מחקר מצא: סטטינים להורדת כולסטרול - יעיל גם לנפש
143 אלף איש הסובלים מבעיית כולסטרול, וגם מסכיזופרניה או ממאניה־דפרסיה, נבדקו במחקר מקיף שנערך בבריטניה. הממצאים: במצבם הנפשי של החולים שנטלו סטטינים להורדת כולסטרול חל שיפור, והם התאשפזו פחות. הסיבה: השימוש בכדורים אלה גורם כנראה לספיגה טובה יותר של התרופות הפסיכיאטריות בגוף
מחקר חדש שנערך בקולג' האוניברסיטאי של לונדון מגלה: שימוש בתרופה להורדת הכולסטרול משפר את מצבם של אנשים הסובלים מבעיות נפשיות ומקטין את מספר האשפוזים שלהם.
המחקר נערך משום שניסיון העבר מוכיח כי שימוש בתרופות מסוימות משפר את הספיגה של כדורים פסיכיאטריים אצל אנשים הסובלים מסכיזופרניה וממאניה־דפרסיה - מה שגורם לשיפור במצבם הנפשי.
החוקרים הבריטים בדקו תיקים רפואיים של קרוב ל־143 אלף אנשים בשוודיה הסובלים ממאניה־דפרסיה או מסכיזופרניה - וגם מעודף כולסטרול - אשר נוטלים, חוץ מהתרופות הפסיכיאטריות, גם סטטינים (תרופה להורדת הכולסטרול).
התוצאות הצביעו על כך שתכיפות האשפוזים הפסיכיאטריים בקרב הסובלים ממאניה־דפרסיה שנטלו סטטינים, הייתה נמוכה בשיעור של 14% לעומת אלה שלא נטלו את התרופה להורדת הכולסטרול. עוד הצביע המחקר כי מספר הניסיונות של חולים אלה שנטלו סטטינים לפגוע בעצמם, היה נמוך בשיעור של 24%.
ממצאים נוספים: תכיפות האשפוזים הפסיכיאטריים בקרב חולי סכיזופרניה, שנטלו גם תרופה להורדת כולסטרול, הייתה נמוכה בשיעור של 25%. שיעור ניסיונותיהם לפגוע בעצמם היה נמוך ב־32% לעומת חבריהם שלא נטלו סטטינים.
השפעה טובה יותר על ספיגת התרופות
ומה הסיבה לכך? החוקרים סבורים כי נטילת סטטינים גורמת לכך שתרופות פסיכיאטריות נספגות טוב יותר בגוף ומשפיעות בצורה יעילה יותר על המערכת העצבית - מה שגורם לשיפור במצבם הנפשי של החולים ובמצב רוחם.אלן יאנג, פרופ' לבריאות הנפש בבקינגס קולג' בלונדון: "המחקר הזה מצטרף למחקרים חדשים שפורסמו בשנים האחרונות שמצאו כי תרופות שניתנו לחולים פסיכיאטריים כדי לשפר את מצבם הבריאותי, הועילו גם בשיפור מצבם הנפשי".
עם זאת, רופאים מדגישים כי אסור לאנשים הסובלים מבעיות נפשיות כלשהן, ואינם סובלים מבעיית כולסטרול או מבעיה בריאותית אחרת - להשתמש מיוזמתם בסטטינים או בכל תרופה אחרת כדי לנסות לשפר את מצבם הנפשי.
בהמשך הדרך מתכוונים החוקרים לבדוק האם חולים פסיכיאטריים שישתמשו בסטטינים בלבד ייהנו משיפור במצבם הנפשי, וזאת במטרה לאשש את ממצאי המחקר הנוכחי, או לסתור אותם.
וקצת רקע על החולים שנבדקו: מאניה־דפרסיה מתאפיינת בשינויים חדים במצב הרוח ובאנרגיה. בתקופה מסוימת סובל החולה מדיכאון חריף המלווה בפגיעה בתיאבון ובשינה, בהיעדר אנרגיה ואף במחשבות אובדניות. ואז מגיעה המאניה, והמצב מתהפך לפתע בקיצוניות: מרפיסות מוחלטת לפעלתנות יתר, בזבוז כספים פרוע, היעדר צורך לישון ומצב רוח מרומם במיוחד. לפי ההערכה, כשני אחוזים מאוכלוסיית העולם סובלים ממאניה־דפרסיה בכל רגע נתון.
סכיזופרניה פוגעת ביכולת להבין ולפרש את המציאות, ומלווה בהזיות ובמחשבות שווא הגורמות לפגיעה קשה בתפקוד. לפי ההערכה, כ־0.7% מהאוכלוסייה בעולם סובלת מהמחלה הזו.
שיפור במצב החולים
צילום: shutterstock
מומלצים