אבי הריטלין: "מתן התרופה - אסון לאומי בממדים מסוכנים"
15% מבני הנוער מטופלים בתרופות להפרעות קשב וריכוז, בזמן שכל המומחים מסכימים שההפרעה פוגעת רק ב-5% מהם. בספרו ADHD Nation מתאר העיתונאי אלן שוורץ את הצד האפל של הטיפול בהפרעה ומראיין את ד"ר קית' קונרס, אבי הריטלין, שאמר: "הדלקתי גפרור ולא ידעתי כמה דלק יש בסביבה"
כשהיה חוקר צעיר בראשית שנות ה-60 גילה ד"ר קונרס שתרופה חדשה בשם ריטלין יכולה להרגיע ילדים היפראקטיביים. "אם היה אדם שהציב את הפרעת הקשב והריכוז על המפה הרפואית, זה היה קית' קונרס", מתאר הסופר, שהיה מועמד לפרס פוליצר על עבודתו העיתונאית.
כיום, בגיל 83, סבור ד"ר קונרס שהעבודה הטובה שעשה נעשתה בצורה טובה מדי: "הדלקתי גפרור ולא ידעתי כמה דלק יש בסביבה", מתאר ד"ר קונרס, אשר מכנה את אופן הטיפול בהפרעה "אסון לאומי בעל ממדים מסוכנים".
עוד בנושא:
מחקר ישראלי: האם ריטלין, קונצרטה ואטנט באמת עוזרות בלימודים?
המספרים נחשפים: כמה מרשמים לריטלין מנופקים בישראל?
קשב וריכוז: הגיל המתאים לאבחון
"בתחילת דרכו, כשהחל לעודד רופאים לאתר ילדים בעלי בעיות חמורות, הוא לא יכול היה לשער בנפשו שבשנת 2015 למעלה מ-6 מיליון ילדים יתויגו כלוקים בהפרעת קשב, ורבים מהם יאובחנו בטעות על ידי רופאים שרק סימנו וי בשאלונים ואחר כך ירשמו תרופות, כמעט ללא התייחסות לתופעות הלוואי ולסיכונים הכרוכים בשימוש לא נכון", כותב שוורץ בספרו ומוסיף: "הוא לא צפה שחברות התרופות יעוותו את המדע שפיתח בפרסומות נטולות בושה המנצלות את הפחד של ההורים".
15% מהצעירים בארצות הברית מאובחנים כבעלי הפרעת קשב. שיעור הנערים והנערות בני 17-13 המאובחנים בישראל עם הפרעת קשב עומד גם הוא על 15%.
על פי הערכת איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי, הפרעת הקשב פוגעת רק בכ-5% מבני הנוער. משמעות הנתון, מסביר שוורץ, היא שמיליוני ילדים בעולם מאובחנים באופן שגוי כסובלים מהפרעת קשב.
"שיעור המאובחנים עם הפרעות קשב הוא בלתי נתפס", מפרט שוורץ בריאיון עימו. "יש מיליוני ילדים שנאמר להם שמשהו לא בסדר במוח שלהם. במחוזות מסוימים בארצות הברית שיעור המטופלים בתרופות נגד הפרעות קשב מגיע ל-50%. זו מגיפה".
בשנת 2013 פרסם שוורץ סדרת כתבות ב"ניו יורק טיימס" על הטיפול בהפרעות קשב. "בכתבות הללו חשפתי איך רופאים, חברות פארמה והורים מתנהלים באופן שגוי בטיפול בבעיה", מסביר שוורץ. "לפעמים התוצאות של הטעויות הללו היו טרגיות. מרבית המומחים מסכימים כי יש כיום מיליוני ילדים בעולם שמאובחנים באופן שגוי כסובלים מהפרעת קשב".
ספרו של שוורץ פורש את סיפור הכוחות – רופאים, הורים, ילדים וחברות תרופות – שהביאו למצב הנוכחי, והפכו לדבריו בעיה רפואית לעמומה, "עד שלא ניתן עוד לזהות אותה, ואפשרו למתן תרופות יעילות להפוך לבעיית סמים חמורה".
הספר ADHD NATION מוצע בימים אלה למכירה בעברית, תחת השם "הפרעת קשב - רפואת יתר". התרגום מופק באמצעות אתר המונים, המאפשר פרויקטים של גיוס המונים למיזמים של אנשים פרטיים או חברות. הספר מוצע בגיוס המונים מתוך תפיסה הרואה את המידע המצוי בספר זה כמצרך חיוני ברמת הפרט והחברה.
"פעוטות בני שנתיים קיבלו ריטלין בניגוד להנחיות"
סדרת המאמרים שפורסמה מתארת את הצד האפל של הטיפול בהפרעות קשב – עדויות של תלמידי קולג' שהעבירו לילות ללא שינה כדי לכתוב עבודות ולהתכונן לבחינות, תוך שהם נוטלים כמות גדולה של תרופות. "חלקם הפכו למכורים וסבלו מהזיות. מדי פעם אף היו ביניהם מקרים של אובדנות. תלמידי תיכון בכיתות הגבוהות, שהיו לחוצים מעומס הלימודים, נטלו ואפילו הסניפו את התרופה לפני הבגרויות". השיא של הטיפול השגוי בבעיה, כך על פי שוורץ, הוא מתן התרופה לפעוטות: "מה שאולי מחריד יותר מכל הייתה העובדה שעשרת אלפי פעוטות, חלקם בני שנתיים, קיבלו ריטלין בניגוד לכל ההנחיות הרפואיות שפורסמו".
"פגשתי את ד"ר קונרס לראשונה בשנת 2013", מפרט שוורץ. "האינטליגנציה שלו והדאגה שלו לילדים היממו אותי. במישור הפחות חיובי, הופתעתי לגלות עד כמה הוא אינו מודע לשימוש לרעה שנעשה בתרופות. לא היה לו מושג עד כמה התופעה יצאה משליטה. ניהלנו ויכוחים סוערים. היה לו קשה להאמין שהבסיס שלו - טיפול בילדים - השתבש כל כך, אבל לבסוף הוא הכיר במציאות".
מדוע אתה חושב שריטלין ניתן לילדים בכמויות שחורגות מהצורך?
"הסיבה העיקרית לכך שריטלין ותרופות בעלות השפעות דומות נרשמות באופן חסר בקרה היא שהריטלין עובד. הוא עושה את מה שהוא נועד לעשות – הוא מאפשר למי שסובל מהיפראקטיביות להאט ולהתרכז בדברים טוב יותר. זו בדיוק הבעיה. קל מאוד לרשום לילדים שמראים סימפטומים של ADHD, גם אם הם אינם סובלים מההפרעה, את התרופה וליהנות מההשפעות שלה. המציאות לא כל כך פשוטה. הריטלין עושה עבודה נפלאה בחלק מהמקרים. בחלק אחר הריטלין רק מכסה על מה שקורה בנפש של הילד. תרופות לטיפול ב-ADHD הן באופן כללי פתרון קל וזול, כזה שאנשים בוחרים בו בקלות רבה מדי".
אתה סבור שהמצב בארצות הברית כיום הוא בגדר "אסון לאומי"?
"זה תלוי איך מגדירים אסון. ילדים לא מתים מהטיפול השגוי. אני גם לא חושב שמיליונים בעולם סובלים מטראומה בגלל דיאגנוזה של ADHD, והנזקים מהשימוש בתרופות שלא לצורך לא מתקרבים לנזקים של שימוש באופיאטים למשל, אבל אני עדיין סבור שיש טיפול שגוי מאוד בבעיה שמשפיעה על מיליונים במגוון תחומים, בעיקר על ילדים שאומרים להם שמשהו משובש במוח שלהם, כשבחצי מהמקרים אנחנו לא בטוחים שזה אכן המצב".
"לא רואים את המציאות כפי שהיא"
שוורץ מוסיף ומסביר כי "הילדים הללו נאבקים, והתפקיד שלנו הוא לעזור להם. במקרים רבים אנחנו מאבחנים לא נכון את הילדים. ההיפר-אקטיביות והאימפולסיביות שלהם יכולות להיות תוצאה של דברים רבים שאינם קשורים בהכרח ל-ADHD, כגון תזונה לקויה, שינה לא איכותית או חוויות לא נעימות בבית או בבית הספר.
"לעיתים קרובות מדי אנחנו קופצים למסקנה שהמקור להתנהגות הבעייתית הוא ADHD, דבר שלעיתים לא רק שלא מסייע לילד, אלא אף עשוי להחמיר את מצבו. בעיניי לילדים הללו מגיע טיפול טוב יותר.
"התגובות לספר שלי אכזבו אותי, על אף שידעתי שזה מה שיתרחש", מודה הסופר. "שני הצדדים לוויכוח אוטמים את האוזניים שלהם לצד השני. מי שמתנגד לטיפול התרופתי אומר: 'רואים? אמרנו לכם ש-ADHD היא קונספירציה של חברות התרופות כדי לשלוט במוחם של מתבגרים', דבר שכמובן רחוק מאוד מהמסר של הספר.
"בצד השני אומרים שאני לא רופא, ושאני מנסה ליצור בהלה כדי למכור ספרים. שני הצדדים מתקשים להכיר בעובדות הלא נעימות מבחינתם, ומי שנפגע מכך הם הילדים. אכזב אותי לגלות שאנשים משתמשים בספר כחרב כדי לתקוף את הצד השני ולא כמראה של המציאות".
מה אתם יודעים על הפרעות קשב וריכוז?
לפנייה לכתב/ת 
