נחירות: מתי זה מסוכן - ומה הטיפולים האפשריים
זו התופעה השכיחה ביותר אצל גברים, ובעיקר מי שסובל מהשמנת יתר או מעשן. היא אולי לא מפריעה לנוחר, אבל פוגעת משמעותית בשינה של שאר בני הבית, ולפעמים גם מאלצת שינה בחדרים נפרדים ואפילו פרידה. מתי הנחירות עלולות להעיד על סכנה רפואית, ומה הטיפולים האפשריים?
אם גם אתם סובלים בלילות מקולות הנחירות שבוקעים מגרונם של בני או בנות הזוג, אתם לא לבד: זו אחת ההפרעות השכיחות ביותר שלא רק שפוגעת משמעותית באיכות השינה של שאר בני הבית, אלא שלעיתים מעידה על בעיה בריאותית. אז למה זה קורה, ומתי צריך לפנות לייעוץ רפואי?
על פי ההערכות, אחד מכל 3 גברים ואחת מכל 4 נשים נוחרים כל לילה או לפחות כמעט כל לילה. למה זה קורה? השינה כוללת ריפיון שרירים. מדובר לא רק בשרירי הצוואר, הגב, הגפיים והעפעפיים שצונחות מטה, אלא גם בשריר הלשון הצונח לאחור יחד עם שרירים נוספים בגרון ובצוואר. בשעה שאנו שואפים ונושפים, האוויר חולף מבעד לרקמות הרפויות, וגורם להם להתנודד, תנודות המשמיעות צלילים. אלה הן הנחירות.
כמה גורמים מגבירים את הסיכון לסבול מנחירות, אחד מהם הוא השמנת יתר. במצב כזה, ישנה יותר רקמה שומנית בבסיס הלשון ובחלק העליון של הגרון, התופסים יותר מקום ולעיתים דוחקים שרירים ומצרים עוד יותר את מעבר האוויר.
גם שתיית אלכוהול עשויה לגרור לריפיון שרירים בדרכי האוויר, כך שכניסת ויציאת האוויר מלווה באותן רעידות הגורמות לקול הנחירה. תופעת הנחירות שכיחה מאוד אצל מעשנים, בעקבות תהליכים דלקתיים ובצקתיים בלוע ובצוואר.
קיראו עוד:
מחקר: נוחרים בלילה? הסיכון שלכם לשבץ מוחי עולה
בלי ניתוח: 7 דרכים להפסיק לתמיד את הנחירות
7 צמחי מרפא שיגרמו לך להפסיק לנחור בשינה
לנחירות יש גם סיבות רפואיות. אחת מהן היא סטיית מחיצת אף. המחיצה מפרידה בין הנחיריים. כאשר קיימת סטייה שלה, ישנה חסימה של כניסת ויציאת האוויר דרך האף, הגברת לחץ במעבר האוויר וקולות נחירה.
נחירות אופייניות גם למי שסובל מצניחה של הענבל – אותה רקמה רירית התלויה במעמקי הלוע. כאשר הענבל ארוך או רפוי, הוא מגביר את הסיכון לנחירות.
גם לגיל יש תרומה משמעותית לנחירות: במהלך השנים הרקמות הופכות למתוחות פחות והשרירים נעשים רפויים יותר. בעוד שבזמן ערנות קיים מתח שרירים מספיק כדי למנוע את התמוטטות צינור האוויר, בעת השינה השרירים נעשים רפים יותר והרקמות צונחות. אז בא לידי ביטוי רעש הנחירה.
לשון גדולה היא סיבה נוספת לחסימת מעבר האוויר וליצירת רעש הנחירה. גם מחלות שבהן קיימות חולשת שרירים או חולשה של הסיבים האלסטיים תורמות לנחירות, כמו גם מחלות שבהן קיימת השמנה ניכרת, למשל עקב טיפול ממושך בסטרואידים, תת תפקוד של בלוטת התריס ועוד.
בעבר גם היה מקובל לחשוב שאף סתום הוא גורם נחירה משמעותי, אך התברר שאף סתום כגורם יחיד לא מהווה גורם משמעותי בהפקת רעש הנחירה. פתיחת מעברי האף עשויה להפחית ב־10% את עוצמת הנחירה, אך לא פותרת את הנחירות עצמן.
מתי הנחירות מסוכנות?
האם נחירות מסוכנות? במרבית המקרים לא, לפחות לא לנוחר עצמו. אבל בעניין זה ישנם כמה יוצרי דופן. מחקר משנת 2016 שפורסם בכתב העת Sleep and Breathing מצא שנחירות בשילוב של דום נשימה בשינה נמצאו קשורים לסיכון כפול למחלות לב וכלי דם כמו התקף לב או שבץ מוחי.
למה? משום שנחירות ודום נשימה עלולים לגרום לירידה בחימצון הרקמות, מה שעלול להוביל לאיזון לחצים לא תקין בריאות, נזק לכלי הדם, ולחסימת העורקים.
איך אפשר לזהות שמדובר בדום נשימה ולא בנחירות? לרוב דום נשימה נבדל מנחירות בכך שהוא נמשך 3 שניות או יותר (לרוב 10 שניות בכל הפסקת נשימה), במהלכן הסובל מדום נשימה מפסיק לנשום לחלוטין.
מצב כזה דורש בדיקה במעבדת שינה, והטיפול כולל מכשיר CPAP – מסיכה דרכה נדחף אוויר בכוח אל הריאות. מנגד, נחירות אינן כוללות לרוב הפסקת נשימה, אלא קול רועם של הנחירות.
אז מה אפשר לעשות כדי לטפל בנחירות?
1. הפחיתו במשקל: עודף משקל הוא אחד הגורמים המרכזיים לנחירות, וירידה במשקל עשויה להפחית את עוצמת הנחירות, תדירותן ואפילו להעלימן כליל.
2. שנו על הבטן: שינה על הגב או על הצד מגבירים את הסיכון לנחירות, משום שהדבר מסייע לרקמות לצנוח אל תוך מעברי האוויר ולגרום לרעש הנחירה.
3. מסכת CPAP: מדובר במסכה מגושמת שמזרימה אוויר בלחץ גבוה מהלחץ שגורם לחסימת הנשימה. כך מוחדר למעשה אוויר 'בכוח' אל קנה הנשימה, ומשם לריאות. המסכה מאפשרת לנשום באופן תקין בזמן השינה ויוצרת הבדל דרמטי באיכות השינה, אך היא לא נוחה, לא אסתטית, יוצרת רעשים, וגם לא מרפאת: נוחר שיפסיק לחבוש את המסכה בשינה ימשיך לסבול מנחירות.
4. סד לילה: מתקן שמאפשר לפה להישאר מעט פתוח, בעודו דוחק את הלשון מספר מילימטרים קדימה. המתקן עשוי להביא להפחתה מסוימת בעוצמת הנחירה, אך הוא לא יעלים את הבעיה לחלוטין. חסרון נוסף הוא שמרבית המתנסים מתקשים מאוד להסתדר עם הסד, ואף סובלים מרפלקס הקאה (גאג רפלקס).
5. טיפול בגלי רדיו: יוצר צלקת בלוע באמצעות שימוש בטמפרטורות של 50 עד 80 מעלות, וכתוצאה מכך החך מתקשה והופך לפחות רפוי, פחות גמיש ופחות מרעיש. הטיפול מבוצע בהרדמה מקומית ואורך כעשר דקות, ללא סיבוכים משמעותיים.
אצל חלק מהמטופלים יש לחזור על הפעולה אחרי כחודשיים. אצל עד 30% מהמטופלים קיימת חזרה של הנחירה כעבור חמש שנים מהטיפול, ואז ניתן לחזור על הפעולה. במקרה של א', כאמור, הטיפול לא עזר.
6. קידום בסיס הלשון: קיימות כמה אפשרויות ניתוחיות שמקדמות את בסיס הלשון, כך שמעבר האוויר גדל. אחת השיטות הנפוצות היא משיכת בסיס הלשון. מדובר בניתוח שאורך כשעה, לא גורם לסיבוכים משמעותיים, אך עלול לגרום לקשיים קלים בהיגוי ובבליעה בשבועות הראשונים.
אפשרות נוספת היא ניתוח לקידום הלשון כולה קדימה. זהו ניתוח גדול שכרוך בהזזת הלסת קדימה. הוא אורך כמה שעות תחת הרדמה כללית ואחריו מאושפז המנותח ביחידה לטיפול נמרץ לשם השגחה במשך כיממה. הניתוח נחשב למורכב, אך מתברר שהוא היעיל ביותר לפתרון בעיית חסימת לשון.
7. קיצור הענבל: פרוצדורה כירורגית המתבצעת בהרדמה מקומית ואורכת מספר דקות. סיבוכים אפשריים, אם כי לרוב זמניים, כוללים בעיית היגוי באותיות כמו ל', ע' וק'. מכיוון שהענבל מהווה שסתום קטן בין חלל האף לפה, אחרי הסרתו ייתכן שכמות קטנה מהשתייה או המזון יעברו לחלל האף.
לפנייה לכתב/ת 
