח, מונעת דיכאון ומפחיתה לחצים ומתחים.
כתבות נוספות:
יעיל או לא? כל האמת על תרגול על משטחים לא יציבים
בלי לצאת מהבית: אימון כושר מול מאמן אישי בסמארטפון
לזכר משפחתו: יאיר בן ה-74 חצה את שביל ישראל בריצה
גם בפן המיני יש לה השפעה חיובית - נמצא שפעולת אירובית מתונה בקרב נשים וגברים משפרת את התפקוד המיני וגורמת לעלייה בחשק המיני - "הליבידו". בכך היא מבטיחה חיי מין פעילים יותר לכל מי שדואג להיות פעיל.
בשנים האחרונות העלייה בפופולאריות של אימוני סיבולת ממושכים כמו ריצות מרתון, אולטרה מרתון ורכיבה על אופניים מביאה רבים להקדשת שעות רבות של אימונים, הדורשים בממוצע עבודה של בין 6-10 שעות שבועיות. עלייה זו אמנם מבורכת אך גם היא לא חפה מהשלכות. מסתבר שאינטנסיביות כזו של אימונים דווקא מביאה לירידה בחשק המיני בקרב גברים בכל הגילים.
מחקר שהתפרסם לאחרונה במגזין Medicine & Science in Sports & Exercise עקב אחר כ-1000 גברים אשר ביצעו פעילות גופנית ברמות שונות. המחקר מצא קשר ישיר בין כמות האימונים השבועית לבין החשק לקיים יחסי מין.
בעוד שפעילות גופנית של כ-4 שעות שבועיות הייתה קשורה לעלייה ברצון לקיים יחסי מין, הרי ככל שנשאלים במחקר דיווחו על שעות אימון רבות יותר במהלך השבוע, מעל 10 שעות, כך הם דיווחו במקביל על ירידה ברצון לקיים יחסי מין. לדוגמא: מתוך 20% מהמתאמנים בהיקף גבוה שאובחנו כבעלי חשק מיני נמוך כ-68% מהנשאלים היו רצי מרתון.
תופעה זו מעט מפתיעה. זאת מפני שבדרך כלל אנשים שמתאמנים באופן סדיר הם בעלי כושר גופני טוב, משקל תקין ומראה צעיר - מאפיינים שבדרך כלל תורמים לחיי מין פעילים. מה גם שמבחינה חברתית קבוצות האימון הפופולאריות מהוות בסיס ליצירת קשרים חברתיים והיכרות בין גברים ונשים.
מתברר שתופעה פיזיולוגית זו שנקראת The Exercise Hypogonadal Male Condition נחקרת כבר מספר שנים. אם עד לאחרונה היה מקובל שפעילות גופנית אינטנסיבית עלולה לגרום לפגיעה רק בתפקוד ההורמונאלי של נשים, עם בעיות כמו הפרעות אכילה, עצירה של המחזור החודשי וירידה בצפיפות העצם, עתה מתברר שכ-20% מכלל הגברים אשר מבצעים פעילות גופנית אינטנסיבית יסבלו מרמות נמוכות של ההורמון הגברי טסטוסטרון.
הסיבה המדויקת טרם התגלתה
הורמון הטסטוסטרון נוצר ומופרש באשכים תחת בקרה של המערכת ההורמונאלית במוח ולו השפעות מטבוליות כלליות האופייניות לגברים כמו בניית מסת השריר ומסת העצם, השפעה על תהליכי ייצור הזרע, ואף גם השפעה על סממני המין הגברי כמו צמיחת שיער הגוף.
בנוסף הוא בעל השפעות פסיכולוגיות שונות שאחת הבולטות שבהן היא השפעה על הליבידו, שאחראי על הרצון לקיים יחסי מין ועל הדחף המיני. שכן יש קשר בין רמתו של ההורמון בגוף לבין הרצון לקיים יחסי מין לאורך כל מעגל חייו של הזכר - החל מגיל ההתבגרות שבו רמות ההורמון מתחילות לעלות ונשארות גבוהות, עד לירידה הדרגתית בגיל המתקדם.
הסיבה המדויקת לירידה ברמות הטסטוסטרון עדיין לא ידועה. יתכן שלצד ההשפעות החיוביות הרבות של האימון הגופני ישנן מערכות גוף אשר אימון אינטנסיבי מביא לפגיעה לתפקודן. אחת המערכות האלה היא המערכת ההורמונאלית.
יש הטוענים שמדובר בתגובה פיזיולוגית כחלק מתהליך האימון, שבאה לעזור לגוף לבצע את המאמצים הממושכים. שכן ירידה בהפרשה של הורמון הטסטוסטרון גורמת לשיפור בתפקוד הלב על ידי מניעה של היצרות בעורקים וכך היא מפחיתה משמעותית את הסיכון ללקות בהתקפי לב.
בנוסף ירידה בהפרשת ההורמון לאורך זמן מביאה לירידה במסת השריר. כלומר, הגוף "נפטר" ממסת שריר לא רצויה בעיקר באזור הפלג גוף העליון על מנת לאפשר לו לרוץ ביתר קלות.
עם זאת יש להבין שרמות טסטוסטרון נמוכות אינן רק בעלות השפעה פסיכולוגית, אלא גם עלולות לפגוע ישירות בתפקוד הגופני: לדוגמא ירידה בתהליכי ייצור הזרע, שעלולה להוביל לפגיעה בפוריות וגם להביא לסיכון מוגבר לסבול מירידה בצפיפות העצם, תופעה שאופיינית בעיקר לרוכבי אופניים מקצוענים.
כיצד ניתן לטפל בירידה ברמות הטסטוסטרון? הדרך הטובה ביותר היא מניעה. הירידה לא מתרחשת בנקודת זמן ספציפית, אלא באופן הדרגתי לאורך מספר שנים של אימונים. מסיבה זו קבוצת הרצים במחקר שהשלימה מעל 6 ריצות מרתון הייתה בסיכון הגבוה ביותר לירידה בחשק המיני.
חשוב לשלב בתוכנית האימונים ובעיקר לאחר תחרויות פרקי זמן ארוכים של מנוחה או אימונים בעצימות נמוכה של מספר חודשים על מנת לאפשר למערכת ההורמונאלית להתאושש. בנוסף, מומלץ לשלב פעמיים בשבוע אימוני התנגדות בעצימות בינונית אשר מביאים להפרשה מוגברת של טסטוסטרון.
הכותב הוא פיזיולוג ופיזיותרפיסט, מכון פיזיולייף בהרצליה לשיקום פיזיותרפיה וכושר אישי
רוצים לדעת למה נתפסות הרגליים אחרי ריצה?
לפנייה לכתב/ת 
