למה בעצם אנחנו חולים יותר בלילה?
משיעול ועד התקפי לב, משהו קורה דווקא בשעות הקטנות של הלילה שגורם לגוף לחלות יותר. אז למה זה קורה? זה מה שהמדע חושב שקורה לנו בזמן שאנחנו חולמים
כשליש מחיינו אנחנו מבלים בשינה שאמורה לתת לגוף לעבד את מה שעברנו במהלך היממה וגם לנוח. אבל מסתבר שדווקא אז, מצב הגוף מחמיר, והמחלות תוקפות ביתר שאת. בין אם מדובר בהצטננות, שפעת, קלקול קיבה, שיעול ואפילו התקפי לב – מחלות רבות מחמירות לאחר שקיעת החמה.
אז למה זה קורה? אחד האשמים המרכזיים הוא השעון הביולוגי, שבעיקר שולט על שעות הערות והשינה שלנו. אבל לא רק. מסתבר שלשעון הביולוגי יש תפקיד מכריע בפעילויות רבות בגוף, וגם על המערכת החיסונית. כאשר המערכת החיסונית מופעלת, כמו בזמן הצטננות, ישנה פעילות נרחבת של תאי דם לבנים המסתערים על הנגיפים או החיידקים שפלשו לגוף ומתרבים בקצב רב.
יחד עם מלחמת מערכת החיסון, מעלה וסת הטמפרטורה במוח את חום הגוף, כלי דם מתרחבים כדי להזרים עוד ועוד תאי דם לבנים לאזור הדלקתי והתוצאה היא כאבי גרון וגודש באף. הפעילות הדלקתית המאסיבית הזו מגיעה לשיא דווקא בלילה, כשאנחנו ישנים. ועל כך אחראי השעון הביולוגי.
הפעילות האינטנסיבית של מערכת החיסון עשויה להיגרר מהלילה אל השעות הראשונות של הבוקר, כך שאם קמתם כשאתם מרגישים רע יותר, תאשימו את השעון הביולוגי.
הסימפטומים מתעצמים בלילה
לקראת אחר הצהריים ושעות הערב המוקדמות, לרוב תחול הקלה בסימפטומים. בשעות אלה מערכת החיסון נסוגה מעט בפעילותה. אלא שבחלוף השעות אל תוך הלילה, שוב תחול החמרה בסימפטומים בשעה שמערכת החיסון מתעוררת לחיים וחוזרת לתקוף את הווירוסים והחיידקים שחדרו לגופנו.אבל יש גורמים נוספים מלבד השעון הביולוגי, שאחראים על החמרת הסימפטומים דווקא בלילה: מאחר שאנו חווים פחות הסחות דעת בלילה, עוצמת הסימפטומים מורגשת עוד יותר. אותו כאב ראש או כאבי גרון מהם התעלמתם במהלך היום, הופכים אינטנסיביים יותר כשאתם שוכבים במיטה ואין דברים שמטרידים אתכם ומסיחים את דעתכם.
גם השכיבה עצמה עלולה להחמיר את התסמינים: כך למשל במהלך היום הנזלת נוטה לטפטף כלפי מטה ואינה מצטברת – פשוט כי אתם מקנחים את האף שוב ושוב. אולם בעת השכיבה חלק מהנזלת נגררת אחורה ומגבירה את תחושת הגודש באף ואת קוצר הנשימה.
בשל היובש בחדר והשינה בפה פתוח – פשוט כי האף סתום, אותה נזלת וליחה שבגרון נוטים להתייבש ולגרום לקושי גדול עוד יותר בנשימה.
השכיבה מחמירה גם תסמינים נוספים: הלחץ הגדול יותר על בית החזה עלול להחמיר את גירוי קנה הנשימה ולהקשות על יציאת הליחה מדרכי הנשימה. כתוצאה מכך עלולים הווירוסים והחיידקים להתרבות ולהחמיר את התסמינים.
תופעה נוספת שנוטה להחמיר בלילה היא ה"סטרידור", אותו קול שיעול המדמה כלב ים נובח באמצע הלילה, תופעה שכיחה בגיל שלושה חודשים עד שלוש שנים. מדובר בזיהום ויראלי הגורם להתכווצות מיתרי הקול ולשיעול נבחני.
קול הנביחה מוחמר בלילה משום שאוויר יבש מחמיר סטרידור, וגם בשל הלחץ שנוצר על דרכי הנשימה במצב שכיבה. גם שינויים בזרימת הדם לאזור של כלי הנשימה מחמיר עצמו את התופעה.
אחת התופעות השכיחות ביותר אצל תינוקות ופעוטות הן כאבי אוזניים. התעלה שמחברת בין חלל הפה לאוזן - תעלת אוסטכיוס - היא צרה וקצרה אצל תינוקות, מה שמאפשר לחיידקים מחלל הפה המזוהם לחדור לאוזן, להתרבות וליצור דלקת. בין אם הדלקת היא בתעלת האוזן החיצונית או התיכונה, הכאבים העזים גורמים לאי־שקט, לבכי ולעתים גם לחום.
ולמה זה קורה דווקא בלילה? השכיבה מגבירה את הצטברות הנוזלים באוזן המודלקת, מה שיוצר לחץ נוסף על הרקמות המודלקות ומגביר את הכאב.
גם חום הגוף עולה לאחר שקיעת החמה, ועליו אחראי השעון הביולוגי. עדיין לא ברור מדוע, אך טמפרטורת הגוף גבוהה יותר בשעות הערב והלילה, מאשר זו שלקראת הבוקר והצהריים.
אז מה צריך לעשות אם התסמינים מוחמרים דווקא בלילה? ראשית, דעו שמדובר בתופעה מוכרת. ההתייחסות לבעיה הרפואית בלילה דומה לזו שבמהלך היום. כך למשל, אם אתם סובלים מנזלת, קחו תרופות להקלת גודש, קנחו את האף. אם אינכם מצליחים להירדם – אל תיאבקו, קומו מהמיטה, ושובו לישון כשאתם שוב עייפים וחשים הקלה בתסמינים.
לפנייה לכתב/ת 
