מסיבת הפרידה של דן מהחיים: "לכולם יש מקום בלב שלי"
כשדן דורי החליט שהוא נפרד מהחיים, אחרי שמחלת ה-ALS שבה חלה החלה להידרדר במהירות, הוא רצה להיפרד מכל האנשים היקרים שלו וארגן מסיבת פרידה מהחיים. "אני יודע שיש אנשים שזה קשה להם, אבל אני שמח שעשיתי את זה, כי יש פה אנשים שיקרים לי מאוד ולכל אחד מהם יש מקום ענק בלב שלי", הוא אמר. החלק השני במסע המטלטל של דן לסוף חייו ש-ynet ליווה
מסיבת פרידה מהחיים. זה היה השלב הבא ברשימה של דן דורי בן ה-45 שהתבשר לפני כשנה שהוא חולה ב-ALS, מחלה כרונית סופנית קשה וחשוכת מרפא. כשקצב ההידרדרות של המחלה העלה הילוך וגרם לו לקשיים וכאבים קשים, החליט דורי באומץ רב ללכת לקראת המתת חסד המתבצעת דרך חברת דיגניטס הנמצאת בשוויץ.
תחילה הוא שיתף בתכניותיו רק חברה אחת קרובה מאוד שנתנה לו את ברכתה, ולאחר מכן החליט שבזמן שנותר לו הוא ישתף את הסביבה הקרובה שלו, יפתח את פצעי העבר, ייפגש עם חברים וינצל את הזמן שנותר לו.
"זה מעורר הרבה התמודדות רגשית שלא כל אחד, גם האנשים שהכי אוהבים אותי והכי קרובים אליי בהכרח יודעים תמיד איך להתמודד עם זה", הוא אמר, "אף אחד לא מכין גם אותי, גם אני לא יודע כל דקה איך להתמודד עם הכאב. יש לי חברים מדהימים פה אבל היו לי הרבה התפרקויות בימים האחרונים אבל זה גם דבר טוב כי אני לומד על אחרים".
הוא תיאר את יחסיו עם הקרובים לו ברגישות רבה: "יש אנשים שאני מרגיש את הכאב ושהקושי העצום שלהם. כמובן שאני מבין את הקושי של כולם, אנשים שרגילים להיות איתי ביום יום פתאום צריכים לעכל איזשהו סוף שאני שלם איתו במאה אחוז, אני יודע שמבחינתי זה חלק במסע שלי אבל להגיד שאני מעכל במאה אחוז?".
"לא חוגג משהו עצוב"
הוא התלבט אם לערוך את מפגש הפרידה, דווקא בגלל ההתחשבות בחברים. "לא התלהבתי מהרעיון כי אני חשבתי שבמקום מסוים פרידה זה דבר מאוד אינטימי ואישי והייתה לי תחושה בהתחלה שאני ארגיש קצת מוזר, שהמפגש ירגיש לי מוזר ואני לא רוצה לחגוג איזה משהו עצוב. אני לא רוצה שהמפגשים שלי עם האנשים הקרובים לי יהיו סטייל תשעה באב או יום השואה. אני מעדיף לשבת, לדבר, לצחוק, להתחבק.
"אחרי מחשבה רבה והתייעצות עם שתי החברות היקרות השלי שנמצאות איתי, החלטתי שאם אני אהיה עם האנשים הכי קרובים זה יעשה לי טוב ואני שמח כי יש פה אנשים שיקרים לי מאוד ולכל אחד מהם יש מקום ענק בלב שלי".
זה לא היה מפגש פשוט. לא לדן, ולא לחבריו שהגיעו להיפרד, לא מאמינים שאכן מדובר בפרידה. "דן האמין באנשים סייע להם, עזר להם, בנה אותם", מספר משה, אחד מחבריו הטובים ועמיתו לעבודה. "הוא תמיד תמך ועזר לכולם, ותמיד באמת היה אכפת לו מכל אחד מאיתנו".
חברה אחרת סיפרה: "דן היה החבר הכי טוב שלי אחרי בעלי, אני הכי אתגעגע אליו בעולם", והוסיפה: "מבחינתי הוא ניצח, מבחינתי הוא לא הגיע למצב שהוא כלום".
בין צחוק לבכי, שיתף דורי בפתיחות רבה את חבריו במסיבת הפרידה על תוכניותיו לאחר המוות: "בתפיסת העולם שלי, אנשים שנמצאים בשיא הכאב שלהם, לא תמיד מסוגלים להחליט איך באמת נכון לייצר טקס פרידה וקבורה שמתאימים לתפיסות עולם או לרצונות שלהם.
"בגלל שאני נוסע לשוויץ זה נעשה עוד יותר מורכב ולכן אמרתי שבמקום שהאנשים הקרובים אליי, יטפלו בזה, אני אטפל בזה בעצמי ואחסוך מהם את כאב הראש הזה בזמן כאבם".
דורי הודה לחבריו על התקופה הארוכה שבה עמדו לצידו והבטיח להם שיהיה איתם בקשר גם משוויץ. "אני חושב שזכיתי, זכיתי להסתכל על עצמי יותר ובעיקר זכיתי בחברים מדהימים", סיכם דורי את המפגש. "אני נוסע עם הטלפון שלי ואני זמין עד הדקה האחרונה בשבילכם".
דן דורי ז"ל, שהתגורר בתקופה האחרונה בחולון, עבד כמנהל תחום מובייל ב-yit - ידיעות טכנולוגיות. ביום שבת לפני שלושה שבועות הוא טס לשווייץ בליווי מטפלו וחברתו הקרובה, וכעבור שלושה ימים עבר המתת חסד במשרדי ארגון דיגניטס, המסייע לחולים סופניים לשים קץ לחייהם. הוא היה בן 45 במותו.
לפנייה לכתב/ת 
