10 שנים עברו והן היו אתגר

2009

זאת היתה אחת השנים הקשות בחיי. שנה של מצוקה גדולה, בלבול ונהרות של בכי, שנה שבה ארגנתי לגדולה שלי בת מצווה לגמרי לבדי, שנה שבה חגגתי יום הולדת 40 עם חיוך גדול ומזויף, שנה שנותרה כמו חור שחור בזיכרון.

2009 - השנה שבה התגרשתי.

בדיוק היום לפני עשר שנים הצעתי לבעלי להתגרש. הוא לא חיבב את ההצעה ושנינו הפסקנו לחבב זה את זו עד כדי מלחמת עולם שהקיזה את דמנו. בימים היינו שולפים חרבות ובלילות נרדמים סכינים. מתישהו עברתי לישון בממ"ד, שהיה ספק חדר עבודה ספק מחסן, ובין לבין הייתי צריכה לתפקד בעבודה ולראות שהנפש של הילדים נושמת כסדרה.

ההחלטה להתגרש התקבלה חודש לפני יומולדת 40 (משבר גיל קלאסי לאשה קלאסית), וכחובבת ימי הולדת התלבטתי אם עדיף לחגוג או לרחם על עצמי במיטה. מיד הבנתי שהכי כדאי להטביע את יגוני עם אנשים שאוהבים אותי (ואלכוהול חופשי), וארגנתי לעצמי יומולדת זוהר. כשכולם שאלו איפה בעלי המצאתי שהוא עושה בייביסיטר לילדים, לבשתי חיוך ושמלה ורודה, התמרחתי בסומק תואם, ואף אחד לא הרגיש שאני קומלת.

אני לא זוכרת הרבה מאותה שנה, ואת מה שאני זוכרת אני מעדיפה לשכוח. בספטמבר אותה שנה לחצנו ידיים ברבנות והתחלתי חיים חדשים, כגרושה. צנחתי כמו חייזרית ירוקה במיוחד לעולם שלא הכרתי, ואחרי שהתאוששתי מההלם הראשוני הודעתי לעצמי: "את יכולה להיות עבד שנכנע לנסיבות החיים ולחשוב שנכשלת או שאת יכולה להיות מלכה ששולטת בחיים שלה ונמצאת רק במקום שטוב לה".

הרמתי את הראש (כדי שהכתר לא ייפול) ולבשתי שחורים, גם בגלל שזה מרזה וגם בגלל שלא הייתי צריכה שמלה ורודה שתזייף אושר.

המציאות חזקה מכל דמיון. גאיה קורן

2019

מהרגע שהחלטתי שבאנו לעולם כדי ליהנות ולא לסבול, החיים שלי נעשו כל כך הרבה יותר קלים. גם כשהאירועים היו נוראיים מצאתי נקודת אור להיאחז בה. התחלתי לרקוד, לבלות, ללמוד, להתנסות, גידלתי את הילדים לעצמאות (ולאוכל מהמיקרו), אמרתי "כן" לדברים חדשים. כשהיה טוב נשארתי, כשהיה רע הלכתי.

המצאתי את עצמי מחדש כל כך הרבה פעמים בזמן הזה, עד שמצאתי את עצמי, את הייעוד שלי והשליחות שלי בעולם הזה – שני מושגים שלפני עשר שנים נראו לי כמו תערובת שטויות של קואצ'רים בשקל, והופ, הנה אני לא סתם קואצ'רית אלא היפנוקואצ'רית מוסמכת. פרסמתי ספר שמספר על החיים שאחרי נישואים ואני עוזרת לכל מי שרוצה לבנות עתיד אידאלי, בכל דרך אפשרית.

נפלתי וקמתי, נשברתי והדבקתי את עצמי בצורה שלמה ומדויקת יותר. אחרי עשור של דייטים וניסיונות למציאת זוגיות מצאתי את שאהבה נפשי, מה שלא היה נראה לי מציאותי במציאות הלא רחוקה. ההורים שמונצחים בצילומי חגיגות הארבעים כבר לא יחגגו איתי ביחד, כי אמא איננה. העולם משתנה ואני משתנה יחד איתו. אני לומדת מהעבר אבל לא מתעכבת בו, אני לומדת כל יום משהו חדש, משפרת את עצמי, או לפחות ממש משתדלת.

אני לא יודעת איפה אהיה בעוד עשר שנים, אבל אני מוכנה לאתגר הזה, כי משהו נפלא עומד להתרחש.

שלך,

גאיה קורן, מחברת הספר "אני מלכה גרושה באושר",   מרצה על אהבה ועיתונאית בידיעות אחרונות.