האם משרד הבריאות מזניח את הטיפול במחלות מין?
בדיקה לא מספיק מקיפה לאיתור המחלות, שני מרכזי בדיקה ייעודיים בכל הארץ וחוסר מודעות לגבי מיקום המחלות בגוף החולה. לנוכח העלייה המתמדת בתפוצת מחלות מין כמו כלמידיה וזיבה בארץ, ynet בדק: האם משרד הבריאות לא משקיע מספיק משאבים במניעתן ובטיפול בהן? משרד הבריאות: "אנחנו פועלים לצמצום התחלואה"
בשנים האחרונות קיימת עלייה מתמדת בתפוצת מחלות מין כמו זיבה וכלמידיה, ונראה כי הבעיה נעוצה גם באבחון של המחלות הללו וגם בטיפול בהן. בדיקות הסקר הנעשות למחלות לא מספיק מקיפות, וקיים חוסר מודעות, גם בקרב הרופאים המטפלים, לגבי מיקום ההידבקות במחלה בגוף החולה.
ד"ר גל וגנר קולסקו, יו"ר משותף של החברה לרפואת להט”ב בהסתדרות הרפואית, מסביר את הבעייתיות: "בבדיקות הסטנדרטיות שעושים בישראל לא מאתרים את המחלות כי 'בדיקת הזהב', שנקראת PCR (ראשי תיבות של: Polymerase Chain Reaction), נעשית רק מהשתן".
הוא טוען כי המצב מצריך שינוי דחוף. "משרד הבריאות מודע לכך, אבל הדברים לא מתקדמים מספיק מהר. אנחנו רואים בשטח עלייה אדירה במחלות מין ובשכיחות של זיבה וכלמידיה. בכל מה שקשור למין ולמחלות מין יש איזשהו טאטוא מתחת לשטיח".
קיראו עוד:
שובן של מחלות המין: ממה צריך להיזהר במיטה
ממשיכה להתפשט: התפרצות מחלת המין זיבה בישראלזינוק מדאיג במחלות המין בישראל ובעולם; הנחיות טיפול חדשות
מנתוני משרד הבריאות עולה כי בשנת 2013 אובחנו 926 מקרים של כלמידיה בארץ. שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 2016, המספר כבר עמד על 1,226 מקרים שמהווים 14.3 מקרים למאה אלף תושבים. בשנה החולפת הנתון עמד על 1,157 מקרים.
לפי הממצאים, הזיבה מעט פחות נפוצה. לאורך השנים ישנה עלייה מ-261 מקרים ל-461 שאובחנו בשנת 2018. שיא מקרי הזיבה נרשם בשנת 2017, אז דווחו 553 מקרים. לדברי מומחים, המספרים האלה מייצגים תת-דיווח, שכן רופאים רבים אינם מדווחים למשרד הבריאות על איתור המחלות, כמתחייב.
בדיקות חסרות וחוסר מידע לגבי דרכי ההדבקה
מעבר לקופות החולים, במדינת ישראל יש רק שתי מרפאות שפועלות מטעם משרד הבריאות לאבחון מחלות מין ולטיפול בהן, אחת בתל אביב ואחת בחיפה.
מבדיקה שערך ynet במרפאה בתל אביב עולה כי המרפאה, שאמונה על היקף אוכלוסייה רחב ביותר ושרבים מהאנשים שמבקרים בה משתייכים לאוכלוסיות שלהן יש סיכון גבוה יותר להיחשף (גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים ונתינים זרים), מספקת לאנשים שפונים אליה רק את הבדיקה הבסיסית לאיתור המחלות הללו, כאמור, בדיקת ה-PCR. היא לא מספקת משטח רקטלי או משטח גרון לנבדקים, וזאת למרות שכיחותן של הכלמידיה והזיבה במקומות אלו בגוף האדם.
מחקר אמריקני, שהתפרסם לפני קרוב ל-15 שנה, מראה כי רוב מוחלט של מקרי הכלמידיה והזיבה הרקטליים של גברים המקיימים יחסי מין עם גברים אינם מתגלים. בארץ, לפי נתוני משרד הבריאות, עולה כי המשרד עצמו אינו מקבל לידיו מידע מספק הנוגע לפירוט המיקום האנטומי של הזיבה והכלמידיה בגופם של אנשים שנדבקים במחלה.
לפי הנתונים, בשנת 2018 שהסתיימה זה עתה, ברוב המקרים של אבחון מחלת הזיבה אין פירוט לגבי מיקומה בגוף החולה. המצב ביחס לכלמידיה חמור עוד יותר: במקרה של מחלה זו למשרד אין כלל פירוט על המיקום האנטומי של הזיהום שאותר אצל החולים. בפועל, מידע מדויק על שיעורי ההידבקות בחולים - שיכול לסייע גם בלימוד ובמיגור של תפוצת המחלות - אינו קיים.
במדינות מערביות רבות בעולם שיטת הבדיקה למחלות מין נחשבת לכוללת, ובמסגרתה נלקחים דגימות שתן, דם, משטח גרון ומשטח רקטלי. לשם השוואה, בבריטניה, במרפאות למחלות מין של רשות הבריאות הלאומית, נערכים משטחי גרון ורקטום כבדיקות סקר שגרתיות למחלות מין, לפחות בכל הנוגע לאוכלוסיות בסיכון. מצב דומה מתקיים גם בניו זילנד הרחוקה שמבצעת בדיקה כוללת למטופלים, ובמרבית מרפאות המין במדינה השירות ניתן בחינם, אפילו לתיירים שמבקרים במדינה.
"זה משהו שבכל מקום בעולם המערבי עושים וזה ברור שצריך לבדוק. איכשהו פה אנחנו מפגרים בנושא הזה, לדעתי בגלל עלויות וחוסר ידע", טוען ד"ר איציק לוי, מנהל שירות האיידס ומחלות המין בבית החולים שיבא תל השומר ואחד המומחים המובילים בארץ בתחום. "אם אתה לא סוקר אנשים והם לא מטפלים בעצמם, אז הם ממשיכים להדביק מבלי שהם יהיו מודעים לכך".
רופאים אינם היחידים שמתריעים על הליקויים באופן הבדיקה לאיתור המחלות. דקל (השם המלא שמור במערכת - א.ש.) חלה בכלמידיה. הוא אומנם הצליח לאתר את המחלה ולטפל בה מבלי שנגרם לו נזק מהותי, אך ההתמודדות עם המחלה חשפה אותו גם לליקויים המהותיים בדרכי האיתור שלה.
הוא פנה מספר פעמים למשרד הבריאות בנושא, תוך שהוא מציין כי הבדיקות אינן נעשות כשורה. בפנייה שהעביר למשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, כתב: "אני ורבים אחרים, בכל פעם שאנו הולכים להיבדק בבדיקות למחלות מין, מפקידים את בריאותנו ביד הבדיקות הללו. המידע הרפואי המעודכן מעלה שבדיקות אלה לקויות באופן חמור. ליקוי זה, והעובדה שלא מתריעים עליו בפני הנבדקים, חושפים את הציבור לסכנות בריאותיות ולהגדלת התפוצה של המחלות".
תגובת משרד הבריאות
"מרפאת לוינסקי של לשכת הבריאות ת"א, הממוקמת בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב, הינה מרפאה קהילתית למחלות מין ו-HIV. המרפאה פתוחה ונגישה עבור כל אדם, מתוך האמונה כי לכל אדם הזכות לבריאות, לכבוד והזכות לחיות את חייו על פי דרכו. עבור אלפי הגברים והנשים המגיעים למרפאה מאז הקמתה, מוכרת המרפאה כאחד המקומות הבודדים, בו הם/ן יכולים ויכולות לספר את סיפורם האינטימי ולקבל טיפול רפואי מבלי לחשוף את זהותם/ן.
"צוות המרפאה מעניק שירותי בידוק וטיפול בדומה לשירותים הניתנים במרפאות דומות בערים גדולות בעולם ולפי הנחיות ארגון ה-CDC תוך התאמה לתנאים בישראל. השירותים כוללים: סל בדיקות וסל תרופות למחלות מין, וייעוץ והדרכה בנושאים של מין מוגן ומחלות המועברות במין. במקרים בהם מתעורר צורך, צוות של עובדים סוציאליים משלים את הטיפול הרפואי בפונים.
"כל השירותים, ניתנים בחינם ובאופן אנונימי לכל דורש, ללא תלות בגיל, מין, סטאטוס אזרחי או עיסוק. צוות המרפאה מתאפיין בדוברי שפות שונות ובגיוון זהויות מגדר ונטייה מינית. כל חברי וחברות הצוות מעניקים לפונים ולפונות למרפאה, אוזן קשבת ומענה מקצועי ללא שיפוטיות, תוך הקפדה על חיסיון מלא.
"המרפאה מעניקה את סל הבדיקות הן לחולים תסמיניים והן לפונים לצורך בדיקות סקר. בדיקות לחולים תסמיניים כוללות בדיקות HIV ועגבת (בבדיקת דם) בדיקות לזיבה, כלמידיה, ומיקופלסמה גניטליום באברי המין (בבדיקת PCR שתן), בפי הטבעת ובלוע. במידת הצורך מבוצעת גם בדיקה ל-Bacterial vaginosis. לפונים ללא תסמינים מבצעים בשגרה בדיקות HIV ועגבת (בבדיקת דם) ובדיקות לזיבה, כלמידיה, ומיקופלסמה גניטליום באברי המין (בבדיקת PCR שתן).
"בשונה ממרפאות אחרות ומקופות החולים, במרפאת לוינסקי מבוצעות כשגרה תרביות ובדיקות רגישות לזיבה ואיננו מסתפקים רק בבדיקה הגנטית (בדיקת PCR) וזאת לאור דיווחים רבים בעולם על עמידויות של זיווה לטיפול האנטביוטי המקובל. לכן הטיפול התרופתי שניתן במרפאת לוינסקי הינו מדויק ונכון. מרפאת לוינסקי היא המקום העיקרי שמנטר את נושא העמידויות לזיבה, נושא שהפך לבעיה עולמית קשה.
"חשוב לציין כי מרפאת לוינסקי נמצאת בתהליך מתמיד של שיפור השירות ללקוח. בשנים האחרונות זמן מתן התשובות התקצר מכחודש למספר ימים ולפני שנתיים הוספנו גם את הבדיקה למיקופלסמה גניטליום לסל הבדיקות השגרתית במרפאה. כל זאת בתנאים של מחסור תקציבי. כבר לפני מספר שנים ביקשנו להגדיל את סל הבדיקות הניתנות בחינם לחולים אתסמיניים גם לסיקור של פי הטבעת והגרון אולם עקב קשיים כלכליים הדבר לא התאפשר.
"לשמחתנו בחודשים הקרובים נתחיל לבצע גם בדיקות סקר שגרתיות באתר האנאלי ובלוע לזיבה כלמידיה ומיקופלזמה גניטליום הודות לתוספת תקציבית משמעותית לנושא".
לפנייה לכתב/ת 
