הקוסמטיקאית שגל גדות כתבה עליה: "החברה הכי טובה של הפנים שלי"
תמונה אחת באינסטוש עם גל גדות (בכל זאת, 27 מיליון עוקבים), בבוקר שאחרי הסילבסטר, הפכה את הקוסמטיקאית שלה, קרן ברטוב, לאייטם פותח במדורי הרכילות. סמדר שיר קפצה לקליניקה שלה והרגישה כמו באודישן לסדרת טלוויזיה או תוכנית ריאליטי. ככה זה כשרשימת הלקוחות כוללת שמות כמו שירי מימון, לוסי אהריש, רותם סלע, הראל סקעת ואסף גרניט
בבוקר שאחרי נשיקת הסילבסטר, גל גדות העלתה לאינסטגרם שלה (27.5 מיליון עוקבים) צילום מהחיים — נטולת איפור וחשופה, חוץ מהמגבת הלבנה והסרט שלראשה — בחברת הקוסמטיקאית שלה, קרן ברטוב. מעל לתמונה כתבה הוונדר־וומן באנגלית: "החברה הכי טובה של הפנים שלי".
כן, בכל ביקור מולדת גדות מתייצבת בקליניקה של ברטוב ברמת אביב, שבה מטופלים מיטב הסלבס. אמנם על הקירות אין אף תמונה נוצצת, אבל האינסטגרם שלה משופע במחמאות מלקוחותיה: לוסי אהריש, מיה דגן, שירי מימון, מלי לוי, רוני דואני, יערה בנבנישתי ושי־לי שינדלר. רשימה חלקית ביותר.
אבל לטפל בפנים של גל גדות היה החלום של ברטוב. "אני מאמינה שמחשבה מייצרת מציאות", היא מספרת. "זה נשמע הזוי, אבל הזמנתי אותה במחשבות. יום אחד טיפלתי בגיסתה, והנשימה שלי נעצרה כשגל ירדה למרתף. זה נכון שאני מטפלת בהרבה סלבס, אבל אני קוסמטיקאית של כולם. כשילדה בת 15 כותבת לי שסוף־סוף יצאה למסיבה אחרי תקופה ארוכה שבה הסתגרה בבית בגלל אקנה, זה מרגש אותי לא פחות. אני מסוגלת לבכות מזה".
שירי מימון הייתה המפורסמת הראשונה שהגיעה אליה. "ראיתי בה השראה לאישה חזקה עם אמירה. הדיסקים של שירי תמיד התנגנו בקליניקה, ולכל לקוחה סיפרתי שאני חולמת לפגוש אותה", מספרת ברטוב איך הכל התחיל. "יום אחד הגיעה אליי אשתו של בן דוד שלה, ומשם נוצר הקשר. אחרי שבוע שירי הגיעה, וכשיצאה ממני היא העבירה המלצות לחברות. קרן פלס באה והביאה את אסף דרעי, המנהל שלה, שהביא את הראל סקעת. איגי וקסמן הביאה את מיה דגן, שהביאה את יעל גולדמן, גיסתה, שהביאה את מלי לוי, שהביאה את רותם סלע. אני כבר לא זוכרת מי הביאה את לוסי אהריש המהממת".
ידעת על הרומן הסודי שלה עם צחי הלוי?
"ברור, ושמרתי את הסוד. אני מאוד דיסקרטית".
ברטוב (לשעבר ולטמן) נולדה בימית, וכשהייתה בת שלוש פונתה עם משפחתה לבאר־שבע. "אין לי שום זיכרון מהבית הראשון שלי. מזל שנשארו לי תמונות עם נופים מדהימים וים כחול, כמו בתאילנד", היא מספרת. בתמונות אחרות מילדותה היא עומדת על עקבים כשבידה מיקרופון או מאפרת את אמה — הוכחה לכך שמגיל אפס התלבטה בין עולם היופי לחיידק הבמה.
"בתיכון לא הייתה מגמת תיאטרון, אבל שיחקתי בהצגות סוף שנה ושרתי בכל הטקסים", מספרת ברטוב. "יום אחרי השחרור נסעתי לתל־אביב להגשים את חלום המשחק. שכרתי דירה והתחלתי למלצר. עשיתי אודישן לבית צבי, ואני זוכרת את היום שבו הלכתי במסעדה עם מגדל של שלושים צלחות ואחראי המשמרת קרא לי לטלפון. זה היה אבא שלי, שקיבל את המכתב מבית צבי ובישר לי, 'התקבלת'".
המונולוג של חנוך לוין
שלוש שנות הלימודים היו קשות. "בתיכון הייתי תלמידה בינונית, כנראה בגלל הפרעות קשב וריכוז שלא אובחנו, אבל כשלמדתי משהו שעניין אותי הצלחתי לזכור כל מילה", היא מספרת. "בתחרות המלגות עשיתי את חנוך לוין, זכיתי במקום הראשון והייתי בטוחה שהעולם מחכה לי. וזה לא קרה. עשיתי קצת הצגות ילדים, אבל לא הייתה לי פריצה".
בגיל 26, כשעבדה כסלקטורית במועדון, הכירה את רועי ברטוב, לוחם בקבע. "הוא רצה להיכנס ואמרתי לו, 'סליחה, אתה נראה לי קטן מדי'", היא מספרת. "כשהוציא תעודת זהות, גיליתי שהוא צעיר ממני בחצי שנה והכנסתי אותו, אבל לא ממש התייחסתי אליו. שבוע לאחר מכן הוזמנתי למסיבה של היחידה השושואיסטית שלו. הוא ניסה לדבר איתי, אבל הסתפקתי בחיוך מנומס. החברות שאיתן באתי רצו ללכת, אני רציתי להישאר, אז שאלתי אותו אם הוא מוכן להחזיר אותי הביתה. כשהגענו לבית שלי הוא ביקש את הטלפון שלי, ועניתי 'סליחה, אני לא מוסרת, אתה מוזמן לתת לי את שלך', וידעתי שלא אצלצל".
שיחקת את הקשוחה?
"ממש לא, אבל בתור רווקה ותיקה חיכיתי לאביר על הסוס הלבן, האמנתי באהבה ממבט ראשון ופסלתי המון. אחרי יומיים משהו בבטן גרם לי לצלצל לרועי, וכשיצאנו לדייט התאהבתי בו בגדול. כשהוא לקח אותי לבית הוריו במושב צופר שבערבה, חשבתי שאנחנו נוסעים לחור נידח. כשהגענו, ראיתי שזה חור נידח, אבל קסום, בדיוק ההפך מהסצנה התל־אביבית הרועשת. אמרתי, 'כאן אני רוצה לגדל את ילדינו'. ביום שעברנו לשם הרגשתי שעשיתי את טעות חיי. צריך אופי מאוד מסוים כדי לגור במקומות כאלה. אני בנאדם של אש ותמרות עשן, והבנתי שאם לא אעשה משהו עם עצמי, אשאב לתסכול. הודעתי לבעלי שאני הולכת ללמוד קוסמטיקה, ובמשך שנתיים נסעתי ל'גיגי' בבאר־שבע. שעה וחצי כל צד".
בצופר הפך בעלה לחקלאי. היא ילדה שלושה בנים: אורי (11), יובל (9) ואלון (5). "הבייבי הרביעי היה הקליניקה", היא מספרת. "קנינו צימר לבן, העמדנו אותו על החלקה שלנו, ונשות הערבה, שעד אז נסעו לקוסמטיקאיות בבאר־שבע או באילת, באו אליי. כשהודעתי לבעלי שאני רוצה להשקיע 150 אלף שקל ברכישת מכשיר לייזר קר שיש בו גם אולטרסאונד רפואי להחדרת חומרים, הוא חשב שהשתגעתי. זה היה הימור מטורף".
"אמרתי לבעלי מספיק"
אחרי שמונה שנים בערבה הודיעה לבעלה "מיציתי". "הסברתי לו שאני חייבת להתפתח ולקבל הכרה, כמו שחקנית שעומדת על במה", היא מספרת. הוא חשש שהמעבר יפגע באיכות החיים של הילדים, ואמר לי, 'בערבה את הקוסמטיקאית היחידה, בתל־אביב יש מיליונים כמוך', אבל הבטן שלי בערה עד שרועי אמר, 'קודם הלכת אחריי, עכשיו תורי ללכת אחרייך'. למחרת ראיתי בית בקדימה וסגרתי חוזה. לפני ארבע שנים עברנו לשם. הילדים התאקלמו נפלא. בעלי, רס"ן במילואים, השתחרר מהצבא. פעמיים בשבוע הוא נוסע לערבה, ובמקביל הקים עסק בתחום האנרגיה הסולרית".
בקדימה פתחה ברטוב קליניקה במרתף ביתה. "חשבנו שתעבור שנה לפחות עד שהעסק יצליח, אבל מפה לאוזן חלפה השמועה על הקוסמטיקאית שהגיעה עם המון מכשירים. התחלתי לסמן לי מטרות, ולאט־לאט התחילו להגיע גם מפורסמות". כיום, הקליניקה שלה בבית הרופאים שברמת אביב כוללת חמישה חדרי טיפולים, עשר קוסמטיקאיות מקצועיות ויותר מארבעים מכשירים.
גם גברים באים לטיפול?
"כמובן. הראל סקעת, אסף גרניט, ליאור נרקיס, ליאור סושרד, ועוד רבים שמעדיפים שלא אנקוב בשמותיהם. 90 אחוז מהנשים שיוצאות מהטיפול מביאות את הגברים שלהן. כיום, גם לגברים יש מודעות לאסתטיקה ולשמירה על בריאות העור".
הסנדלרית הולכת יחפה?
"נראה לך?" היא פורצת בצחוק. "בעוד חודש אהיה בת 40 ועוד לא עשיתי בוטוקס. כל בוקר יש לי טקס שבו אני מורחת על הפנים שבעה או שמונה תכשירים".