הדימום הווסתי כבד וארוך - מה זה אומר?
רבות מאיתנו, בגילים שונים, סובלות מדימום וסתי כבד וארוך. מעבר לפגיעה באיכות החיים, האם הוא עלול להעיד על בעיות שדורשות בירור מעמיק? בהחלט כן
האם דימום רב בזמן מחזור הוא נורמלי?
לא.
וסת תקינה מגיעה במחזוריות של 38־21 ימים ונמשכת בין יומיים לשבוע. לנשים רבות קשה לאמוד את כמות הדימום ולכן הן אינן יודעות להעריך אם אכן מדובר בדימום כבד. כמות הדם בדימום נורמלי נעה בין 30 מ"ל ל־80 מ"ל במחזור אחד.
הנה כמה סימנים אופייניים לדימום מוגבר: דימום שנמשך יותר משבוע, צורך להחליף טמפון או תחבושת בכל שעתיים והימצאות קרישי דם רבים וגדולים. אם סימנים אלה מופיעים ומלווים בחולשה, בעייפות, בהרגשה כללית רעה, בסחרחורות ובקוצר נשימה במהלך ביצוע פעילות גופנית – רצוי לקבוע תור אצל גינקולוג.
האם דימום וסתי מוגבר יכול לגרום לאנמיה?
בהחלט.
דימום וסתי כבד וממושך יכול לגרום לאנמיה. במקרים קיצוניים, נשים סובלות ממחזור מתמשך לאורך כל החודש עם הפוגה בת כמה ימים בלבד. דימום רב הנמשך יותר משבוע ומלווה בחולשה כללית, בכאבי ראש ובסחרחורות יכול להעיד על התפתחות אנמיה. מצב של תחושה כללית רעה עם שטף וסתי רב עלול לגרום לאנמיה חריפה עד כדי אשפוז וקבלת מנות דם.
האם דימום מוגבר יכול להעיד על בעיות פוריות?
לעיתים, לכן נדרש בירור מקיף של רופא נשים.
דימום מוגבר וארוך משבעה ימים יכול להעיד על שינויים הורמונליים המשפיעים על מחזורי הביוץ. ייתכן שמדובר במצבים נקודתיים הנובעים משימוש בתרופות, בגלולות למניעת היריון או בהפרעות הורמונליות חולפות. ואולם, דימום מוגבר יכול לנבוע מסיבות נוספות, בהן פוליפים, זיהומים, הפרעות קרישה, מיומות (שרירנים) ועוד. מצבים אלה יכולים להפריע בקליטת היריון או לגרום להפלות חוזרות. דימום מוגבר אצל נשים בגיל הפוריות יכול להיות סימן המחייב בירור מקיף לפני תחילת טיפולי פוריות.
האם כאבי בטן עזים מלווים בדימום וסתי ארוך ומוגבר הם סימן לדאגה?
כן.
דימום וסתי מוגבר וארוך המלווה בכאבי מחזור עזים, בתחושה של לחץ בבטן התחתונה, בנפיחות, בבחילות ובסימנים נוספים עשוי להעיד על בעיות שונות, בהן אנדומטריוזיס. מדובר בתאי רירית הרחם הנודדים וגדלים מחוץ לרחם או לתוך שריר דופן הרחם. לעיתים גם זיהומים ממושכים יכולים להתבטא בכאב ובדימום רב. שרירנים או פוליפים יכולים לגרום לדימום, אך בדרך כלל אינם גורמים לכאבים.
האם כדאי לשים לב כשהמחזור לא סדיר אך הוא מתאפיין בדימום כבד?
כן.
כל התנהלות חריגה של המחזור עשויה להעיד על מגוון של בעיות גינקולוגיות שכיחות. במקרים כאלה יש לשלול בעיות הורמונליות, שינויים הורמונליים לפני גיל המעבר, דלקות וזיהומים, שרירנים ועוד. המקור לדימום רב לקראת גיל המעבר או אחריו יכול להיות גידול שפיר, אבל ייתכנו גם מצבים טרום ממאירים או חלילה סרטן של רירית הרחם או של צוואר הרחם, לכן הוא מחייב בירור אצל גינקולוג.
האם נכון שנשים לאחר גיל 40 סובלות יותר מדימום מוגבר?
כן.
דימום כבד שכיח יותר בקרב נשים מעל גיל 45־40. בגילים אלה של טרום מנופאוזה חלים שינויים הורמונליים הבאים לידי ביטוי בהיעדר וסת, בדימום בלתי סדיר או בדימום וסתי ארוך וכבד. סיבות נוספות הן הפרעות בהפרשת ההורמונים מבלוטת התריס או בעיה הורמונלית אחרת, נטילת תרופות, בעיה גנטית או התקן תוך־רחמי שלא ממוקם היטב.
האם דימום כבד יכול להעיד על מיומות (שרירנים) ברחם?
כן.
אחת מכל ארבע נשים בגיל הפוריות סובלת משרירנים, הנקראים גם מיומות ברחם. מדובר בגידולים שפירים, הגורמים לדימום כבד במחזור, שיכול להיות מלווה בכאבים, ולעיתים אף מובילים לקושי להרות. זו אחת הבעיות הגינקולוגיות הנפוצות ביותר. מעל גיל 45־40 עולה שיעור הנשים הסובלות משרירנים לכ־50 אחוז ומעלה. רבע מהנשים שאובחנו עם שרירנים יחוו שטפי דימום, כאבים, תסמינים הנובעים מלחץ על איברי האגן והבטן ועוד.
האם שרירנים או פוליפים ברחם יכולים להיות מסוכנים?
לרוב לא.
שרירנים מתפתחים מרקמת שריר ומכאן שמם. במרבית המקרים גורמים גנטיים, סביבתיים והורמונליים מגבירים את הסיכון לפתח שרירנים. ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון מסייעים להיווצרות שרירנים. יש שרירנים מסוגים שונים ורק כחצי אחוז מהם עלולים להתפתח לגידול ממאיר.
פוליפ אנדומטריאלי הוא גידול שפיר של רקמת רירית הרחם. אחת מכל עשר נשים בגיל הפריון ואחת מכל חמש נשים לאחר גיל המעבר תפתח פוליפים ותסמינים כמו דימום מוגבר או לא סדיר. לאחר גיל המעבר יש צורך בהמשך בירור לשלילת התפתחות סרטן רירית הרחם או לאיתורו בשלבים מוקדמים.
האם טיפול בפוליפים מחייב ניתוח?
ממש לא.
פוליפים קטנים ושאינם גורמים לדימום אינם מחייבים טיפול ואפשר להסתפק בדרך כלל במעקב בלבד. אך אם יש דימום רב או ממושך או דימומים בין־וסתיים או קושי להיכנס להיריון יש מקום להסיר את הפוליפ. בשנים האחרונות נעשה שימוש הולך וגובר במגוון טיפולים חדשניים שמטרתם למנוע ניתוחים ולתרום לשיפור איכות החיים.
אחת מהגישות המתקדמות ביותר לטיפול בפוליפים היא שיטת "ראה וטפל" (See and Treat) באמצעות היסטרוסקופיה. הבדיקה מתבצעת בעזרת סיב אופטי זעיר המוחדר לחלל הרחם, לרוב לצורך צילום הרחם מבפנים וזיהוי בעיות שאי־אפשר לאבחן באמצעי הדמיה חיצוניים. הבדיקה נמשכת כמה דקות ואינה מחייבת הרדמה, ומיד לאחר זיהוי ממצא בבדיקה אפשר להסירו.
לפנייה לכתב/ת 
